~*תזכרו את העבר תחיו את ההווה ותחלמו על העתיד*~

המשךךךךך

וואי מאמי זה ממש ממש יפהההההההה ..

המשך דחוףףףףףףףףף ..
וזה בסדר אני מבינה את המצב שלך!!
וגם את המצב שהחברה הכי טוב שלך!! חח.. 😊 ..

וואי מאמי איזה יפה את כותבת!!!!
זה כזה מדהים!
המשך בדחיפות!
מצפה ל פה מכורה חדשה
חיחיחי מואההה!!

היי יפות שלי!

קודם כל ממש אבל ממש
תודה לכולכן על התגובות!
your-angel-למה את מבינה
את המצב של חברה שלי?!



קבלו עוד פרק בסיפור שילי


זה היה ארז!!!!! אני לא מאמינה!! 50 שנה (ליתר דיוק כל החופש!) לא שמעתי
ממנו כלום ופתאום הוא מתקשר! ארז זה אחד הידידים הכי טובים שלי, הוא כמו
בן דוד שלי, תמיד צריך שאני ישגיח עליו בכל מקום שלא יעשה שטויות! וגם
הוא דלוק עלה חברה הכי טובה שלי דניאלה אבל הוא לא אחד שמתחייב
לקשר-ההפך כל שני וחמישי בת אחרת!
ארז:מה קורה איתך מאמי?
אני:יופי שהאדון מזכר להתקשר! איפה היית כל החופש? התקשרתי מלא פעמים-מחול! ולא ענית!!!
ארז:אני.... אמממ.. טוב לא עניתי לך כי הפלא לא היה עלי ולא הייתי בבית,
חצי מהחופש הייתי בקפריסין עם המשפחה ואגז פגשתי שם את דניאלה!
אני:נאי יודעת כפרה שלי, היא הייתה שם עם אחיה הגדול ועם התאום המפגר
שלה!
ארז:אז ואת החצי השני הייתי בצפון אצל משפחה ואת הפלא שכחתי עוד
מקודם בבית שלי...
אני:חפיף אח שלי, קורה לכולם, אבל אני חייבת לספר לך משו דחוף אש! אז
את החברה הקבועים; דניאלה, אפרת, ירדן, עומר, יונתן, בת אל ואתה עוד
חצי שעה אצלי ישל י חדשות דחופות! הולך?
ארז:בטח הולך עוד חצי שעה כולם אצלך וכבר תספרי!

עליתי על האוטובוס ולא הפסקתי לחשוב... איך אני יספר לחברה שאני
מתאהבת באייל, כי למרות שאף אחד לא אמר לי (זבלים, מסתירים ממני את
זה כאילו אני בת 3) אני יודעת שעומר השהוא גם הבן דוד של דניאלה,
ויונתן שיהם דלוקים עלי, ומזה לא יהיה לי נעים לעשות להם את זה.... אבל
אין לי ברירה אחרת, אחרי הכל זאת לא אשמתי שאני מתאהבת באייל! רגע...
מה אני אומרת לעצמי? אני לא מאוהבת באייל! ואני גן לא מתאהבת בו! אני
עדין מתגעגעת לעופר עם כל הלב שלי! אני לא יכולה תפאום להתאהב ככה
סתם באייל! אבל מצד שני אני ועופר נפרדנו רישמית, ועוד אני זאת שנפרדתי
ממנו, לא יכולתי לסבול את זה שהוא נוטש אותי ככה לבד, במיוחד אחרי כל
מה שהיה בינינו... די! על תחשבי על זה, את ידועת שזה גורם לך לבכות כל
פעם שאת נזכרת בו, די אתם השלמשתם, אתם ידידים, אתם שומרים על קשר
אבל הוא בצרפת ואת פה! אוי יופי אני משתגעת ומתחילה לדבר לעצמי......
ירדתי בתחנה שלי ומיהרתי הביתה כי אמא שלי הכינה את האוכל שאני הכי
אוהבת וגם קבעתי עם החברה עוד מעט, מהר נכנסתי למקלחת וצעקתי לאמא
שלי שתביא לי את האוכל לחדר ולעוד 7 אנשים, כשיצאתי מהמקלחת כולם
כבר היו אצלי, ויונתן אפילו הדליק כבר מוסיקה.
אני:היי כפרות שלי! סורי שחיכתם אבל אני פשוט לא מאופסת היום!
דניאלה:נו יאלה חפיף אישתי, קורה לכולם, ואני צריכה רגע להגיד לך משו
דחוף!
יצאנו מהחדר והיא התחילה מהר לתחקר אותי
דניאלה:את מאוהבת נכון!?
אני:איך ידעת?!
דניאלה:אני מכירה אותך מאז ומתמיד! איך אני לא ישים לב מאמי, אבל רק
דבר אחד, למרות שאני לא סובלת את עומר אני לא רוצה שהוא יפגע ככה,
אחרי הכל הוא בן דוד שלי.... ועכשיו תקשיבי למה...
אני:אני כבר יודעת שהוא דלוק עלי עוד מאז כשהייתי עם עופר...... *חיוך
קטן ועצוב*
דניאלה: מה?! איך?! מי אמר לך?!
אני:אף אחד לא אמר לי אבל זה די שקוף, הוא תמיד מסכים עם מה שאני
אומרת, כל מה שאני מבקשת שיעשה לי טובה הוא עושה, לא פעם קלטתי איך
הוא מסתכל עלי.... אני לא ילדה את יודעת!
דניאלה הייתה בשוק טוטלי! היא לא ידעה אפילו מה לענות לי ולי ותוך כדי
עלה רעיון!
אני:יאלה כנסי אני יודעת איך לצאת מזה!









תגיבו עוד ותקבלו עוד פרק,
אבל זה סתם בינתיים עד פרק
4-5 זה רק רקע כללי עלי ועל
המשפחה ועל האנשים שאני
מסתובבת איתם, מפרק 7
יתחיל ליות הרבה יותר מעניין!!



תגובות=פרקים

LOVE SOPHI

מדהים המשךךךךךךךךךךךך

אני עכשיו צריכה לצאת לעבודה,
אבל אני חוזרת היום מוקדם-יש
לי היום משמרת קצרה, אז עוד איזה
3 שעות תקבלו את הפרק הבא
אבל רק אם יהיו עוד תגובות!

ממש יפה!
המשך!

נוווווו המשך

פרק 4



נכנסנו חזרה לחדר, והייתה לי את ההרגשה הזאת, כאילו הם הפסיקו לדבר
בשניה שראו אותי, כאילו שהם מתכננים משו ולא רוצים לספר לי, אבל מהר
מאוד שחכתי מזה כי הראש שלי היה מלא באיך לצאת מהבלגן שנכנסתי אליו,
וכל הקטע שעדין אייל היה בראש שלי בלי לרצות לצאת ממנו!
אני:טוב חברה, חשבתי ככה ואולי כדי לעשות מסיבה לפתיחת שנה? כי אחרי
הכל לחזור לבצפר זה מבאס לכולם, ואולי מסיבה ככה תעלה לנו תמצב רוח...
בתאל:רעיון מעולה בובית שלי, אבל יש בעיה קטנטונת..... איפה נעשה את
זה? איך נשיג די ג'י? שתיה ואוכל? הכל! ואין לנו הרבה זמן!היום יום רביעי,
זאת אומרת שיש לנו אתהיום, מחר וקצת זמן משישי כדי לארגן הכל! וזה מלא
דברים שצריך!
יונתן:על תדאגי, היא בטוח חשבה על משו! נכון?
אני:אממ.... את האמת לא ממש, לגבי די ג'י אני יכולה לסדר, רועי! החבר
של עמי האח הכוסון שלי!
דניאלה:הכוסון משמיניט?!?!?!?! הוא יבוא?! את מביאה אותו את המלכה
שלי!
אני:חחח כבר ניראה, אני ידבר עם רועי אולי הוא יעשה לי טובה, וכן עמי
יבוא הוא הבטיח לי שהוא יבוא לסופשבוע הזה גם ככה, אבל אולי הוא יבוא
עם אחיו..... אוף אין לי כוח לעפרי עכשיו אבל ניחא!
בתאל:למה מה רע בו? הוא ממש חמוד!
כולם:אוווווווווווו
עומר:בתאלוש יש לך משו עם עפרי? כי עם כן אז נסדר חתונה כפולה! את
ועפרי וסופי ועמי!!! *והוא התחיל לשיר את מארש החתונה*
אני *מסמיקה*:אני ועמי כמו אחים! וחוץ מזה עם לא ידעתם יש לו חברה כבר
אולי 3 וחצי שנים!
עומר:טוב סליחה באמת זה היה בצחוק! את יודעת שאני לא רציני! אני לא
נותן אותך לאפחד!
הרמתי גבה אחת, אבל דניאלה הסתכלה עלי במבט של *בבקשה על תעשה
שטויות* רק גרם לי לצחוק! ואף אחד לא הבין למה!
אני:טוב נשמות שלי אני צריכה לעשות אז כמה טלפונים כדי לסדר את זה,
אבל איפה נעשה את זה?
דניאלה:אני יכולה אצלי רק להעיף את אמא שלי!
עומר:אני יגיד לאמא שלי שתזמין אותם אלינו לישון!
דניאלה:יופי! וגם שיקחו את האחים הסתומים שלי!
לדניאלה יש 2 אחים, אחד יותר גדול ממנה שעכשיו בשמיניט ואח תאום
ומעצבן מאוד שאנחנו לא סובלות!

בסוף המשכנו לדבר על שטויות ועל איך נביא אנשים למסיבה, ולבסוף כולם
הלכו לבתים שלהם ואני התיישבתי על המחשב לנוח קצת מכל היום המטורף
שהיה לי, התחלתי לשמוע שירים ובלי ששמתי לב כל הזמן שמעתי את השיר
My Valentine, אבל בזמן המשפט Coz' all I need is you, שרתי
but all I needit's Eyal..... עד ששמתי לב לזה וישר הפסקתי! לא האמנתי
שאני באמת מתאהבת בו, אבל פשוט לא יכולתי להפסיק לחשוב עליו, הראש
שלי היה מלא באיך שהוא ניראה היום, חשבתי שאולי זה הרושם של אחרי
החופש שלא ראיתי אותו הרבה זמן.... אבל לא, כי הוא התלבש כרגיל-חולצה
צמודה, ג'ינס מטריף ונעלי ספורט.... אבל עדין, היה בו משו, משו שפשוט
הוציא אותי משיווי משקל כשהייתי לידו! וככה ישבתי וחשבתי כשהשירים
שלי מתנגנים ברקע בלי סוף, עד שפתאום שמעתי צרחה מהסלון........

המשךךךךךךךך

לא אוהבים את הסיפור....

אני יכתוב עוד 2-3 פרקים
אבל אם לא יתחילו להגיב
אני יפסיק...


פרק 5

קרו כמה דברים כל כך מהירים, הצרחה שכבר הייתה, פתאום רעש חזק מאוד
של התנגשות עוד צרחה ואחותי התחילה לבכות.... לא הבנתי מה קרה וישר רצתי לסלון, ראיתי את אמא שלי עומדת על המרפסת כמו תמיד עם סיגריה, אחותי על הידיים שלה ובחול בדיוק מול החלון שלנו בצומת הייתה תאונת דרכים כל כך רצינית, מכונית איבדה שליטה נתקעה במכונית חונה ועפה קדימה וחסה לאוטובוס את הדרך........ אחותי צרחה בכל הגרון שלה, ואמא שלי הפילה את הסיגריה מהיד...
אמא:סופי רוצי מהר תזמיני אמבולנס ומשטרה....
רצתי לטלפון כמה שיכולתי והזמנתי אמבולנס ואחרי זה התקשרתי למשטרה ואז בשיא המהירות ירדתי למעטה לראות עם אני יכולה לעזור איך שהוא.....
תוך 10 דקות באו האמבולנס והניידת, בתאונה כמעט שלא היו נפגעים חוץ מאישה אחת שעמדה בתחנה שנפגעה קל מרסיס של חלון שנשבר.
הרגשתי נורא, לראות את כל כל זה, העשן שעלה מהמכוניות, הפחד של האנשים, ואחותי לא הפסיקה לבכות כל הזמן, כל זה היה יותר מדי, זה יותר מדי הזכיר לי את מה שקרה עם אחותי; כשהייתי בכיתה ג' ואחותי הייתה בת 21, היא הייתה גרה בארד ועבדה ליד ים המלח, אז פעם אחת היא הלכה בדרך לעבודה בבוקר, עברה את הכביש באור ירוק ודיברה הפלא שלה, ופתאום פגע בה אוטובוס שטס במהירות מהפינה ולא ראה אותה.......... די! על תחשבי על זה, על תחשבי על זה, זה יותר מדי כואב, אני לא רוצה להרגיש את זה, תקשיבי לי סופי את לא תחשבי על זה כי זה יותר מדי, את עכשיו תקשיבי לי ותפסיקי לעשות שטויות, על תחשבי על זה עם זה מה שזה גורם לך....
אוי יופי באמת, אני אשכרה משתגעת-->אני מדברת לעצמי..... מה יהיה איתי?!

חזרתי הביתה ונשכבתי על המיטה עם האלבום תמונות של אחותי, הנה תמונה שלה ושל חברות שלה מהצבא.... היא צילמה את זה בערך חצי שנה לפני מה שקרה... והנה תמונה אחרת, כשרק הגעתי לארץ עם ההורים שלי, כשעוד הייתי קטנה, רק בת 6, וכשרבתי איתה מי ישן בחדר היותר גדול.... עם הייתי יכולה להחזיר אתה זמן לאחור הייתי נותנת לה לא רק את החדר הגדול, את כל הדירה הייתי נותנת לה.... אבל אי אפשר לעשות כבר כלום... כלום! וזה שאני יבכה לא יעזור לי בכלום! אז מה הטעם? מה הטעם לזכור את אותם אנשים הלא יחזרו עוד עם זה רק מכאיב לנו? תמיד אני חושבת שהפצע בלב נרפא, שהכל כבר עבר, אבל רק מזכירים את השם שלה, או תמונה שלה שאני רואה, הפצע ישר נפתח שוב ומתחיל לדממם עד שאני מרגישה שאני עומדת לדמם למוות מרב כאב...... נימאס לי לחשוב, נימאס לי לזכור, נימאס לי להרגיש! נימאס לי מהכל! נימאס לי להיות אני עצמי, נימאס! פשוט נימאס מהכל! אני רק רוצה למות, אולי אז אני יראה שוב את קרן..... ואם לא? ואם גם כשאני ימות אני לא יראה אותה? מה הטעם אז בחיים או במוות? מה הטעם להיות קיימת בלעדיה? היא הייתה הכל בשבילי, למרות שרבנו כל כך הרבה פעמים... למרות שכל הזמן התווכחנו, למרות שהרבה פעמים צעקתי עליה "הלוואי שתמותי" אף פעם לא באמת התכוונתי לזה.... אני אף פעם לא רציתי שהיא תלך לי, אני רוצה אותה איתי, שתשמור עלי, שתגן עלי, שתעזור לי, אני צריכה אותה!
שוב התחלתי לבכות, המשכתי ככה לשכב במיטה שלי ולבכות, שעות על גבי שעות, עד שנרדמתי.......

אני אומרת לך תמשיכי!!!! זה ממש מרגש ואמיתי וזה מה שהופך את זה לסיפור ממש טוב!

יוווו איזה יפהההה מאמי המשךךך

ענבלי זה כע אמיתי
אבל אל תגזימי, זה
לא כזה מרגש! זה
פשוט החיים!


קבלו פרק שישי





פרק 6

אני לא בדיוק זכרתי בבוקר מה שחלמתי, אבל אני זוכרת שכל הזמן אחותי יצאה ונכנסה לחלומות שלי, פעמיים התעוררתי באמצע הלילה , וכשהתעוררתי בבוקר הרגשתי שלא ישנתי מספיק.
התעוררתי מצילצול של הפלא שלי, אבל כמובן שלא הספקתי לענות, הסתכלתי על הפלא והתברר שארז התקשר... טוב שיתקשר שוב עם זה חשוב לו! אחרי הכל אני לא מעירה אותו על הבוקר! אבל דבר אחד טוב יצא מהשיחה הזאת! בזכותה לא איחרתי לבצפר כי ההורים שלי כבר התייאשו מלנסות להעיר אותי בבקרים!
הגעתי לבצפר עם בגדים של הלייף, הייתי עם ג'ינס גיזרה נמוכה נמוכה, כזאת שרואים בה את החריץ גם בלי לשבת, עם חולצה שהיא על כתף אחת, צמודה בצבע תכלת מטריף, וג'קט ג'ינס שהרכזי משמעת שלנו לא יתפסו אותי.
עכשיו אני צריכה להסביר משו על המשמעת בבצפר שלי: אסור חולצות בטן, אסור גופיות, אסור גיזרה נמוכה, אסור חצאיות מיני אסור כלום! עוד מעט נלך עם חצאיות שמכסות את הברך וחולצות עם שרוולים עד למרפק!
כל מצב הגעתי לבצפר נכנסתי לכיתה וכמעט השתבצתי! ראיתי את אייל, עם הג'ינס הכי שווה שלו, עם חולצה שחורה צמודה שהדגישה את כל השרירים המושלמים שיש לו, וקוצים פשוט מטריפים אש! עמדתי ככה בדלת אפילו לא שמתי לב שמאחורי כבר היו עוד 3 אנשים שרצו להכנס לכיתה, קלטתי מה אני עושה רק כשנעה משכה אותי לתוך הכיתה והתחילה לצעוק עלי
נעה:מה את חושבבת שאת עושה? יופי שלא כל השיכבה ראתה איך את מסתכלת עליו! ומזה המבט הזה שהיה לך בעיניים? כאילו שראית את אלוהים! אני לא מאמינה עליך, מה יש לך מהקוף הזה? לא יכולת להתאהב במישו יותר שווה? היה לך שנה שעברה את עופר! אז סוג כזה של בנים אני מרשה לך להתאהב בהם! אבל בטוח שלא אייל! תעשי לי טובה! קצת כבוד עצמי, מה יש לך ממנו הוא ניראה נורא!
אני: אוף תרגיעי כבר! אמרתי לך:אני מאוהבת בו! מבינה? מ~א~ו~ה~ב~ת~ב~ו!!!!!! אבל אל תדאגי! אף אחד לא יקח את המקום שלך מאמי! את החברה הכי טובה שלי בבצפר המפגר הזה!
חיבקתי אותה הכי חזק שיכולתי....שוב הזכירו לי את עופר, האהבה הכי גדולה שלי עד עכשיו, ושוב נזכרתי באיך שפגע בי זה שהוא עזב ככה.... אוף די תפסיקי לחשוב עליו! הוא לא שווה את זה! ממלא כבר לא תהיו ביחד אף פעם! פתאום הקול של נעה מתפרץ לי לראש...
נעה:את בכלל מקשיבה למה שאני אומרת לך?
אני: נעה מאמי את האמת לא ממש, חשבתי על משו...
נעה:אוך איתך איזה מגעילה....
והיא הלכה, בלי להגיד אף מילה פשוט הלכה!
לא היה לי ראש לבזבז על זה, חשבתי שאני ישלים איתה עוד מעט ונכנסתי לכיתה-שוב, הפעם לא התעלפתי! *מגיע לי מכיאות כפיים לא?!* זרקתי תתיק והלכתי לסיבוב של נשיקות בשיכבה, ככה זה כל בוקר, שמה תתיק, ועושה סיבוב, קודם מי שבכיתה שלי (ח3) אחרי זה לח2, אחרי זה ח1 ואז ח4 ולבסוף ח5... הרב כבר היוב כיתות, וישר חיפשתי את יותמוש, יותמוש הוא הידיד הכי טוב שלי בבצפר הזה ואם מישו יודע אלי משו אז זה יותם!
כמובן שלא מצאתי אותו-כל פעם שאני מחפשת מישו אין לי שמץ לאיפה הוא נעלם! חיפשתי אותו בכל מקום, ובסוף התייאשתי והלכתי לכיתה, אבל מה שראיתי כשנכנסתי........

מה ראית...????
יווו ממש יפה מאמי המשךךך