הינהה המשךךךךךךךךךך...תהנו...מוואההההה ענקית..
ותודהה לכולןןן על התגובות המושלמותתתתת..=]]
ליאור-נונייי מה קורהה לך?!אני מכירר אותךך..קורה לך מש'ו...
אני-לא זה כלום...והבטתי על הריצפה..
ליאור-את לא רוצה לספר לי?
אני-אני...אני..לא יודעת..
ליאור-בואיי מאמי...וחיבק אותי חיבוק חזק..תספרי לי מה קרה...
והיתנתקתי מהחיבוק שלנו...
אני-אמממ...מה שקרה זה.............................................................
אני-רגע..אתה אוהב אותי ליאור?
ליאור-ברור...את החיים שלי..
אני-אוףף ליאור...כל זה לא מגיעע ליי...סליחה סליחהההההההה......אני אוהבתת אותך...נישבעת...אני אוהבת אותך כמו משוגעת....תסלח לי בבקשהה...בבקשה..
ליאור-על מה אני צריך לסלוח לך?
אני-על..על....רגע..קודם כל אני צריכה לספר לך מש'ו...ורק אחר כך תשפוט אותי..תגיד לי מה שאתה רוצה..
אבל תקשיב לי עד הסוף..
ליאור-אני מקשיב מאמי..
על פניי היה מבט עצוב...העיניים שלי ניראו עצובות...החלטתי שאני מוציאה עכשיו הכל..כל מה שעל ליבי...
ופשוט התחלתי לספר לו....
אני-ההורים שלי ושל ניר....הם החברים הכי טובים מזה שנים רבות...
הם עושים הכל ביחדד..המשפחות שלנו ממש ממש קרובות...כמו בני משפחה...
הכרתי את ניר מאז שהמשפחות שלנו היו ניפגשים והיו קרובים מתמיד....התחלנו לצאת למקומות ביחדד..
להיות ממש הידידים הכי טובים...
את רוב הימים בילינוו ביחד..
עד שהיתאהבנו...פשוט היתאהבנו אחד בשני...ואז נהיינו ביחד..
הייתה לנו את השנה הכי טובה בעולם...
שנה שהיינו ביחד...
שנה של אהבה..
שנה ביחד...ולא לבד..
שנה של דאגה...
שנה של תשוקה..
היינו מאוהבים עד מעל הראש...
והוא..הוא היה הראשון שלי....שהייתי בגיל 15 וחצי שכבתי איתו...
מרוב אהבה אליו נתתי לו את הבתולים שלי....
בלי יסורי מצפון..
הייתי שלמה עם ההחלטה שלי...
וזה מה שקשר אותי אליו..
הכל היה מאהבה...
עד שקרה הדבר שבחיים לא חשבתי שיקרה...
ניפרדנו..
ולא בגלל חוסר אהבה...
לא בגלל בגידה..
בגלל ההורים שלו...שרצו שהוא ילמד בפריז....ומשם הוא עבר לאיי נאפה..הוא רצה להמשיך את החופשה שלו...
אחרי שהוא ביסר לי את זה אני הייתי שבורה..
פשוט ננישברתי..
ושהוא עזב...לא רציתי לחיות עוד..לא היה לי בשביל מי...
היינו בקשר...ואז הכרתי את רון..
ואתה יודע כבר את הסיפור..
אני וניר ניתקנו קשר..
עד שהוא בא....זוכר?באותו יום שהייתי אמורה לישון אצלך...לפני יומיים...
אז...כשהוא בא..הכל עלה לי...הכל..הגעגועים...הכאב...הזיכרונות מאז....הם לא עזבו אותי..לא נתנו לי מנוחה...ו......פה כבר לא המשכתי לדבר...עצרתי..
ליאור-נו תמשיכיי....מה קרה אז?
אני-שניייה..אממ....ליאור אני מצטערת...אני יבין אם תפסיק לאהוב אותי...אם תיפרד ממני...אבלל אתה חיייב להבין אותי...עברתי איתו הרבה...הכי הרבה...אני מצטערת...
ליאור-בגדת בי?
לא יכולתי להוציא מילה מפי....אז פשוט עשיתי לו עם הראש כן..
ליאור-ואת אוהבת אותי?
ואז הבטתיי בו...בעיניו...ועניתי לו מהר..
אני-כמו מטורפת...
ליאור-וואווו....רגע..תני לי להקל הכל...שנייה...את בגדת בי...את....הבנאדם שאני הכי אוהב בעולם..בגדה בי...איך את מסוגלת!?
אחרי כל מה שנתתי לך...שעשיתי בשבילך...אם את היית אוהבת אותי באמת זה לא היה קורה...וירדו מעיניו דמעות...הושטתי את ידי אל פניו וניגבתי לו את הדמעות.......אל תגעי בי יותר...הוא הוסיף...והיתרחק ממני....לסוף הספסל...
מעיניי ירדו דמעות...דמעות של כאב..של צער..של חרטה....כ"כ כאב לי..רציתי למות...ביום ההולדת שליי..כן כן...פשוט לא יכולתי לשאת כל זה על ליבי...לא יכולתי לשקר לו....זה לא מגיע לו...אבל לי זה מגיע...אבל גם הבנתי..הוא לא אוהב אותיי....והוא לא אהב אותי...
ופשוט קמתי...והלכתי...
יצאתי מן הגן...כשכולם עוד רוקדים..וברחתי משם....
לא יודעת לאן...
המקום שאני הכי אוהבת נהפך למקום עצוב...למקום בו כנראה הכל ניגמר...לתמיד....למקום שאולי ישאר זיכרון מתוק...
בדיוק כמו ששם התחיל הכל...ככה זה גם ניגמר...
ביום הולדתי...זאת המתנה שלי....
פרידה...
כאב...
סבל....
דמעות...
חרטה...
הכל ביחד היתערבב ומזה נוצרו הדמעות...הכואבות...שגרמו לי לחוש אשמה בהכל...
ואני עוד ממשיכה ללכת....למקום לא נודע....
ואז הלכתי...כן כן לים....אולי זה מקום שירגיע אותי...זה המקום שליאור הכי אוהב....
הגעתי לשם...והיתיישבתי על החול...קרוב מאוד לים....למקום הניפלא הזה...שעד עכשיו לא כ"כ שמתי לב אליו...
חוץ מהיום...לא הייתי בו הרבה פעמים בלילה...אולי לא ככה...במצבי...
כ"כ כאב לי...
כמו תמיד...
תמיד בסופו של דבר הלב שלי נישבר..
אבל זה הפעם הגיע לי..כי אני זאת שפגעתי...
כ"כ רציתי לרוץ לליאור ולחבק אותוו לנשק אותו....ולדעת שכל זה בכלל לא אמיתי....שזה שקר...ושזה מעולם לא קרה....
אבל זה קרה...לצערי כן..זה קרה...ואין הרבה מה לעשות עם זה...
רק לחכות לטוב...שאולי יופיע..או לא...והעצב ימשיך לשלוט על חיי....בפעם השלישית...
ברקע...מחוץ למחשבות שלי...נישמע קול הגלים...מתנפצים להם בים..בדיוק כמו הלב שלי...שמתנפץ לו לחתיכות קטנות...
השקט שרר...השקט הלא ידוע..בדיוק כמו החיים...לא ידועים...
ורק שריקות הרוח הנעימה ליטפה את גופי....עיניי נעצמו לאט.....רציתי להפסיק לחשוב....נתתי לכל המחשבות להעלם..
ולהקשיב לשקט...עכשיו רק הבנתי למה ליאור אוהב כ"כ את הים הוא באמת מרגיע...נותן שקט נפשי...וכוח להמשיך...
ופשוט הימכרתי...לשקט...לאי ידיעה...לעולם משלי...בלתי ידוע...
עד שקול מאחוריי הרס את הרגע...
....-אני מצטער....................................................
זה ההמשךך להיוםםםםםם..
~תגיבו והרבהההההה...!!~~
אוהבת מלא מלא,
סתיוו'ששש=]]





