ואווו זה אחד הפרקים הכי מדהימים שקראתי עד היום!!!!
הפרק הזה כל כך מדהייייים!!! מעלףףףףףףףף
בכלל הסיפור הזה מושלםםםםם!!!
המשךךךךךךךך דחווווווף!!!
מואההההה
לילוששש=]]
"אני אוהבת אותך לחשתי.." אחרי כמה זמן שישבנו בחיבוק
"גם אני אותך..את פשוט לא מתארת עד כמה" הוא אמר ונסחפנו לנשיקה ארוכה. נשיקה מלאת חום ואהבה. נשיקה שביטאה הרבה משעמות בשביל שנינו..
בלי ששמתי לב בכלל עברה לה שעה וחצי ושמעתי את נתי צופר מלמטה.
"יאאלה מאמי...ביוש...ניפגש מחר" הוא אמר והביא לי משיקה חטופה בשפתיים
"ביי אוהבת.." אמרתי לו ויצאתי
ירדתי למטה וראיתי את נתנאל נראה הורבה יותר טוב מקודם.
"מה קורה?" שאלתי
"יותר טוב...ישנתי.." הוא אמר
"כן...גם אני" חייכתי לעצמי חיוך שובב ונזכרתי במה שקרה
"מה אצ מחייכת?" חייך אצלי נתלי
"לא עניינך.." אמרתי לו
"איזו רעה..." הוא נעלב
"אני שואלת מה קורה בחים הפרטיים שלך ושל נתלי?" שאלתי
"פעם שניה הייתה יותר טובה, נכון?" הוא קלט אותי
"איך אתה יודע?" שאלתי
"נראיתי בדיוק עם אותו חיוך דבילי כשלי זה קרה בפעמים הראשונות" הוא צחק
"דביל אתה בעצמך" הבאתי לו מטה בגב
"אני נוהג..." הוא החזיר לי מכה
"אני רואה את אתה נוהג" צבטתי אותו
"אחחחחח!!!" הוא עשה פרצוף מעוצבן ואז התפתחה לה מריבה שבמהלכה כמעט עשינו תאונה
"טוב זהו...להירגע, זה לא יגמר טוב" בשלב כולשהו הוא אמר
"כן...נו מתי מגיעים?" שאלתי
"עוד 5 דקות.." אמר נתנאל
בדיוק אחרי חמש דקות היינו ליד הקוטג' של אבי. ידענו שהוא בבית היום כי זה היום החופשי שלו...
לא ידענו איך יגיב, מה יגיד...קיווינו רק שיעזור לנו...
"צלצלי" הצביע נתי על לחצן ליד הדלת
צלצתי כמו שהוא אמר ושמעתי את צעדיו היחפים של אחי.
"מה אתם עושים פה?" הוא נראה מופתע לראות אותנו
"עזבנו את הבית.." אמר נתנאל
נתי היה בשוק טוטאלי..הוא פתח את הדלת לרווחה והכניס אותנו פנימה.
"מה קרה?" הוא שאל
התחלנו לספר לו את כל הסיפור והוא רק הגיב בהבעות פנים..ידענו לפי מבטו שהוא מבין בדיוק איך אנחנו מרגישים. כשסיימנו השאלה הראשונה שהוא שאל זה:
"איפה תגורו?"
"יש לנו חסכונות..זה יספיק לנו לדיר קטנה. זוהר אמר גם שיסדר לנו עבודה בסופי שבוע. כך שנסתדר" אמר נתנאל
"בנתיים תגורו פה...יש לי חדר פנוי עם שתי מיטות...נראה כבר מה נעשה.." אמר אבי
"אתה לא חושב שזה טרוף?" שאלתי אותו
"הייתי עושה בדיוק את אותו הדבר שאתם עשיתם..היא הביאה את זה על עצמה.." הוא אמר
"כבר עשית את זה.." התערב נתנאל
"תגידי לי..מה עם לימודים?" הוא שאל
"אני רוצה להמשיך ללמוד בהרצליה" אמרתי לו
"השכן שלי עובד שם...אני יכול לסדר שכל בוקר תסעי איתו..." אמר אבי
"אבי..תודה לך" חיבקתי איתו
"אין על מה...משפחה לא?" הוא חיבק את שנינו וככה ישבנו, שלושה אחים, שנזרקו מבית, מאוחדים יותר מתמיד.
בערב הגיעה אישתו של אבי הביתה עם הילדים...היא לא התנגדה. היא הבינה הכל ותמכה בהחלטתו של אחי.
שיחקתי עם הילדים...עזרתי לה להכין ארוחת ערב והתיישבנו לאכול.
"תגיד נתי..." התחיל אבי את המפשט תוך כדי לעיסה
"הא?" שאל נתנאל כשהוא מתעסק עם הקציצה שלו על הצלחת
"איפה אתה רוצה לשכור דירה?" שאל אבי
"באזור שזוהר גר שם..." אמר נתנאל
"למה שם?" שאלה אישתו של אחי
"כי זול שם...והדירות סבירות.." עניתי לה
"אההה..." היא מלמלה
"אני הולך מחר לבדוק את המכירון של האוטו" אמר נתנאל
"אתה רוצה למכור תמאזדה?" שאל אבי
"אין לי ברירה...ביטוח, דלק.." אנחנו לא תעמוד בזה
"צודק אחי...הכסף של האוטו יעזרו לכם להסתדר..." אמר אבי וניגב לבנו את הסנטר שהיה מלא באוכל
"קושקוש...בוא לדודה..הוא נלך לשחק..." הרמתי את התינוק הקטן על הידיים והלכתי איתו לחדר
שיחקתי איתו טיפה ואז הוא נרדם לי בידים. הסתכלתי עליו ועברו לי מחשבות יטורפות בראש. למי יהיה דמה הילד שלי ושל זוהר, לי או לו? פתאום קלטתי על מה אני חושבת וניערתי את עצמי טוב טוב.
"ניקול...הוא צריך לישון" נכנסה אליה (אישתו של אחי) לחדר.
"שששש..." עשיתי לה עם האצבע
"נרדם?" היא שאלה וחייכה
"אהא.." הנהנתי וחייכתי לה חזרה
"את בחורה מדהימה..." היא ליטפה לי את הראש כמו אמא...
"תודה..." התענגתי מהמגע האימהי הזה
"אמא שלך לא מעריכה איזה ילדים יש לה בידיים...אל תעשי את האותה הטעות בעתיד.." היא אמרה לי
"בחיים לא...אני אוהב את הילדים שלי הכי בעולם..ולא יהיה לי אכפת אם הם יוצאים עם אנשים עשירים או עניינים...העיקר שהם יהיו בני אדם טובים..." הסתכלתי על הקטנצ'יק וליטפתי אותו בלחי
"בואי..אני אשכיב אותו. שמתי לך מגבת במקלחת...את יכולה ללכת, פנוי שם" היא אמרה
"תודה..." אמרתי והעברתי לה את התינוק
היא יצאה מהחדר ואני חיפשתי בתיק הבגדים משהו לישון בו.
יצאתי לסלון ושמעתי שיחה בין נתנאל לאבי:
"אני מפחד שהיא לא תסתדר עם העבודה והלימודים" זיהיתי את הקול של נתי
"תראה איך הולך...ניקול בחורה זריזה. אני בטוח שהיא תסתדר" אמר אבי
"אני יודע...אבל אתה מבין. ניקול בשביל להצליח צריכה לחרוש, והעבודה הזו יכולה להפריע לה" הוא אמר את אותן המילים שאמר זוהר
"אל דאגה...במקרה הגרוע אתם יכולים לחזור לפה...הבית שלי זה הבית שלכם. חוצמיזה אליה חולה על ניקול. היום היא שבכה את העובדה שיש מישהו בבית שעוזר לה לבשל ולטפל בילדים.." צחק אבי ואני חייכתי לעצמי
"תודה אחי...לודע מה הייתי עושים בלעדייך" אמר נתנאל ושמעתי טפיחות גב...הבנתי שהם מתחבקים
נכנסתי למקלחת והודתי לאלוהים שבירך אותי באחים מדהימים אם לא בהורים...
פתאום כשבאתי להיכנס למקלחת צלצל הפאלפון...על הצג היה כתוב "אבא".
ידיי התחילו לרעוד וצמרמורת עברה בגופי...
"נתיייייייייייייי" צעקתי ורצתי לסלון במגבת
"מהההה?" הוא נבהל
"תראה" הושטתי לו את הפאלפון והבעתו השתנתה
"תעני...מהר!! שימי רמקול" הוא צעק עלי
"הלו??" עניתי בהיסוס
"ניקולי...ניקול.. איפה אתם?" שמעתי את אבא בקול אומלל
"אבא..אנחנו בסדר..אל תדאג" אמרתי לו
"איפה אחיך? תחזרו הביתה ילדים" הוא התחנן
"אבא מספיק..." אמרתי לו
"ניקולי..אני מתחנן קטנה שלי...בואי הביתה" קולו רעד
"בשביל מה? בשביל שאמא שוב תגיד לי שאני מופקרת, שנולדתי בלי רצון? שתרביץ לי?" אמרתי את זה עם חנק בגרון
"זה לא יקרה..אני מבטיח.." התחנן אבא
"קח דבר איתו.." הבאתי את הפאלפון לנתי והלכתי למקלחץ לא יודעת נה הם דברו אבל כאב לי הלב. כאב לי שבגלל אמא גם אבא צריך לסבול אבל ידעתי, ידעתי שאם נחזור כלום לא ישתנה כי אבא ימשיך לעשות את מה שאמא אומרת.
עם המחשבות האלה סיימתי להקתלח ונכנסתי לחדר שבו היה נתנאל.
"דיברת איתו?" שאלתי
"כן...הוא אמר שהוא יעביר לי כל חודש לחשבון 1000 ש"ח" הוא היה עסוק בלחטט בתיק שלו
"זה יכול לעזור לנו..." אמרתי לו
"הכסף הזה יהיה בשבילך ללימודים.." הוא אמר
"מה ז"א?" שאלתי
"ספרים, מחברות, בגרויות, טיולים...אני לא רוצה שתפסידי טיולים בגלל זה" הוא אמר
"תודה נתוש.." נישקתי אותו בלחי
"אין על מה אחות.." הוא הביא לי מין מכה כזו בסנטר כמו שהיה עשה תמיד, והלך למקלחת
נשכבתי על המיטה ונזכרתי שאני צריכה לברר מלינוי מה שלום שראק.
"לולי מה קורה?" שאלתי
"טוב!!! איפה את?" היא שאלה
"אבי..." אמרתי
"ניקול..אני חייבת להיפגש איתך ועם נתי..דיברתי עם דודו" היא אמרה
"נו??" שאלתי
"אני אספר לך מחר בביצפר...שנתנאל יבוא איתך...תקדימו קצת..." היא אמרה
"אוקיי...מה עם שראק?" שאלתי
"חירבן לך את כל החדר..ועכשיו ישן פה על המיטה שלי" היא צחקה
"חחחח..שמרי עליו טוב..תביאי אותו בבוקר נתנאל יקח אותו לזוהר" אמרתי
"אוקיי...יאאלה, לילה טוב נשמתי.." היא אמרה
"לילה טוב..." אמרתי ובדיוק נכנס נתי
"עם מי דיברת?" הוא שאל
"לינוי...היא דיברה עם דודו...אמרה שיש משו שאנחנו צריכים לדעת.." אמרתי לו
"אין שום דבר שאני רוצה לדעת על החמור הזה" הוא אמר בכעס
"נתי...הוא נשמע ואז נסיק מסקנות טוב?" אמרתי לו
"בסדר...מחר כשאני אקםיץ אותך לביצפר נדבר.." הוא אמר נכנס מתחת לסמיכה
"לילה טוב גם לך..." נעלבתי עליו
"לילה טוב.." הוא היה אדיש, מעצבן אחד!
בבוקר:
"קומי!!!" הוא ניהר אותי כמו משוגע
"אחחחח..מה עובר עלייך?" שאלתי
"צריך לצאת מוקדם.." הוא אמר
"בסדררר...אבל להמ להעיר ככה?!" שאלתי
"מצטער..יאאלה קומי..." הוא הוריד ממני תסמיכה
"קמה...מעצבן אחד!!" אמרתי
הלכתי לשירותים וצחצחתי שיניים. סידרתי תשיער שמשום מה הסתדר מצויין על הבוקר...היה חלק כמו אחרי פאן..מוזר, אולי מזג האוויר?
"אוףף..השנמתי.." הסתכלתי על התחת שלי במראה
"בריס אולי..." אמרה אליה
"חחחח..בוקר טוב.." חייכתי
"בוקר טוב חמודה..צריכה איפור?" היא שאלה
"אם אפשר.." התביישתי
"בטח שכן..." היא הלכה ואחרי מספר שניות חזרה עם צליליות אפרונות וכל הבולשיט הזה
בצ'יק אירגנתי את עצמי ונראיתי טוב...זוהר צריך לראות אותי עעכשיו חשבתי לעצמי.
יצאתי ולבשתי בצ'יק תג'ינס הראשון שראיתי..שתינו קפה ויצאנו.
בדרך דיברנו שטויות והגענו לכניסה של הביצפר. ליוני כבר הייתה שם עם שראק על הידים.
"בוא לאמאאא" קפצתי מהאוטו ורצתי אליו
הוא התחיל ללקלק אותי ואני צחקקתי.
"בואו חברה...יש הרבה דברים שאתם צריכים לדעת..." היא אמרה
אני ונתי הסתכלתי אחד על השני בחשדנות והלכנו לעבר הספסל בכניסה לבית הספר.
טוב...זהו להיום!! קודם כל תודה לכם!!!! 1000 תגובות!!! זה מחמיא ביותר!!!!!
תמשיכו להגיב ואולי נגיע גם ל-2000 בעזרת השם..חחח...
יאאלה אנשים ונשים..חחח...אוהבת את כולכם!!
מושלםםם.. מהממםםםם.. מדהיםםםםם..
המשךךךךךך
איזה סיפור מהמםם
תמשיכי מאמי
יאאא מאמי איזה מושלםם
כמו תמיד יאללה המשךךךךךךךך
ניקושששששששששששש איזה המשך מעלףףףףף..
את חייבת לשים עוד אחד!! בערבבב!!
מתהההה עליךך יפההה שלייי.. דברייי איתייי בערבבב!!!
ניקולייייי שליייייי
יצא לך מדהיםםםםםםםםםם
תמשיכיייייייייייי=]]]]
ניקוששש איפהה המשךך??? כבר עברו כמה שעות!!
מהמםםםם
ויאללה אני מתה לדעת מה הדודו הזה עשה בדיוק..
המשךךךךךךךךך ומהרררררר
מואההההה
לילושש=]