מדהיייים וואי איזה עצובבבבבבב המשךךךךךךךךךךךך
ניקוששששששששש
המשךךךךךךךךךךך
דחוווווווווווווווווף
מאמייייייייייייי
י'מוכשרתתתתתתתתתתתתתתתתתתתתת!!
הסיפורר שלךך פשוטט מושלםםם ברמות מטורפותתתת 🙄
ואיי...בכיתי בקטע שהיא דיברה עם אמא שלה.. 😢 עצוב כל כך אם יש אמהות כאלה במציאות!
סיפור כל כך יפההה...=]]
המשךךךךך דחוףףףףףףףףף
מואהה...שלי!
אבאאאאאא
מה את רוצה להרוג אותיי???
איך זה הסיפור הזה ??
וואי אם אמא שלי הייתה כזאת ירייה אחת בראש הייתי שמהה להה ולי אחר כךך
יאללה מאמי המשךך
מהמם כמו תמידדד
רק תפסיקי לגרום לי לבכות כמו תינוקתת
אוףףף אני רגישה מהסיפורים שלכם כל סיפור בוכההה
יאללה מאמי המשךך
לוב יו ליגלושש
נקנקיייה שלי איפה ההמשךך נוו אני יבכהה???
QUOTE (me-myself-and-i @ 13/08/2005) מושלםםםםםםםםםם
איזה חמוד נתיייייייייי..!!
אווףף למה הם אחים אההה?!?! חחחח
יאללה מחכה להמשך שלךךך
לאב יו המון -> לילוש 😊
😂
סליחההההההההה?????????????!!!!!!!1
ומה עם המשך?????!!!!!!!!
נוווו אני רוצה המשךךךךךךךךך!!!!!!!!!!!!!
כלבה אמא שלהם!!!!!!!
יצאתי מהאוטו והלכי לכיוון הבלוק של זוהר. עליתי קומה ודפקתי בדלת. הוא פתח את הלת וקפא במקום.
"מה...מה קרה?" הוא נראה מבוהל
"אם תביא לי להיכנס אני אספר לך הכל..." אמרתי
"מה זה מאחורייך?" הוא שאל
"מזוודה..." אמרתי וזלגה לי דמעה מהעין
"תכנסי..." הוא לקח את המזוודה וסגר את הדלת.
הלכנו לחדר שלו והוא סגר את הדלת. אין שהוא סגר אותה נשברתי. סיפרתי לו הכל, הריב, בבסיס, התקרית עם נתנאל, הכל. הוא ישב בשקט והקשיב.
"ומה תעשו עכשיו?" הוא שאל אחריי סיימתי
"היום נלך לאבי...נראה מה נעשה" אמרתי לו
"את יכולה לגור פה בנתיים...אני לא חושב שלאמא שלי תהיה בעיה עם זה.." הוא אמר
"לא..מה פתאום זוהר...אם כבר בנתיים אני אגור אצל אחי" אמרתי לו
"למה לא אצלי?" הוא שאל נעלב
"כי זוהר...אחותך, אמא שלך, אתה, זה עוד פה להאכיל" אמרתי לו
"נו באמת..." הוא הסתובב אלי עם הגב
"זוהר על תעלב..זה לא משהו אישי נגדך.." ליטפתי לו את הצוואר מאחורה
"מאיפה יהיה לכם כסף למחייה?" הוא שאל
"הינה פה..אני צריכה את עצרתך.." אמרתי
"איך אני יכול לעזור?" הוא שאל
"שתסדר לי ולנתנאל עבודה במסעדה שאתה עובד בה..." אמרתי לו
"ממממ...את נתאל לסופי שבוע, ואותך?" הוא שאל
"כל יום בערבים.." אמרתי
"ניקול..את לא תסתדרי עם לימודים..." הוא אמר
"אתה הסדרת...אז גם אני אסתדר" אמרתי לו
"לי הלימודים הלכו בקלות...אבל את צריכה לחרוש המון כדי להצליח" הוא אמר
"זוהר...אין לי ברירה...אני אצמעית עכשיו, אני אצליח" אמרתי והדביקתי לו נשיקה ארוכה בשפתיים
"את רוצה אולי לנמנם טיפה? אני בדוק הייתי בדרך..." הוא לקק את שפתיו וחייך
"מאוד...העיניים שלי כואבות.." שפשפתי אותן
"אל תשפשפי...בואי" הוא הרים את השמיכה ועשה לי עם היד תנועה המסמלת לבוא
שניה...אני רק אוריד בגדים והוציא איזו חולצה מהארון שלך" אמרתי לו
"טוב..." הוא ענה
"אל תסתכל..." חייכתי עליו
"טוב טוב..לא מסתכל" הוא אמר ונכנס עם הראש מתכת לשמיכה
התחלתי להוריד את הבגדים ונשארתי התחתון ברזילאי וחזייה, ואז ראיתי את החצוף הזה מציץ.
"חוצפן!!!!!!" צעקתי עליו ובלי לשים לב זרקתי עליו את החולצה שהייתי צריכה ללבוש
"עכשיו תשארי ערומה.." הוא נפנף לי איתה
"תביא אותה!!" קפצתי עליו
"לא!!!" הוא תפס אותי במותניים וסובב אותי ככה שהוא היה מעלי ואני מתחתיו
"למה אתה מסתכל עלי ככה?" ליטפתי את הפנים שלו...
"כי אני רוצה אותך..." הוא העביר את העצבע שלו על הצוואר שלי מה שגרם לי לצמרמורת נעימה
"עכשיו?" שאלתי
"אהא..." הוא אמר והתחי לנשק אותי נשיקות עדינות בצוואר, בבטן, בשפתיים....
הפשטנו אחד את השני ואז זה קרה שוב. בפעם השניה. הפעם כבר התחלתי להנות מזה. זה כאב פחות ואפילו הייתי אומרת היה נעים...
"את בסדר?" הוא שאל אותי מתנשפף כשאני בין זרועותיו
"כן..." חייכתי אליו ונישקתי אותו
"איך היה?" הוא חיבק אותי אליו
"היה מדהים, ואני אוהבת אותך יותר מהחים שלי...הוא נישן מאמי.." אמרתי לו והתכרבלתי בין זרועותיו
"בואי מתוקה.." הוא נשק לי במצח וחיבק אותי אליו עוד יותר חזק.
וכך נרדמנו, אוהבים, מאושרים, יודעים שיש לנו אחד את השני, עייפים ושמחים....
פי פי פי...פי פי פי "זורי בוקר טוב" פי פי פי פי פי פי "זורי בוקר טוב" שמעתי את הקול שלי בוקע מאיזה מקום.
"מה זה?!" התעוררתי לא מבינה כלום
"חחח זה שעון המעורר שלי...זוכרת הקלטנו את זה?" הוא חייך תוך כדי שינה
"אההה....ממממ...נבהלתי..." חזרתי לזרועותיו
"צריך לקום....כבר 7" הוא אמר
"ממממ כן...עוד מתי צריך לבוא נתנאל.." אמרתי לו
"למה?" הוא שאל עדיין עם עיניים עצומות
"נוסעים לאבי..." אמרתי לו
"אההה...את חוזרת אלי בערב?" הוא שאל
"לא..מה אני אחזור? אתה עובד לילה.." ליטפתי לו את החזה
"אז מה...אני אבוא בבוקר.." הוא אמר
"אני אשן אצל אבי...יש לי ביצפר מחר...אני אבוא אחרי.." אמרתי
"מממ טוב...יאאלה תקומי..." הוא אמר לי
"תקום אתה....עד שאתה במקלחת אני אתלבש..." אמרתי לו
"טוב..." הוא קם מהמיטה והלך למקלחת. לא מתבייש מכלום זה.
"אל תציץ..." צעקתי לו ושכחתי שזה בין עם קומה אחת
"חחחחחחחחחחחחחח" הוא פתח את הדלת וצחק
"אמא שלך שמעה את זה?" הסמקתי
"לא יודע..." הוא עדיין התפקעה
"איזה בושות!!!!" נכנסתי מיתחת לסמיכה ורציתי להיבלע שם
"שטויות...יאאלה תלבשי...אני לא פה" שמעתי את הדלת נסגרת
קמתי..ושמתי על עצמי מהר את הבגדים...ואז נזכרתי, השארתי את שראק בבית. מה אני אעשה?!?!?
הרמתי מהר טלפון ללינוי.
"מה נשמע?" שאלתי
"בסדר..." היא נשמעה מצוברחת
"מה קרה?" שאלתי
"סתם..אני עצבנת על דודו שהוא כזה דפקן" היא אמרה
"לינוי...מה שקרה בנינו לא אמור לפגוע במחיים הפרטיים שלכם.." אמרתי לה
"את לא חושבת שזה אמור להגיד לי עליו משהו? אני כבר לא יודעת למי הוא סיפר את כל מה שסיפרתי לו.." היא אמרה
"תפסיקי לדבר שטויות..דודו אוהב אותך והוא לא יעשה לך את זה בחיים" אמרתי
"גם נתנאל לא חשב שהחבר הכי טוב שלו יספר את הסוד הכי גדול של אחותו..." היא אמרה
"טוב לינוי דיי...הוא לא ידע שמיטל רוצה את זוהר...הוא כנראה חשב שאנחנו חברות עדיין" אמרתי לה
"תגידי לי...איך את מצליחה?" היא שאלה אותי פתאום בלי קשר
"מצליחה מה? לא הבנתי.." עניתי לה עם סימני שאלה גדולים מול הפרצוף
"הבנאדם אפשר להגיד הורס לך את החיים ואת עוד מגנה עליו.." היא אמרה
"כי אני יודעת שהוא לא עשה את זה בכוונה.." אמרתי לה
"בכל זאת..." היא אמרה
"שום בכל זאת..את צריכה לדבר איתי..שמעי מה הוא יגיד לך...וספרי לי באותה הזדמנות..." אמרתי לו
"טוב...שכנעת אותי.." היא אמרה
"הללויה!!" עניתי לה וצחקקתי
"למה התקשרת?" היא שאלה
"לא לקחתי את שראק...בטח השתין לי את כל החדר...אני צריכה שתקחי אותו אלייך ואני אקח אותו מחר אחר הצהריים..." אמרתי לה
"אבל אמא שלך בבית.." היא אמרה
"לא...אמא שלי תלך היום בארבע וזה היום החופשי של גו'די...מתחת לאבן העיצוב הגדולה יש מפתח נוסף מהבית.." אמרתי לה
"אוקיי בסדר...אז היום הוא ישן אצלי?"היא נשמעה שמחה
"כן...ויש לי עוד בקשה...תנקי אחריו..." צחקתי
"חוצפנית!!!" היא צעקה
"בבקשה???" עשיתי קול חמוד
"אוחחח קרציה!!! טובבב!!!" היא אמרה ושמעתי את זוהר יוצא מהמקלחת...
"יאאלה חייבת לנתק..נדבר" אמרתי להה
"ביוששש" היא אמרה
"בייי" אמרתי ובדיוק נכנס זוהר
"עם מיי דיברת?" הוא שפשף את הראש שלו שהיה עדיין רטוב
"עם לינוי...שתיקח את שראק..." אמרתי לו
"אוייי נכון...איך יכולת לנטוש תילד שלך ככה? איזו מן אמא את??" הוא צחק איתו, אבל אל בזמן הנכון
"אאאא..." לא יכולי להוציא מילה מהפה...והשתתקתי
"אויי מאמי!! אני מצטער!!! לא התכוונתי!!" הוא קלט...
"לא לא...בסדר..." אמרתי לו
"מצטער בובי...מצטער" הוא חיבק אותי
"לא זה כלום..באמת..." חייכתי
"אני רוצה להגיד לך משהו.." הוא אמר לפצע וזה הרעיד אותי טיפה
"מה?!" יצא לי טון מהובל
"תרגעיי..." הוא צחק צחוק חמוד כזה
"חח אוקיי"...נרגעתי
"מה שבעצם רציתי להגיד לך זה שתדעי, שלא משנה מה, אני תמיד פה בשבילך. אני אוהב אותך כמו שלא אהבתי בחיים..את אחד הדברים הכי חשובים לי בחיים..ואני מרגיש את זה פה" הוא שם יד על הלב המשיך
"אני יודע שזה לא סתם...בחיים לא הסתכלתי על בחורה כמו שאני מסתכל עלייך. ואני בחיים לא אמרתי לך אבל את שינית אותי. אני לא הייתי אותו זוהר כמו שאני עכשיו. אני לא יודע למה אני מספר לך את זה בכלל אבל אני מרגיש שאני צריך לעשות את זה...
לפני שהכרנו, טיפה גם לפני דגנית, הייתי בנאדם אחר לגמריי. בחורה הייתה בשבילי שעשוע. הייתי משתעשע ואז זורק...כשהכרתי את דגנית תכננתי שהיא תהיה עוד אחת מהבובות שלי...אבל זה לא יצא כי מה שקרה הוא שאני הייתי אחד הבובות שלה. כשגיליתי את זה התחרפנתי...אחרי שהיא זרקה אותי כאב לי האגו...רציתי לנקום על מישהי מה שאני מרגיש. הלכתי לים ואז תפסתי אותה עם מישהו...הלכתי איתו מכות והיתי חצי מת. התהלכתי לי על החוף כפתאום ראיתי חבורה של אנשים רצה לחוף ובניהם בחורה. היא רצה כלכך מהר שהייתי בטוח שהינה עוד שניה היא נופלת. וזה קרה. רצתי ועזרתי לה לקום. כשראיתי אותה חשבתי לעצמי...הינה, יש המזל שלי, יהיה מה לעשות בערב. ואז בלי שבכלל קלטתי גילית אכפתיות כמו שלא גילה כלפיי איש. צרחת על הסנוב הזה שיסיע אותנו לבית חולים, קיבלתי טיפול חינם מאח שלך שהןצאת אותו באמצע משמרת. בהתחלה לא ייחסתי לזה חשיבות..אבל אז כשבאתי להרצילה וישבנו בפארק...ואח שלך בא...ראיתי איך את מדברת איתו, איך את דואגת ואוהבת אותו והבנתי עלייך הרבה. הבנתי שאת לא כמו כולן..את מעבר לזה...יש בך יחודיות שלא נשארה להרבה אנשים בעולם הזה. יש לך לב טוב, את בנאדם מדהים...ואז בלי לשים לב בכלל התאהבתי בך. לא חשבתי שזה יקרה לי מתישהו...שאני אתאהב ככה. שכשאני אקום בבוקר הדבר הראשון שאני עכשיו עליו זה את. שבשביל להתעורר אנני צריך לשמוע את הקול שלך בתור שעון מעורר. זה הבהיל אותי. ואת זוכרת? אתצל אייל? כשכעסת עליי? הוא היה בשוק כשאמרתי לו מה אני מרגיש...הוא הופתע. הוא לא ידע מה עשית לי, כאילו כישפת אותי. ניקולי..כל מה שאני מנסה להגיד זה שאת החיים שלי...אני אוהב אותך! ואני לא רוצה שתסבלי..כי אם את סובלת אני סובל כפלים. ואם את צריכה עזרה או משהו...ובית...אל תתבישיי...הדלתות שלי פתוחות בפנייך..." הוא סיים ואני ישבתי בשוק בלי להוציא מילה. הייתי גאה בעצמי. גאה שהייתה לי את היכולת לשנות בן אדם. מי היה מאמין? זוהר שלי? היה פעם זבל? זה הרי אחד האנשים הכי מושלמים בעולם הזה שקיימים....
בלי להגיד כלופ פשוט חיבקתי אותו...
"אני אוהבת אותך לחשתי.." אחרי כמה זמן שישבנו בחיבוק
"גם אני אותך..את פשוט לא מתארת עד כמה" הוא אמר ונסחפנו לנשיקה ארוכה. נשיקה מלאת חום ואהבה. נשיקה שביטאה הרבה משעמות בשביל שנינו..
יאאלה זהו!! חח התעייפתי!!! אני רוצה המון תגובות!! כה?? חח סתם סתם...מתה עליכן!!!
לוב יוווווווווווו!!!!!!!!1
יואוו איזה פרק נדירררררררררר
וואי אהבתי אותו מאודדדדדדדדד
איזה מושלם זוהרררררררררררררררררררר=))
שימי המשךך מאמי
מוואה ענקיתתתתתתתתתת
דיייייייייייי זה כזה מוששששששששששששששששלםםםםםםםםם
אתר האהבה הישראלי