ואואואואואואואואואואו!
חזרתי! מהר מהצפוי. שמנההה אני יכול להיכנס מהחמשב הגדולללל!!!! איזה גדול! 😉
טוב עכשיו אממ...
יאללהההההההההההההההההההההה תביא המשךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!
אחד הפרקים הכי מותחיםםםםם!!
זה בטח ההוא מהבית חולים אמממ... זה שהיה בבית חולים איך קראו לו שכחתי 😯
זה שהתאבד.טוב קיצר בטח הוא.. או שלא לא יודע..
טוב יאללה שמנמונה תביא המשך מהרהרהרהרהרהרהרהרהר! 😁
ת=מ=ר!!!!!!!!!!!!!!!
דדייי..אין סוף לשלמותתתתתתתתתתתתתת!!!!!!!!
איזו מתוקהה את אלוהים!!!
דורש המשךךךךךךךךךךךךךך!!!!!
תודה מראשש..כדאי לך שתוך חמש דקות ההמשך פה!!!
כדאיי..רק לךך!
מוקדש לנני שמצליח תמיד להצחיק אותי 😁
מהפרק הקודם
פנס רחוב בודד היבהב במאמץ על פיתקת הודעות הבאה שעלייה הונחו ארבע אבני חצץ אדומות.
התכופפתי להרים את הפתק כשהבחנתי בצל מתקרב באיטיות מאחוריי
"הנה אני" היה כתוב על הפתק...
"שחר!" אמרתי מסתובבת עם חיוך.
אבל זה לא היה שחר...
😢
המשך
"מאיה..מאיה.....מאיה........." נשמעו קולות מרוחקים
ומזווית העין ראיתי דמות מסתובבת תחת האור שהיבהב במאמץ... דמות? שחר?
התחלתי להיאבק חזק יותר ביידים שאחזו בי
ריח של אלכוהול וזיעה הופרש מהן.. עברה בי צמרמורת, מה עם שחר לא יראה אותי? מה אם הוא לא שומע?
התחלתי להשמיע קולות חזקים עוד יותר
"אאאאההה-הה" השמעתי כשפי חסום
אבל בכל שנייה שעברה המרחק ביני לבין שחר גדל,
התחלתי לבכות...
"מאאיהה" נשמעה צעקה החזרתי את ראשי שוב לנקודה הזעירה שמהבהבת והדמות התקדמה בריצה
הבכי גבר עוד יותר מהמצב כולו
"עזוב אותה!" נשמעו קולות אחרים מהכיוון השני
נעצרנו, אני והוא לפתע הוא החל רץ אחורנית אבל שם היה שחר.
כשהוא הסתובב הבחנתי בקולות האחרים כטל מני והחברים שלהם
כל כך שמחתי
הרגשתי נזרקת ומצאתי את עצמי פוקחת עיניי ומביטה בריצפה כל כך קרוב, ששיעורתיי ליטפו את האדמה.
"מאיהה" נשמע הקול קרב עוד ועוד ושתי זרועות ליפפו אותי בחום.
"כל כך מצטער" אמר באומללות בעוד שקולות אחרים הרעישו מטרים סמוכים
"בן שרמוטה" – "איך אתה מעז" - "ברח ברח זדיין כברר"
"מצטער שלא ראיתי מצטער שלא הסתכלתי" אמר הקול שזרועותיו ליפפו אותי כל כך בחום.
החזקתי את ידי שעוד כאבה והבטתי מטה אל הריצפה
רציתי לברוח לא לראות כלום ממה שקרה
"את בסדר?" נשמע קול אחר מתקרב
"מאיה?" שאל קולו של טל
"בואי" אמר ושתי ידיים נוספות נשלחו אל גופי ועזרו לי לקום
"היא בסדר?" נשמע קול של בת, הרמתי את ראשי וראיתי חבורת בנות מלוות את הבנים שעמדו לצידי
יסמין, קולה של יסמין... אותה שחרחורת כחולת עיניים, כל כך יפה היא הייתה
אותה אחת שחשבתי שהיא ושחר חברים.
"כן" נשמעו קולות, והצעדים הטיחו בחצץ שבפארק כשברקע רעש המכוניות נוסעות בטירטור מנוע.
זרועותיי נעו בעדינות, בטבעיות סביב צווארו של אותו אחד שהרים אותי.
"היי" שחר אמר בעדינות "זה עבר, אל תבכי" אימץ אותי אליו כשישבנו אצלו בחדר.
"בובה?" שאל ומיקם את עצמו כך שנביט זה בזה "אני אוהב אותך" אמר ובשתי אגודליו ניגב את הדמעות שלי בעדינות. "אני אוהב אותך" חזר על אותן שלוש מילים בלחש והוציא משהו מהכיס.
"רציתי לתת לך את זה היום... כדי שתחייכי," אמר והושיט לי קופסאת טבעת מקטיפה כחולה כהה
פתחתי אותה בעדינות ובפנים הייתה טבעת כסופה ,
"לנצח אלך אחרייך, שחר" היה חרוט עלייה, חייכתי.
שחר חטף את הקופסא והוציא את הטבעת...
"את מקודשת לי, בטבעת זו שתחייכי בכל הימים" אמר באיטיות
צחקתי ושחר השחיל בעדינות את הטבעת על האצבע שלי בעוד שמבטים מותרסים מתחלפים בינינו.
הינהנתי ונשקתי לו נשיקה בעדינות.
"את כל כך יפה" לחש כשראשינו דבוקים זה לזה
"שחר..." לחשתי משפילה את מבטי
"כשאני אחזור אני רוצה להיות איתך" אמרתי מביטה בעיניו
"את איתי" חייך
"לא..." השפלתי שוב את עיניי
שתקתי, לא מצאתי מילים.
אחרי זמן מה לשחר נפל האסימון
"את רוצה להיות איתי... שם?" שאל והצביע בראשו לכיוון המיטה שלו והתקרב עוד קצת אליי
הנהנתי ושבתי להביט בעיניו
"אבל.." התחיל משפט
"אני אהיה בת 16" הזכרתי לו
והוא שתק
"אני כל כך אוהבת אותך! בחיים לא חשבתי שאני אמצא מישהו כמוך" אמרתי בשקט ובמהירות מנסה לשכנע אותו.
שחר פתח את פיו כדי לומר משהו אבל התחרט במהרה וסגר אותו
"רואה? אין לך מה להגיד" חייכתי
"יש לי" אמר נמרץ
הבטתי בו בציפייה, "נו?" שאלתי בחיוך
"אני..." ניסה לחפש מילים "אני חושב שמאוחר.. מחר את צריכה לקום מוקדם" אמר משפיל עיניו
נזכרתי בימי בית ספר, מעולם הלילה לא הפריע לו להיות איתי או השעה שצריך לקום למחרת.
"שחר?", שאלתי והחיוך נעלם
אבל הוא לא ענה ומבטו לריצפה.
תפסתי את ראשו בשתי ידיי ונשקתי לו בעדינות
"אני רוצה להיות איתך, תזכור..." לחשתי והלכתי.
כל הלילה שכבתי בחושך מביטה מעלה אל התיקרה וממששת את החרוט על הטבעת
"לנצח אלך אחרייך , שחר"
נשבעתי לחייך בכל הימים.. אותה שיחה שבה והתנגנה לי בראש
המבטים, השתיקה והסרבנות המוזרה.
"קווומי אני לוקחת אותך היום" נשמע קול ועיניי נפקחו בקושי
"אאאאמממא" התלוננתי והתהפכתי לצד השני, החשוך.
"מאיה! את נוסעת היום! קומי!" האיצה בי האמא שבחדר, מחזיקה בספל הקפה שלה, כמו תמיד.
הבטתי בפלאפון, לראות מה השעה
'התקבלה הודעה חדשה 1' היה כתוב על הצג
"אני מתגעגע" ההודעה התקבלה בארבע לפנות בוקר.
כמוני... שכב במיטה ער כל הלילה וחשב.
קראתי שוב ושוב את המילים ברגע ששיחת טלפון הפריעה
'אני מתגעגע' התחלף ב' ג'וב מחייג אלייך'
"הלו?" שאלתי מסטולה
"מאיה!" נשמעה הכרזה
"היי ג'וב" אמרתי בחיוך מאולץ
"מה שלומך חמודה?"
"מצוין" שיקרתי
"נאסוף אותך עוד שעה, תהיי מוכנה דוגמנית שלי?"
"כה, בטח" עניתי מתמתחת.
"מצוין! תאכלי טעים! האוכל במטוס לא עושה טוב.." הזהיר וניתק
"את לא צריכה לקחת אותי" אמרתי בעיניים עצומות אבל אמא כבר לא הייתה בחדר.
פיהקתי וקמתי לסידורים אחרונים.
"מאאייההה" נשמעו שני קולות בפתח החדר
הסתובבתי וראיתי את שניני וליקוש
"בננות!" צעקתי ודילגתי לחבק אותן
"שמענו נחטפת אתמול" אמרו
"כה... משלומכן יפות?" שאלתי משנה נושא
"מצוין" ענו מחייכות
"הבאנו לך ממתקים" אמרה ליהי
"יאאא תודה! איזה בובות" אמרתי מציצה אל תוך השקית שהושטה לכיווני
"לא הייתן צכות לקום כל כך מוקדם" אמרתי מביטה בהן
"ואז לא נראה אותך לפני שאת עפה בפעם הראשונה שלך?" ציחקקו
"אאאויי אוהבתותכן" צחקתי
"מה זה??" שאלה שני מביטה מופתעת בטבעת
"לנצח אלך אחרייך, שחר" דיקלמה ליהי, חייכתי.
"יאא איזה מתוווק!" אמרה שני
"הוא השביע אותי לחייך בכל הימים"
"איזה מלאך!" אמרה שני
"אני לא מבינה" אמרה ליהי
"הוא עשה לי ככה.." אמרתי והוצאתי את הטבעת
"את מקודת שלי, בטבעת זו שתחייכי בכל הימים" דיקלמתי והשחלתי בעדינות כמו שחר את הטבעת על האצבע של ליהי.
"אייאייאיי" הסמיקה ליהי
"לא להיסחף.. זה שלי" הזהרתי אותה
"אהה.. הטנדר למטה..." אמרה שני
"טנדר?" שאלתי
"מהודגמנות..." הסבירו
ירדנו שלושתינו למטה ויצאנו החוצה. מול הבית עמד טנדר זהוב שחלונותיו שחורים
"נתגעגע" אמרו שני וליהי שנעמדו מאחוריי
"אווווו בובות" אמרתי ואצתי לחבק אותן.
"תשלחי גלויות" אמרה ליהי
"ליקי.." ציחקקה שני
"תהני בובה" הוסיפה ונשקה לי..
"טנקס.." אמרתי בפרצוף עקום...
דלת הטנדר נפתחה ברעש וג'וב יצא משם.
"היי ג'וב" אמרתי בחיוך וחיבקתי שוב את שניני וליקוש.
"ביי" לחשו לי
"ביי" אמרתי מתרחקת.
"מאיה אני אוהב אותך!" נשמעה צעקה מלווה בבכי מזויף.
טל עמד בחלון מנופף לי עם מטפחת ומתייפח בצחוק
ציחקקתי ונופפתי לו. נכנסתי אל הטנדר כשהדלת נסגרת באותו רעש שנפתחה.
בטנדר היו מור, מני, שירה, ברן, טליה, ג'וב, קשת , אוהד, רועי והנהג
מרווח הרבה יותר הטנדר היה מבפנים מאשר שנראה מבחוץ.
"למה טל בוכה רק עלייך?" שאל מני עצוב, ציחקקתי והתיישבתי מחליפה עם כל אחד כמה מילים
והטנדר הזהוב עשה דרכו אל התחנה האחרונה
נמל התעופה בן גוריון.
אווווווווווו =]]
פרק ארוך! 😁
יפה-יפה... המשךךך...
וואאיי ווואאייי...
תמרי יא מאמיייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי!!!!!!!!!!!!!!!!!1
איזו כתייבבבההה!!! גיז'ס!!!
חעחע.. אני עדדיין מעולףףף פהה...חח..
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!!!
דיי תמריי זה פרפאקטטטטטטטטטטטט!!
דיי מושלםםםםםםם
איזה כתיבההההההההההההה
אני בשוקינג!!
דיי המשך מהררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררררר
מהררררר יאללה את עדיין פה קוראת את זה?!?!?!
לפרסםםםםםם אני זקוקה להמשךךךךךךךךךך
מור'צי 😊
תודה על ההקדשהה מתוקה שלי... 😁
איזה פרק מדהיםם 😁
איזו כישרוניתת..ואייי...
"תדע בפרקים הבאים"..בלה בלה..
תמשיכי כברר...ררררר...
😛
טוב ראיתי שגם שחר מגיב פה.....
אז אני ישאל אותו ישירות....
איך אומרים לא לדוגמנית שרוצה לישכב איתך??
המשךךךךךךךך
יאאא יפההה..
חבל שקצרר..
למה יש לי הרגשה שהוא פשוט לא רוצה לעשות את זה איתההה????
אווואווואואו איזזהזה פרקק יפהפה עצוב ומצחיק%@$ 😢(
המשךשךך
גלל&נוווגגי אתן תדעועו בהמשך מתוקוקות
אאארר תמישיכי פיציי
תמששייככיי!!!!
ושחחרר.. באממתת איךך?!!?!
אני אישית הייתי קופץ על המציאהה.. חח..סתם... ;פ
תמרי י'מאמי שלילילילילילילילי!!!! תמשיכיי!
איזה פרק מתוקקקק
בדיוק כמוך!!!!
מואההה
שימי המשךךךך
אוהבת הכי הכי בעולם..
מישלי...
אההה מורר
אתת כזאתת מוכשרתת
אני לא יכולהה איתך יותר חיחיח
אין אין הסיפור שלך
מרגש
מצחיק
רומנטי
מקסים
שובה
פשוטטט מושלםםם
תמשכייי בובהה אני במתחח
אוהבתת'תך
מאיהה
אי... אי....
כואבבב לייייייי..
למה את כל כך מושלמת למהה?
איזה כישרון..
אני רוצה את שחר.. אפשר? בקשה..
אחרי שהוא מסיים פה ת'תפקיד.. שלחי אותו אלי..
המשךך
אתר האהבה הישראלי