יוו היא מעצבנתת אותיי הוא אוהב אותה והיא דוחהה אותו גר....
וואי מאמיי איזה פרק מדהיםם
איזה טיפשהה מי רוצה למות??!! מי???? שתאבקקקק
מחכה להמשךך
אוהבתת
טלושש
אוףףףף =[
איזה יופי =[[[
דיי נו שתחלים מזה מהר =[
המשך ליטל =[
אה או אי אמ..
אין מה לומר
וואי.....
המשך
אמאא..אין מילים =[
אוףף..אבל איזה מעצבנת היא..שתחשוב קצת חיובי!! 😢
טוףף..המשךךךך דחוף!
שמעייי הרבה זמן לא הגבתי פההה אבל רק שתדעי שאני עקבתי אחרי כל פרק ופרקקק
את בטח לא שמת לב מרוב שיש לך הרבה קוראים חחח
אבל בכל זאת רק שתדעי שאת כותבת מדהיייייםםםם ואני עוד שנייה בוכה פה וכל כך כואב לי,
כל כך הכאבת לי עם הכתיבה המדהימה שלך...
בקיצרררר תשדעי שאני מתהההההההההה על הסיפור שלך!!!!
ושלא תעשי שטויות כן? חסר לך ואת הורגת אותה!! חחח
-זוהר-
ואיי עצוב..!!
מושלםם
תמשיכי
=]
יאאא יפה..=]
המשך..
ותמשיכי לקרוא ת'סיפור שלי.. אל תנטשי כמו פעםםם..=]
ליאור-אני לא טיפשש.. תפסיקי לחשוב שאני ילד קטן.. טוב בקיצור.. אם תכניסי לעצמך לראש שאת עומדת למות אז את בסוף באמת תמותי.. חס וחלילה מלמל לעצמו.. ואני לא אתן לך לחשוב ככה.. את מבינה אותי?
אמר לוחץ את ידו על ידי.. תפסיקי להיות שלילית.. הרי את תמיד למדת אותי להסתכל על הצד החיובי שבכל נכון?! תני גם לי לגרום לך לראות הכל בצורה חיובית..
אני-איזה צד חיובי כבר יכול להיות בסרטן?!
ליאור-שאולי תנחצי אותו ותחיי כרגיל..
אני-אולי...
ליאור-טוב אני לא רוצה להמשיך לדבר על זה.. זה חסר טעם..
אני-באמת חסר טעם.. אמרתי והוא התיישב על הכיסא רגוז במיוחד.. שקוע בידיו שריקדו על רגליו לפי קצב מרגיז..................
אני-ליאורי.. אמרתי בקול רך מתיישבת על המיטה... ומבטו עלה אליי.. אני מצטערת..=[
פשוט תנסה להבין אותי.. זה לא קל..
ליאור-אני יודע יפה שלי.. קם וחיבק אותי ממותני.. אני רק רוצה שתצאי מזה שלמה...
אני-אני מבטיחה להלחם בזה ולהיות חזקה..
ליאור-יופי.. זה הכי חשוב..
אני-אתה יודע.. אחרי הניתוח אני אתחיל בטיפולי כמוטרפים.. ואולי.. יתחיל לנשור לי השיער..
הוא הביט אלי במבט חסר אונים כלא יודע מה להגיד...
ליאור-זה לא חשוב לי אושר.. השיער שלך הוא לא זה שגרם לי לאהוב אותך... הכי חשוב שהלב שלך ימשיך לפעום פעימה אחר פעימה.. בשביל להמשיך לאהוב אותי.. שהשפתיים שלך ימשיכו לזוז ולהפיץ קול נעים כדי להגיד לי כמה את אוהבת אותי.. חח והעיינים.. העיינים היפות שלך המהפנטות.. שתמיד גורמות לי להרגע..
אמר ונשק לשפתי נשיקה רכה..
אני-ליאורי.. אני אוהבת אותך.. אמרתי מביטה בו עם עייני.. מנסה להגיע אל ליבו..
ליאור-איי.. את מכאיבה לי..חח אמר שם את ידו על ליבו..
אני-חחח התגעגעתי אליך..
ליאור-גם אני.. מאוד.. אמר מעביר את ידו על פניי.. גורם לי לרחף..
אבא-שלום.. אמר עם חיוך ענק כשבידו שקית ותיק..
אני-היי..=]
ליאור-היי.. מה קורה?
אבא-הכל בסדר.. ואני מקווה שגם אצלכם..
אני-חח הכל בסדר..
אבא-רואים.. טוב אז הבאתי לך את המחשב.. ותיק עם בגדים ואת הMP3
אני-תודה... אמרתי עם חיוך קטן..
אבא-חח חמודה.. אני שמח שהכל בסדר..
אני-כן.. מתי יש לי ביקור רופאים?
אבא-אממ הוא יתעכב קצת כי הם קודם רוצים לדבר איתנו..
אני-בקשר לניתוח?
אבא-זה עוד לא ברור מתי הניתוח.. אז כניראה שזה קשור לזה..
אני-אוקיי... איפה אמא?
אבא-הלכה הביתה והיא תחזור עוד מעט..
אני-יופי.. אני צריכה לנוח קצת..
אבא-טוב אתם צריכים משהו? לאכול לשתות?
אני-ליאורי?
ליאור-לא לא תודה..
אני-גם אני לא..
אבא-אוקיי... אז אני בחוץ עם אלירן..
אני-הוא עדיין פה?
אבא-כן.. גם יוגב הרגע הגיע..
אני-אבל אבאא..
אבא-מצטער..
אני-אווף.. טוב.. אמרתי והוא יצא מן החדר..
ליאור-טוב מתי את חושבת לספר לעינב..
אני-אני לא יודעת.. אני מתה מפחד..
ליאור-אין לך ממה לפחד.. אני מאמין שיהיה לך יותר קל אם תספרי לכולם.. הם רק יתמכו בך..
אני-אני יודעת אבל.. אבל אני לא יודעת..
ליאור-אושר שלי.. אמר מעביר את אצבעתו על צווארי.. תקשיבי לי.. תתקשרי אליה.. היא מאוד תכעס אם לא תספרי לה..
אני-אני כבר בטוחה שהיא כועסת שאני מסננת אותה כל היום..
ליאור-בטח שהיא כועסת.. אם אני כעסתי אז בטח שגם היא..
אני-אוווףףף..
ליאור-קחי.. הושיט לי את הפלאפון שלי..
אני-מה עכשיו?!
ליאור-כן...
חייגתי אליה.. וישר ענתה..
עינב-את לא נורמאלית איפה את?
אני-בבית חולים..
עינב-בית חולים?! מה התחלת מחויבות אישית?
אני-לא עינב.. אמרתי בקול יותר רציני.. וגם הרבה יותר מהסס
עינב-אל תפחידי אותי..
אני-מצטערת..
עינב-מה?! מ ה מצטערת.. אושר מה יש לך? למה את בבית חולים?!
אני-אני לא יודעת איך לספר לך..
עינב-זה קשור לבדיקות? לכאבי ראש..
אני-כ..כן.. אמרתי עם הרגישה של רצון עז לבכות..
עינב-מה יש לך אושר? שאלה עם קול צרוד.. ידעתי שהיא רגישה מדיי בשביל זה..
אני-אל תבכי.. אמרתי מחזיקה את עצמי.. וליאור רק החזיק לי את היד..
עינב-ליאור יודע..
אני-הוא ליידי..
עינב-זה חמור נכון?
אני-אממ ניראלי שכן.. אמר נושמת עמוק..
עינב-טוב אני באה..
אני-לא.. את לא חייבת...
עינב-לא יעזור לך.. ביי.. אמרה על סף בכי וניתקה..
אני-היא בדרך לפה.. אמרתי מיואשת..
ליאור-תביני אותה.. את כמו אחות בשבילה.. את לא יודעת איך היא התחרפנה שלא ענית לה.. ושעוד אמא שלך אמרה לה שאת לא יכולה לדבר..
אני-מה אני יעשה...
ליאור-עכשיו את רק צריכה להסביר לה...
אני-אני יודעת..=/
ליאור-אז מה את אומרת? נחבר לך ת'מחשב?!
אני-אממ אוקיי... ליאור פתח את הלפטופ והפעיל אותו.. חיבר אותו לאינטרנט..
ליאור-להתקין לך אייסי נכון?
אני-כן.. וגם משהו להוריד ממנו שירים למה אני אתחרפן פה משעמום..
ליאור-חח טוב.. שלח לעברי חיוך יפה והמשיך להתעסק במחשב..
אחרי מספר דקות של שקט ליאור סיים..
אני-בעע אני מפחדת להתחבר..
ליאור-נו דיי אין לך מה לפחד..
אני-מעצבן אותי שאף אחד לא יכול באמת להבין אותי..
ליאור-אבל אני כן מבין אותך..
אני-אתה מבין אותי בדרך שלך לא בדרך שלי..
ליאור-נו אושררר.. אני משתדל.. כולם משתדלים..
אני-אני יודעת.. אמרתי והתחברתי לאייסי..
ועינב פתאום נכנסה לחדר..
עינב-היי.. אמרה וישר רצה לחבק אותי..
אני-היי..
עינב-זה סופי כאילו? שאלה לייתר ביטחון..
אני-כן.. לצערי..
עינב-דיי נו.. זה לא יכול להיות.. יווו אולי הם התבלבלו?
אני-נו באמת עינב..
עינב-אושר זה קורה נו.. אולי תעשי בדיקות חוזרות.
אני-כבר עשיתי..
עינב-וזה בטוח?
אני-חתום..
עינב-ואיך את? אמרה מלטף את פניי..
אני-בסדר את יודעת.. מה כבר יכול להיות איתי.. יש לי סרטן..
עינב-אני רוצה לדעת פרטים..
אני-נכנסתי לצילום.. ואחרי הצילום האחות אמרה לי ללכת לרופא ישר.. הלכנו והיא נכנסה עם הצילומים
היא דיברה עם הרופא ואז הוא פשוט הכירז על גידול.. ולא סתם גידול.. גידול סרטני..
עינב-אוי ואבוי.. אמרה מתאפקת לא לבכות..
אני-בכיתי.. בכיתי המון.. גם אלירן בכה.. כולם בכו.. אישפזו אותי ישר.. עשו לי בדיקות דם.. הכניסו לי אינפוזיה.. והראתי לה את המחט שתקועה לי ביד.. והפרצופה הראה הבעה לא מובנת..
בקיצור.. עוד מעט יש לי ביקור רופאים.. וכניראה שמחר אני נכנסת לניתוח..
עינב-ניתוח למה?
אני-להוציא את הגידול.. ולדעת אם הוא ממאיר או לא..
עינב-ומה זאת אומרת?
אני-שאם זה ממאיר הסיכויים שאני לא יצא מזה.. ואם זה לא אז זה יעבור.. אומנם אני ימשיך עם הטיפולים אבל רוב הסיכויים שלא יחזור לי יותר..
עינב-ה' ישמור.. למה לא אמרת לי? היא שעלה בהבעה עצובה..
אני-מצטערת.. לא רציתי שאף אחד ידע.. אבל פשוט לא הייתה לי בריירה.. רציתי כל כך את ליאור.. ואותך..
עינב-מסכנה שליייי... חיבקה אותי ונשקה לי..
אני-אבל זה בסדר.. הכל יהיה בסדר.. חח אני לא מאמינה שאני אומרת את זה..
ליאור-כן הא.. את לא יודעת.. הוא פנה לעינב.. היא הייתה בטוחה שהיא הולכת למות.. היא ישר וויתרה הטיפשה שלי.. אמרתי לה שהיא חייבת להלחם..
עינב-בטח.. את חייבת לנצח ת'חרא הזה..
אני-חחחח..
עינב-חח בקיצור את תראי שהכל יהיה בסדר.. ואת תמשיכי להיות ילדה רגילה..
אני-חחח הלוואי..
ליאור-דיי נו..
אני-טוב.. בסדר..
ליאור-פי תראי כמה הודעות יש לך..
אני-אני לא מתכוונת לענות..
עינב-למה?! את חייבת לספר לכולם.. לסהר.. לירוןןןן... להילה.. לדודידו.. גם ליוני.. ומה עם שירן..
אני-עינבב... אף אחד לא ידע.. בנתיים.. תנו לי לצאת מהניתוח ואז נדבר..
ליאור-את עושה טעות..
עינב-טעות ענקית..
אני-ואני מוכנה לשלם עלייה..
ליאור-טיפשה.. הוא התרגז..
עינב-ליאור דיי נו.. אתה ממש לא מוסיף..
ליאור-מה אני יעשה אני מתחרפן כבר.. את לא יודעת מה היא אמרה לי מקודם..
אני-אמרתי לך שזה יותר מידיי בשבילך.. כעסתי..
ליאור-אמרת.. את יכולה להמשיך להגיד..
אני-טוב יודע מה.. אם אין לך כוח לשמוע אותי ואת מה שעובר עליי אתה יכול ללכת..
עינב-אושררר... הרגיעה אותי..
אני-מה אושר?! אני מסבירה לו שאני חולת סרטן כאילו פאקינג יש לי סרטן.. לא אילצתי איתו להשאר איתי ולהעמיס על עצמו את כל מה שכרוח בזה.. אוקיי הוא נישאר איתי.. שלפחות יקשיב לי..
ליאור-אני מקשיב לך.. אבל אני פשוט לא מסכים עם מה שאת אומרת..
אני-אוקיי.. הבנתי שאתה לא מסכים עם זה.. אני משתדלת לשנות את הגישה.. ואתה לא תעזור לי אם תמשיך לחפור לי ככה..
ליאור-מה לחפור?! כולה מה אמרתי.. יאללה תהרגי אותי.. הוא התיישב על הכיסא בישיבה עצבנית..
עינב-מה יש לכם?!
ליאור-תשאלי אותה.. מה עובר עליך?! פנה עליי..
אני-נו ליאור.. מה עובר עליי? חשבת אותי שקשה לי להתנהג כרגיל פתאום?
ליאור-לא ביקשתי שתתנהגי רגיל.. פשוט ביקשתי שתשני גישה...
אני-מצטערת זה לא קורה בשניה.. ורציני בוא לא נתעלם מן העובדות..
ליאור-איזה עובדות?! את עוד לא יודעת כלום.. כמעט צעק.. ראיתי ת'עצבים שלו בעיינים..
עינב-נו תרגעווו.. היא נסתה להרגיע את הרוחות..
אני-טוב עזוב אותי אין לי כוח אליך.. אמרתי וכל כך התחרטתי אחרי שניה..
ליאור-לך אין כוח אלי?! לי אין כוח אליך..
אני-יופי אז ביי.. אני לא מחזיקה אותך בכוח..
ליאור-נכון.. ביי אמר וקם מן הכיסא שלו.. הוא הלך לעבר הדלת ופשוט נעלם..
עינב-את לא בסדר..
אני-אני לא בסדר?! אני מבינה שקשה לו עם זה אבל קשה גם לי.. במיוחד לי..
עינב אמרתי לו שזה לא רק העובדה שיש לי מחלה שקוראים לה סרטן.. זה בא עם כל מיני דברים..
עינב-נו אז תביני אותו.. הוא בן 17 כמעט.. הוא אוהב אותך.. ואת חולה.. הוא לא רוצה לעזוב אותך..
אל תקשי עליו..
אני-אבל אמרתי לו שזה בסדר..
עינב-אבל זה לא.. הוא אוהב אותך..
אני-בסדר.. הוא יכול להמשיך לאהוב אותי ללא בחויבות..
עינב-טוב עכשיו את באמת מדברת שטויות..
אני-נגיד.. אמרתי וסגרתי את הלפטופ.. לא היה לי כוח לכלום.. רציתי להשאר לבד ופשוט ללכת לישון..
עינב-טוב אני נשארת לישון איתך היום..
אני-את לא יכולה סתם להשאר לישון כאן.. את לא חייבת גם..
עינב-חח נו אושר.. זה שאת חולה זה לא אומר שאני לא יכולה לישון איתך.. וחוץ מזה אני חושבת שאת צריכה להתרגל.. למה אני הולכת להתנחל פה... אבל אני מקווה שהפעם הבאה כבר תהיה בבית שלך..
אני-חחחח.. גם אני מקווה.. =]
עינב-איי אוהבת אותךך.. אמרה וחיבקה אותי...
אני-מה אני יעשה עם ליאור?
עינב-פשוט תתני לו זמן.. מסכן זה לא קל.. לא לו וגם לא לך..
אני-מסכני שלי.. =[
עינב-אין את מתה עליו..
אני-הכי שבעולם.. אמרתי ורציתי לבכות..
עינב-חח אל תבכי.. אולי תתקשרי אליו..
אני-לא.. אני אתן לו להרגע קצת.. מסכן שלי..
עינב-סבבה.. איך שאת רוצה..
אלכס-שלום לך..=] אמרה ונכנסה אל החדר..
אני-היי..
אלכס-אני רואה יש לך אורחת.. אבל האוחרת צריכה לצאת החוצה..
עינב-למה=[
אלכס-חח יש לה ביקור רופאים עכשיו..
אני-באסה..=/
אלכס-חח זה לא יקח יותר מ10 דקות..
עינב-אוקי.. אז אני מחכה בחוץ.. בהצלחה..=] היא יצאה וקבוצת רופאים בעלי לבוש אחיד של חלוקים לבנים נכנסו אל החדר..
הם דיברו מספר שניות בלי לשם לב לקיומי.. הם הביטו על תוצאות בדיקות הדם שלי..
כתבו משהו על לוח שהיה בסוף מיטתי.. ואז..
אחד הרופאים פנה אליי.. "שלום.. אהה.. אושר?"..
אני-כן..
הוא המשיך "נעים מאוד אני בועז.."
אני-נעים מאוד.. אמרתי מתוך נימוס..
בועז-אז איך את מרגישה?
אני-בסדר..
בועז-אוקיי.. את יודעת שדיברנו על המקרה שלך.. ואמא ואבא שלך כבר מעודכנים.. אז אני רק אסביר לך מה קורה אוקיי?
אני-אוקיי..
בועז-אז ככה.. יש לך גידול.. סרטני.. גידול קטן יחסית.. זה אומר שהאזור המנותח פחות יפגע אך הניתוח עדיין יהיה מורכב.. כי הגידול נמצא באזור האחורי של הראש בסמוך למערכת העצבים.. ואת יודעת שיש סיכונים בכל הכלל..
אני-כן אני יודעת..
בועז-בסדר.. אז הניתוח יערוך בערך 2 עד 3 אם לא יהיו סיבוכים בדרך.. ההתאוששות תקח גם זמן..
ולאחר הניתוח זה כבר שלב אחר לגמריי.. ואנחנו נשאיר את זה לאחרי הניתוח אוקיי? שאל עם חיוך קטן..
אני-אוקיי..
בועז-אז מחר בבוקר.. את נכנסת לחדר ניתוח ואנחנו נעשה הכל כדי שתצאי שלמה ובריאה..
אני-רגע.. זה ממאיר?
בועז-אני רואה שאת דיי מבינה.. אז בצילומים לא ראינו גרורות או משהו יוצא דופן..
אני-יופי.. נשמתי לרווחה..
בועז-אז המשך לילה נעים ותשני טוב..
אני-תודה...=]
הם המשיכו לדבר שוב כאילו איני בחדר.. מדברים להם בלחש.. ויצאו לאחר מספר שניות ארוכות..
ואז עינב נכנסה..
עינב-נו?
אני-זה ניתוח מסובך.. וזה לא ממאיר. ככה הם לא פחות אומרים..
עינב-וואיייי זה טובבבב=]
אני-כן..=/
עינב-אז למה הביאוס?
אני-כי יש הרבה סיכונים בניתוח.. את יודעת שיתוק והכל..
עינב-אל תדאגי.. נתגבר על זה..
אני-כן הא..
עינב-טוב ההורים שלך הלכו לקנות לנו משהו לאכול והם כבר יבואו..
אני-איך אמא שלי?
עינב-בסדר.. היא נראתה הרבה יותר רגועה שהם יצאו מן השיחה..
אני-אהה אוקיי..
עינב-חח חמודה.. אמרה צובטת את לחיי... אהה דיברתי עם..........................................
טוב יצא נחמד..=]
תגיבוווווווו והמוןןןןןןןןןןןן...
יתכן שמחר לא יהיה המשך...
כי יש לי מחר יומולדת..=] וגם מחר אני מקבלת תועדה..=/
אז ככה שזה יום קצת עמוס.. כי אני יוצאת לחגוג..
אז בשבת אני מקווה שיהיה לי זמן לכתוב..
בנתיים את מוזמנות להגיב ולהמתין בסבלנות להמשך הבא..
אוהבתתתתתתתתתת המון המון המוןןןןןןןןןן
מואהההההההה!!!!
ליללוווש=]
אמאלהה איזה עצובבב
דייי תוציאי אותה מכל זההה
המשךךךךךךךך
יאאאאאאאאאאאאאא..מזל טובבבב מחררררר=]]
אזו פשושההההההההההההההההה!!!!
בעע תעודה.=[
חחח..בת כמה תיהי?? 😛 😛
והפרק היה פשוט מושלםם!!!
למה הם רבו..מסכניםםם 😢 😢 😢
אוו מה ירון יעשה שהוא ישמע על זה?!?!?!?!?!??! 😕 מסכנצ'יקקק
אמאא אני במתחח לא נורמליייייייייייייייייייייייי
את חייבת איכשהו להמשיך..חחחחח
אוהבתותך המון המוןןן גלי 😊
יא בובי..המון מזל טוב..עד 120 שנה..
ובהצלחה מחר עם התעודה..
ובקשר להמשך..יצא ממש יפה..ועצוב..
רק שתיצא מזה..
תמשיכי..שתוכלי.
אתר האהבה הישראלי