מוקדש לאושר האושר בחיי 😉
מהפרק הקודם
"למה טל בוכה רק עלייך?" שאל מני עצוב, ציחקקתי והתיישבתי מחליפה עם כל אחד כמה מילים
והטנדר הזהוב עשה דרכו אל התחנה האחרונה
נמל התעופה בן גוריון.
המשך
"רוצה קצת?" שאלה קשת במטוס מושיטה לי שקית M&M
"לא תודה" אמרתי בלחש "תגידי" הוספתי "מור במאי התנוחות גם שלך?" שאלתי
"כן" ענתה בוחנת את הסוכריות
"ו...איך הוא?" שאלתי
קשת ציחקקה
"מס'תומרת איך הוא?" שאלה צוחקת
"מה הקטע שלו?"
"אין לו קטע" אמרה בפשטות וחזרה לסוכריות שלה
לפתע התחילה לגחך
"מאיה? את נטחנת עליו?" שאלה
"מה? לא" ציחקקתי בדאגה
"חמודה" הוסיפה והחזירה מבטה לסוכריות הצבעוניות.
"קשת יא שרמוטה למאיה יש חבר" נשמעה לחישה מלמעלה
הרמתי את ראשי וראיתי את אוהד רוכן בין שתינו מלמעלה
"אמא שלך שרמוטה" צעקה קשת
"קשת" נשמעה קריאה מימין, זה היה ג'וב.
כולם חזרו למקומות ולאחר זמן מה...
"את יודעת על מה אני טחונה חזק?" שאלה קשת מצחקקת בלחש
"מי?" שאלתי נדהמת מהדיבור שלה
"ג'ובאני סול" אמרה ללא קול בתנועת שפתיים איטיות ומדויקות
"מה נטחנת?" שאלתי מבוהלת "יענו מזדיינים?" הוספתי במהירות
"חחחחח לא" צחקה קשת "הלווואי" הוסיפה באנחה קולנית והמשיכה לשחק בסוכריות
פאריז עיר האורות, כמו לחיות בפנטזיה על עולם מושלם.
אנשים מנומסים, לא צועקים, לא דוחפים, אופנתיים. הכל כל כך נקי
אפילו משאיות הזבל.
"אני רוצה שתתארגנו בחדרים ובשמונה כולנו נפגשים בלובי לארוחת ערב.. מחר אנחנו רוצים להספיק את כל הצילומים פה בפאריז, אז תישנו טוב ותקומו רעננים" – "ורעננות" הוסיפה קשת לדבריו של ג'וב." ורעננות" תיקן ג'וב את עצמו בחיוך "בלי שטויות הלילה כי אתם קמים מחר מוקדם ונוסעים הרבה...את הכל אני אסביר לכם בערב, עכשיו..." אמר והביט בשעונו "יש לכם שלוש שעות להיות בחדרים" אמר והביט בארבעתנו "אם אתם צריכים משהו אנחנו בחדרים 13,14,15" אמר מביט בטפסים שבידיו.
"מאיה וקשת אתן בחדר הזה.." אמר והצביע על דלת מספר 7
"רועי ואוהד אתם ישנים איתנו" אמר
קשת פצחה בצחוק רם
"סתם... אתם מכירים אותי..." אמר ג'וב בהרמת גבה אחרי שראה את פרצופיהם של רועי ואוהד
"אתם פה" אמר והצביע על דלת מספר 8
"הנה הכרטיסים שלכם" אמר והושיט כרטיסים מגנטיים שהם המפתח לחדר.
ג'וב קרץ ונעלם אל תוך דלת מספר 15
"הבאנו ערק אנחנו פושטים אותכן הלילה שרמוטות" הזהיר אוהד בלחישה רמה באוזנה של קשת
"איכככ מגעילים" נפלט לי
רועי ואוהד ציחקקו
"ילדונת את לא יודעת כלום מעצמך" אמר אוהד בגיחוך ושניהם נעלמו בתנועות תחת בדלת מספר 8
"הם רציניים?" שאלתי את קשת שהתעמקה באיזה צד של הכרטיס דוחפים אל החריץ בדלת
"כן" ענתה בפשטות ונכנסה באושר אל החדר
"איזה מדהים" אמרה מתפעלת מהחדר
אבל אותי לא העסיק החדר ברגע הזה.
"איך אני ?" שאלה קשת שיצאה מהשיקותים עם תחתון ורוד מנוקד בנקודות שחורות, קטן, קטן זה לא מילה הוא היה זערורי. כל כך נמוך הוא היה זה היה מפחיד
"מחמיא" אמרתי וחזרתי להביט בחלון על הבריכה
"הבאתי גם לך כזה" אמרה והוציאה בדיוק אותו תחתון
"תודה" אמרתי בלחש
"יש לנו ג'קוזי! ידעת?" שאלה מוציאה את השמפו שלה מהמזוודה
"באמת?" שאלתי וכעת רגליי נשאו אותי אל השירותים
"רוצה נעשה עכשיו?" שאלה
"מה נעשה?" שאלתי מבולבלת
"אמבטיה מצחיקה אחת"
"ביחד?" שאלתי מקמטת את מיצחי
"כן בובה.. אין זמן עכשיו לפעמיים ואחרי הארוחת ערב גם לא יהיה לך זמן" אמרה
"אני אסתדר" אמרתי סוקרת את הג'קוזי
"חחח ווואו זה פאקינג ג'קוזי" הוספתי
"חחחחח כן.. פאקינג ג'קוזי" אמרה מחקה אותי מסדרת את המגבת הוורודה שלה על המטלה המוזהב
"תגידי" אמרתי מתיישבת על מדרגת השיש
"אממ?" זימזמה קשת
"את בתולה?" שאלתי בחשש
"חחחחחח איזה שאלות מאיקוש" צחקה "ברור... שלא.." אמרה יוצאת מהחדר מפזמת מנגינה ונכנסת עם תיק איפור.
"באיזה גיל עשית את זה?" שאלתי מחבקת אליי את ברכיי
קשת עצרה לפתע והחלה לחשוב
"10" אמרה ויצאה שוב מפזמת מנגינה "אבל מרצוני...בגיל 12" אמרה נכנסת עם סבונים בצורת לב קטנים.
"את רצינית?" שאלתי
"יש לי סיבה לא להיות?" שאלה בחיוך
"מי אנס אותך?" שאלתי "אם אפשר לשאול" הוספתי
"דוד שלי" ענתה ויצאה
"ואת בקשר איתו?" שאלתי אותה כשכעת היא סידרה את חפצייה בחדר עצמו
"לא, ברחתי מהבית" אמרה מניחה את הדובי שלה באמצע המיטה
"אז איפה את חיה?" שאלתי
"בנתיים משפחה אומנת" אמרה
"אבל אני בונה על לגור עם ג'וב" הוסיפה בחיוך
"יש לו אישה וילדים" אמרתי מבולבלת
"אני יודעת" אמרה קשת והחיוך נעלם
"מה את אוהבת בו בכלל?" שאלתי
קשת נכנסה אל השירותים והתיישבה על מדרגת השיש לידי
"מה אי אפשר לאהוב בו" אמר בחולמניות
"יש לו קסם... תודי" כפתה אותי
"הוא נחמד.." חרקתי, השתדלתי למצוא מילים מתאימות.
"הוא מושלם" אמרה והביטה למעלה
"אני חולמת על היום שבו אני והוא נברח אל האופק עם שני סוסים על הים... ערומים.. צוחקים...מתגלגלים על הדשא" אמרה פורסת את ידייה לאוויר ונופלת אחורה מחייכת ופולטת אנחה מאושרת.
ואני... אני רק נגעלתי מהמחשבה על ג'ובאני סול ערום.
"יאללה מאיה.." אמרה וקמה
"הזמדנות אחרונה... רוצה ג'קוזי עכשיו?" אמרה וסידרה את המגבת על המטלה השני שסמוך לג'קוזי.
"לא" אמרתי יוצאת
"תהני" הוספתי וסגרתי את הדלת.
סקרתי את החדר, על המיטה הונחו תחתונים זהים לתחתונים שקשת לבשה.
"בשבילך בובה" היה כתוב על פתק ורוד מלווה בלבבות קטנים
"חחח סתומה" לחשתי לעצמי והתפרקתי על המיטה מביטה בתיקרה.
מחר יהיה הרבה יותר טוב... דיקלמתי לעצמי בשקט את מילותיו של השיר
"בצבא הכי חזק שבעולם..." בעודי עוברת על החרוט שבטבעת.
מצטערת שלא נפרדתי משחר בדרך אחרת... ראשי התפוצץ בשאלות של 'למה' .
הסתובבתי על צידי מקשיבה למים הזורמים מאחורי הדלת המוזהבת ועצמתי את עיניי
"ילדדהה קווומי" שמעתי צעקה
התרוממתי וראיתי את קשת מצמידה לגופה שמלה צהובה מנצנצת בניצנוץ עדין
"מתאים לך לשיער" אמרתי בנימנומיות והתמוטטתי חזרה על המיטה.
"גם לך יש אחת" אמרה סוקרת שוב ושוב את השמלה ומתחילה להתפשט כדי ללבוש אותה
"איפה?" שאלתי
"לידך" אמרה והצביעה על ניילון בצידה השני של המיטה.
"הן בהשאלה אז אסור להרוס אותן" אמרה רוכסת את רצועת העור ברוכסן שבסנדלייה הזערוריות.
שלפתי את הקולב שעטוף בניילון ועליו הייתה שמלת שני מבריקה
"וואי אדום באמת מתאים לך!" אמרה בחיוך כשהביטה בשמלה ששלפתי
"וווואאאאי תראי.. איזה מחשוף מעלף!" אמרה צועדת בעקבים הדקיקים וחוטפת את השמלה שהחזקתי
"תראי" אמרה וסובבה את השמלה אליי כדי להראות את המחשוף שבגב.
הנהנתי בדאגה
"זה לא יותר מדי?" שאלתי
"זה בול עלייך" אמרה והצמידה את השמלה אל גופי כמו שעשתה לעצמה לפני רגעים
"נו?" שאלה החיוך "תלבשי!"
"תסתובבי" אמרתי לה
"חחחחח מותק אנחנו הולכות לחלוק חדר הלבשה ביחד בארבעה ימים האלה.. את צריכה להתרגל"
הרגשתי רע והתחלתי להתפשט.
"אל תהיי עצובה אנחנו נהנה הערב, מבטיחה" אמרה מביטה בי דרך המראה מברישה את שיערה.
איך מדהיםםםםםםםם!!!
איכסס.. ג'ובאני סול ערוםם!! חעחעחע...
תמרי שליי.. אני לא הוזהה!!!
תודה רבה על ההקדשהה..
מחמיא לי 😁
חוחויי...
כפרוני שלילילי!! מת עלייךך!!!!!!!!!!!!
אני דורשש עוד המשךך!!! חעחעח...
ועוד הקדשה..מתישהוו..בעתידד הקרובב..=]
תמרייייייייייייייייייי!!
איזה מושלםםםםםםםםםםםםם
אהבתי את ההמשךךךךךך
הקשת הזאת דיי לא נסחפההההה פחיחיחיחי
תמשיכי מהרררררררררר
מור'צי 😊
וואיי פשוטטט מושלםםםםם בובהה
חחחח נטחנתת עליך?!?!?
תמשיכייי מאמיי
אוהבתת
מאיהה
בעעעעעעעעעע ג'ובני סול ערום!!!! אלוהים ישמור!!!! שמעי כל אחד עם הסטיות שלו... אבל יש גבול!!!! אני לא אוהבת לא את קשת לא את אוהד ולא את המשמו הזה ששכחתי איך קוראים לו!!!
איפה שחר??? אנחנו מתגעגעותת (אני והיא חחחח)
מחכה להמשךךךך
טלוששש
חחחחחחחחחחחחחחח
אתם קורעים אותיי עם התגובות שלכםם
חחחחחחחח (:
אווווווווהבת
וכאילו מה קרה.. כולה ג'ובאאאני :]
מושלם ביותר !#!~~!#!@$%@!%$@!$#!@$!@$!@$
תמרררררררררוללללללה תמשיכי בדחיפה #!@#@!#@!#@!#!@#@!#
ידידידדידידיי אני אל יכוללה ככה זה לא הולך כל כך מושלם ~@~!@
ואני ל=א מגזימה 😉
אאאאיכאא...ג'ובני סול...בעע חחחח...
פרק מעלףףףףףףף..
מתגעגעת לשחררררר.........!!
המשכושששששש..😘
טוב אני פיספסתי פה מ=ל=א!!
בקשר לסיפור->מ.ע.ל.ף!! מעמוד 106 קראתי וכל פעם אני אומרת אין על התמר הזאת! איך שהיא כותבת!!
בקשר לשחר ולקטנה->שאני יבין רק..שחר זה שחר מהסיפור ומאיה זאת מאיה מהסיפור?!
ותמר כאילו כותבת עליכם ת'סיפור?! זה הסיפור האמיתי שלכם?!
מאיה, את זאתי מהחתימה של שחר?! דיי אני בשווווווק..חח אתם חייבים לענות לי ומהר!!
אני בהלם..חחח..
מעלף
מדהים
מושלם!!
המשך!!!!!
חחחח קשת אדירה!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךך
QUOTE (_ShaChaR_ @ 29/12/2005)
נוגה את אמיתית וזה מדהים
אני אוהב את החשיבה שלך היא כל כך נכונה
אבל הקטע שאת קוראת לחבר של אותה ילדה בת 12 חרא של בנאדם
זה לחלוטין תלוי במקרה בנסיבות ובדיבורים של לפניי
אם אותה בת ה-12 הסכימה להיות איתו לא מכפייה אלא מאהבה.. שאני בספק שבנות 12 היו מצליחות להבין את המצב לא הייתי קורא לחבר שלה חרא של בנאדם
אלא כל החברים שלה היו קוראים לה פתוחה
אני יגיד לך למה אני קוראת לו חרא בן אדם.....
הם עמדו לחגוג שנה יחד
והיא כבר ישבה לילות כדי ליכתוב לו ברכה והכינה וקנתה..
והוא?? הוא זרק אותה...
ולמה??
כי הוא מצא לעצמו זיון יותר טוב.....
ילדה בת 12 שמסתכלת על חבר שלה שגדול ממנה בשנתיים בהערצה כמו שהיא היסתכלה אליו
זה לא אהבה זה אובססיה הוא פגע בה שוב ושוב
ואני ביכיתי יחד איתה אבל לא היה לי מה לעשות..
אז שלא יזינו לי תשכל על אהבה בגיל כזה
כי הילגה אפילו לא יודעת את ההשלכות של זה שהם עושים את זה בלי קונדום...
היא אולי ניראתה בת 18 מבחינה חיצונית אבל באופי היא ילדה בת 10
שצריכה צומת לב ואהבה וזה מה שעצוב מבין??
והוא ניצל את זה.....והכי כואב שהייתי איתה בהכול ולא יכולתי לעשות כלום...
ותודה גם אני אוהבת תגישה שלך....
קשת נישמעת לי דו מינית..
והיא רוצה להיות עם ג'וב? בן 40?
ובלבלתם אותי כבר עם כל הקטע הזה של שחר האמיתי.. ומאיה האמיתית..
אני כבר לא מבינה כלום..
תמר.. תמשיכי
