אני שמחה שאהבת
אבל אני ימשיך רק
אם יהיו עוד תגובות
למזלי הסופ"ש הזה
אצלי פנוי יחסית
חוץ ממסיבה היום
בערב, אז אם יהיו
תגובות עד לבערך 9-10
אני יכתוב עוד פרק!
נוווו אני רוצה המשךךךךךךךךךךךךךךךך
זה אמיתי תזכירי לי?
כן, בעיקרון הסיפור אמיתי
כל האנשים אמתיים והכל קורה
לי בשנה הזאתי, אבל אני עדין
מוסיפה לפעמים קטעים
שהם לא הכי אמתיים אבל בהם
אפשר להבחין בקלות יחסית
בעיקר למי שמכיר אותי
כמו ענבל למשל!
אהבתיייייייי!!!
המשךךךךךךךך!!!
את לומדת בגימנסיה????
בירושלים??
בובה סיפור מושלםםם!!!
אני מתההההה
יש לך צורת כתיבה מהממת!!
את חייבת להמשיך דחוףףף
כן אני לומדת בגימנסיה למה?!
בגלל שאתן כל כך מתוקות
למרות שאני מתה מעייפות
כי רק עכשיו חזרתי מהמסיבה
(עכשיו 6 ו40 בבוקר!) אני
עדין יתן עוד פרק!!!
פרק 7
ראיתי את עדן וירון נמרחים אחד על השני כאילו אין מחר, ועוד חשבתי שהם
נפרדו, ואז חזרו, ואז שוב נפרדו.... ניחא! אני כבר לא מספיקה לעקוב אחריהם!
אבל מה שבאמת הפחיד אותי זה המבט שהיה לקרולינה בעיניים כשהיא ראתה את
זה..... כפי שגיליתי אחרי זה קרולינה שהיא חברה ממש טובה שלי גם אהבה את
ירון למרות שבאותה תקופה היא הייתה באיזה קטע עם בן דוד שלו גיא.....
חייכתי לעצמי וחשבתי *2 אנשים שאוהבים אחד את השני כל כך.... סופסוף
2 שיכולים להיות ביחד, בלי מכשולים, בלי בעיות ובלי הטלנובלות ושקרים
שיש לנו בשיכבה...* בלי ששמתי לב כבר היה צילצול וכולם התחילו ללכת
לכיתות לימוד שלהם ואניט פשוט המשכתי לעמוד ולחשוב לעצמי, חשבתי על
התקופה שהייתי קטנה, איך שהייתי יכולה לבלות שעות על הברכיים של קרן (אחותי) כשהיא מקריאה לי סיפורים כשהיה לה זמן, איך שהיא לימדה אותי
לרכב על אופניים, איך שהיא הייתה המלווה בטיול של הבצפר שלי לפרק מים,
איך שהיא לימדה אותי לשחות ולצלול, המשכתי לחשוב ופתאום קלטתי;אם לא
היא לא הייתי מי שאני היום, עם כמה שהיא הייתה בבית בקושי היא כמעט
שגדלה אותי, היא הייתה שם תמיד כשהייתי צריכה אותה, תמיד! הרגשתי
שהגרון שלי מתחיל להחנק ושעולות לי דמעות בעיניים אז הלכתי לשרותים
ושתפתי פנים.... המשכתי לחשוב לעצמי איך הכל עבר מהר, כבר כמעט 5 שנים
עברו מאז שהיא מתה וזה נראה לי עידן כאילו זה היה רק אתמול, ישבתי שם
בשרותים ליד הקיר ופשוט בכיתי, לא יכולתי לגם לא רציתי להפסיק את
הדמעות, כל הרגשות שאני כל הזמן הזה ניסיתי להדחיק, שניסיתי להתגבר בדרך
של הכחשה, הכל פרץ חוצה יחד עם הדמעות, הרגשתי כל כך לבד ביקום, בלי
כתף להשען עליה, בלי אהבה, בלי אחות............ בגלל שהרגשתי רע לא שמתי
לב שהדלת של השרותים נפתחה מישו נכנס (זה שרותים בקומת קרקע, גם של
בנות וגם של בנים), לא הכרתי אותו, הוא התיישב לידי ואמר לי
הוא:למה ילדה יפה כמוך בוכה?
ניגבתי את הדמעות והסתכלתי עליו, היו לו עיניים אפורות ושיער שטני כהה,
הוא לא היה בשיכבה שלנו וגם לא ניראה ז' אז חשבתי שאולי הוא בט'-י'.
הוא:קוראים לי טל, אני חדש בבצפר הזה, עברתי השנה לי', אז למה את בוכה?
זה משו שאני יכול אולי לעזור בו?
אני:לא מאמי תודה, פשוט נזכרתי בכמה דברים שקצת כואבים לי, אבל אל
תדאג את אתגבר!
טל:יופי, כי עם מראה כמו שלך את לא צריכה לבכות!
אני: *צוחקת* יופי שאתה לא מגזים גם! אני סופי, אני בח' ואני תקועה
בבצפר הזה עוד משנה שעברה!
הוא נתן לי יד ועזר לי לקום, כשקמנו התברר שההפרש גבהים בינינו לא כל
כך גדול כמו שחשבתי שיהיה...
טל:אז אני יכול לשאול אותך למה בכית? זה בגלל איזה בן?
אני: *אחרי שתיקה קצרה* לא יודעת כבר, הכל כל כך מבולבל אצלי,
רגשות מהעבר, כאב שעוד לא עבר, רגשות חדשים, מה אני יעשה?
ונשענתי עליו ושוב התחלתי לבכות, פשוט הייתי כל כך זקוקה לקצת תמיכה,
קצת חיבה, מישו שיבין אותי, מישו שיעזור, ועוד יותר חשוב מישו שסתם
יקשיב כשאני שופכת את הלב.....הוא ליטף לי את השיער וגם חיבק אותי, לא
הבנתי בכלל מה שהיה שם, הכל היה כל כך מוזר, קרן, בכי, טל.......לעט לעט נרגעתי ואמרתי לו...
אני:אוי מאמי אני ממש מצטערת על זה, אני פשוט הרגשתי ממש רע והייתי
חייבת מישו שיקשיב לי או יותר נכון מישו שפשוט יהיה איתי...... סליחה שוב!
טל:אל תדאגי, אני יכול להבין אותך, אחרי הכל אי אפשר לשמור רגשות
תמיד בפנים, לפעמים חייבים להוציא הכל כי אחרת זה רק יותר גרוע!!
הוא התקופף והוציא משו מהתיק שלו, ואמר לי
טל:אני יכול לכתוב לך משו על היד שניה?
אני: טוב......
הוא כתב לי את המספר אי סי שלו ואת הפלאפון שלו..... לא ידעתי איך להגיב,
כי רק הכרנו, אם אפשר בכלל לקרא לזה ככה! אז הוא נתן לי נשיקה על הלחי והלך.... שטפתי פנים שוב והסתכלתי במראה, העיניים שלי היו אדומות מרב
בכי, השיער שלי היה קצת מבולגן בגלל שנשענתי על טל הרבה זמן, ובכללי
נראתי קצת חיורת.... תיקנתי קצת איפור, הסתרקתי ויצאתי למסדרון, בינתיים
השיעור כבר הסתיים וכולם היו בהפסקה, פתאום כמה חברות שלי באות אלי
שירן:איפה היית כל השיער? המורה שאלה עליך ולא ידענו מה להגיד!
אביגיל:מה קרה לך בכית או משו?
ג'רי:בואי כבר יש עכשיו עוד שיעור!
אני:אוף תעזבו אותי כבר! אתן לא רואות שרע לי גם בלי הנידנודים שלכם
כל הזמן!
דחפתי אותם ורצתי לחצר ליד הקיוסק, התיישבתי על הספסל והוצאתי את
הדיסקמן שלי, התחלתי לשמוע מוסיקה תוך כדי שאני שוכבת על הספסל מרב עייפות, ולעט לעט כמעט שנרדמתי! פתאום שמעתי מישו קורא לי ופתחתי
את העיניים וראיתי את......
יאלה תכתבו תגובות תקבלו עוד פרק!;
המשךךךךךךךךךךךךךךך
ראית את טל?
ראית את...???
המשךךךךךך דחוףףףףףףףףף
יכול להיות שזה טל, ויכול להיות שזה לא טל!
תגיבו עוד ואז אני יתן עוד פרק!
אתר האהבה הישראלי