מהההההה אני לא רוצה שהם יהיו בסיכסוך תשלימי ביניהםםםם
סיפור מושלם המשךךךךךךךךךךךך
אמא'לה.. קראתי עכשיו 3 פרקים..
וכאב לי הלב...זה פשוט מהמם.. ועצוב..
המשך דחוף..
יאאא כפרה עלייךךך בקשה תעשיי המשךךךךךך בקשהההההההההההההה
אני מתההה פהההההההההההה את חייבת להמשיייךךךךךךך ת'סיפור המושלם הזהה
ושלא יריבו עכשיווו הם מושלמים כאלהההההה ביחדדדדדדדדדדד
לאבב יוו דנדוש
יואווווווווווווו
איזה פרקים...
אמא'לה.....
אני מחכה להמשךךךך
לאה
המשך!!!!!!!! בבקשה....
את מענה אותי וזה לא יפה!
חח...
יאאא מאמייי בבקשה המשךךךךךךךךך!!!!
התחלתי לכתוב המשך ממזמן..
פשוט אח שלי התנחל על המחשב ומחק הכל.. בע עליו..
אז אני אתחיל עכשיו מחדש..
סבלנווווווווות
אוהבתתתתתתת המון המון
לילושש=]]
יאאא איזה אחחחחח
למה את לא שומרת??
ל-ש-מ-ו-ר!!!!
מחכים
גלוווש=]
יא איזה ילד אין לו לבבבבבבבבבבבבבבבב!~!
מחכה להמשך נשמתייייייייייי א=ר=ו=ך חיחי לאב יווו
דנדוש
יש מצב שהפרק יצא קצר.. או שלא.. לא יודעת.. נזרום.. חיחי תהנווווווווו מואההה=]]
ותודה על התגובות המולשמות שלכן... אוהבתתתתתתתת=]]
אני-כמו שאמרת.. הוא חזק... והוא יהיה חזק גם בלעדיי.. מספיק שאתם כאן דואגים לו... אני אדאג לו מרחוק.. הכי טוב.. גם ככה הוא לא ירצה לראות אותי..
מור-ממש.. יאללה מאמי לכי לים.. תחשבי קצת ותחזרי אליינו..
אני-בעזרת ה'... נתתי לו חיבוק גדול ונשיקה בלחי... תודה=]
מור-הכל בשבילך...=] והלכתי לי........................
תפסתי מונית לים... אחרי מספר דקות כבר הייתי שם.. הולכת לי יחפה על החול החם שמלטף את רגלי..
קרני השמש הלוהטות מלטפות את גופי החשוף..
החוף היה מפוצץ באנשים.. משפחות.. זוגות.. ילדים.. נערים.. נערות.. וכמה כלבים מתרוצצים ובוחנים את המדוזות שהגיעו לחוף...
הגלים באו בזה אחר זה.. בקצב אחיד.. בניפוצים השמיעו את אותו קול של אתמול בלילה.. כאילו מדברים אליי..
רציתי שהכאב שבי ישחף עם הגלים... אבל המחשבות על ניר לא הניחו לי לשניה.. האם הוא התעורר או לא..
מרוב מחשבות השמש כבר שרפה את גופי.. ונזכרתי שאסור לי להיות בשמש הרבה זמן..
אז הזמנתי מונית וחזרתי הביתה.. אחרי מספר דקות נכנסתי...
ליגל הייתה במטבח אוכלת לה ארוחת צהריים מהנה.. וגליה יושבת ליידה ודואגת שתוכל הכל..
ליגל-פאר לוששש.. איפה היית?
אני-בים..=]
ליגה-איך הוא?
אני-אממ הוא יצא מכלל סכנה..
גליה-ה' שומר עליו..
ליגל-מה קרה?
אני-אממ ניר.. הוא לא מרגיש טוב אז הוא בבית חולים..
ליגל-באמתתתת? מתי הוא יחזור..
אני-לא יודעת..
ליגל-בואי נלך אליו..
אני-בעע לא כדאי לך.. הכל שם מלא חידקים.. את לא רוצה להיות חולה נכון?
ליגל-חח נכון נכון.. ונתתי לה נשיקה רכה על האף..
גליה-את רוצה לאכול? אני אמזוג לך.. ובאה לקום מין הכיסא..
אני-לא.. זה בסדר.. אין לי תאבון..
גליה-את חייבת לאכול.. את לענישי את עצמך..
אני-לא מענישה.. אני פשוט לא רעבה..
גליה-איך שאת רוצה.. לכי תנוחי קצת.. אולי זה יעזור לך..
אני-כן=/ בייי נתתי לליגל חיבוק ועליתי למעלה...
נכנסתי לחדר וגליתי בלאגן אחד גדול.. המזוודה הייתה על הריצפה עדיין מלאה בגדים.. המיטה הייתה מבולגנת..
התחלתי לסדר את הבגדים ואת המצעים.. הפעלתי את המערכת והוצאתי משם את הדיסק שאיתי שלח לי...
הבטתי בו.. נועצת עיינים..
אני-למה עשית לי את זה? למה? למה? דברתי אליו חיכיתי לתשובה.. ואז שברתי אותו לשניים..
שני החצאים הזכירו לי את ליבי השבור.. שבלי ניר לא יכול לתפקד כמו שצריך.. בלי האהבה שלי..
צרקתי את החצאים לפח בתקווה שאיתם יזרכו כל התחושות הרעות שיש לי על הלב..
אבל לא.. הן עדיין היו שם...
הדיסק הנוסף שהיה במערכת התחיל להתנגן לו.. השיר שכל כך אהבתי נישמע ברקע..
ונכנסה בי מין שלווה שכזאת.. אבל איתה גם נכנסו לגופי רגשות אשמה שלא עוזבות אותי למנוחה..
דקירות החלו לדקו את ליבי המרוסק..
אך השלווה שחדרה עם הצלילים הקלה מעט על הכאב...
כל כך התעצבתי שלא היה לי למי להשמיע את השיר הזה.. השיר שמשדר לעולם מה הלב שלי החליט..
ואז הגיע הפזמון.. והשפתיים החלו לזוז ולפי קצב המילים ולשיר..
אני-מכל האהבות שיש לחלום ביקשתי לי אותך
אם תשמע קולי קורא לך האם תדע
האם תזכור שתיקות יפות את לחישת קולך
את מגע ידך
מכל האהבות שיש לחלום בקשתי לי אותך
אתה רחוק ממני ולליבי חסר אותך
ולא ביקשתי לי דבר מלבד להיות שלך
מלבד להיות איתך....
ושוב שתקתי.. המחנק בגרון לא איפשר לי להמשיך לשיר.. כאילו ליבי זועק..
הדמעות הציפו את עייני והחלו לטפטף להן לאט לאט.. אחת אחרי השניה... לפי קצת הגיטרה שנישמעת לה ברקע..
אני אוהבת אותו.. כל כך אוהבת אותו.. איך זה שנתתי לו ככה לסבול? איך לא ראיתי מה יש לי מול העיינים?
אני פשוט עיוורת.. הכל בגלל זיכרונות מטופשים שצפו לרגע וגרמו לכל הכאב הזה שיש לכולם...
השיר הסתיים.. והשיר השני של מאיה בוסקילה-רק אותך רוצה[שיר מהמם.. מומלץ] גרם לדמעות להפוך לבכי חזק השוטף איתו את כל הכאב..
אבל דיי... הקצב של השיר התחיל להתנגן.. וזה לא התאים לי עכשיו.. אז כיביתי אותה מהר..
נכנסתי למקלחת.. הורדתי את בגדי.. נכנסתי לאמבטיה פתחתי את זרם המים..
הוא זרם על גופי... שטף אותו טוב טוב.. ולאחר מספר דקות יצאתי..
שמתי עלי גופיה ותחתון וקפצתי למיטה.. עצמתי את עייני.. ותוך שניה רדמתי...
פתאום האור בחדרי נידלק.. ופתחתי את עייני...
אמא-שלום לך.. ישבה ליידי מלטף את שערי המבולגן..
אני-מה קרה? התמתחתי..
שירז-יאללה קומי יא עצלנית..
אני-קמתי.. נו יש חדש?
אמא-הוא התעורר..
אני-באמתתתתת?
שירז-כןןןןן... צעקה..
אני-דייייי ה' אוהב אותיייייי.... איזה מזלללללל... קראתי באושר..
אמא-יאללה את באה לראות אותו? והחיוך נמחק מפניי
אני-לא אני לא..
שירז-דייייייייייייייייייי... אני יעיף לך סטירה..
אני-לא עזבי הספיק לי אתמול..
אמא-הא?
אני-עזבי אמא סיפור ארוך..
אמא-טוב יאללה בואי נו... בשבילי..
אני-לא עזבי.. זה לא הזמן המתאים.. אמא ניפרדנו.. אתמול...
אמא-אז הכל בגלל זה?
אני-אממ.. אהה כן.. חששתי..
אמא-אני לא מאמינה... עכשיו אני מבינה למה את לא רוצה לבוא.. את מפחדת?
אני-מאוד...
אמא-אויייייי מתוקה שלי... והביאה לי חיבוק.. הוא באמת אוהב אותך... בבקשה תבואי.. בבקשה...
אני-אני לא מסוגלת... הוא גם לא יצרה לראות אותי.. הוא שונא אותי עכשיו..
שירז-לא נכון.. הוא לא שונא אותך..
אני-הוא כן.. ואם לא אז הוא דפוק..
אמא-אז הוא דפוק.. נו בבקשה... הוא ירגיש הרבה יותר טוב אם תבואי...
שירז-יש לי רעיון..
אני-הא?
שירז-תבואי.. אבל אל תכנסי.. רק תהיי שם.. שהוא ירגיש בנוכחות שלך.. את לא חייבת לראות אותו..
אני-אני לא יודעת..
אמא-נו לפחות את זה... וקמתי מין המיטה ונכנסתי למקלחת.. צחצחתי שיניים שטפתי פנים ויצאתי החוצה..
אני-ואיפה אבא?
שירז-הוא עם מור שם...
אני-רגע.. הוא ממש מדבר והכל?
אמא-אממ לא.. הוא קצת מטושטש עדיין.. אבל אני בטוח שהמצב שלו ישתפר אם תהיי שם..
אני-אופיייי... אני לא יודעת..
שירז-תבואי וזהו.. אם תרצי ללכת פשוט תלכי..
אני-טובבבבבבבבבב... רק תרדו ממני..
אמא-יש ה'..
שירז-יופיייי ככה אני אוהבת אותךךךך
הוצאתי בגדים מהארון בחוסר חשק וכוח והתלבשתי.. עשיתי קוקו גבוה שמתי כפכפים לבנות והייתי מוכנה..
אני-יאללה שנזוז?
אמא-כן בטח בטח... ירדנו למטה.. אמא ושירז נראו מרוצות מתמיד..
יצאנו מין הבית ונכנסנו לאוטו.. אמא התחילה לנהוג לכיוון הבית חולים.. ואז הגענו..
כאבה לי הבטן מרוב התרגשות... פחדתי ממה שיהיה.. פחדתי מאוד..
נכסנו ביחד לבית החולים.. ועלינו לקומה בה ניר מאושפז... לקחתי את ידה של שירז ואחזתי בה חזק..
שירז-דיי מאמי אל תדאגיייי... הכל יהיה בסדר.. את תראי..
אני-כואבת לי הבטן..
שירז-יופי אנחנו גם ככה בבית חולים..
אני-חחח מפגרת..
שירז-סתם סתם.. זה בטח בגלל שאת מתרגשת.. תנשמי עמוק.. ואז נעצרנו מול דלת חדרו..
'להכנס או לא להכנס? מה לעשות? איך הוא יגיב? איך אני יגיב?' המחשבות חזרו על עצמן כמו מנטרה הרוכה.. שלא רוצה להגמר..
ואז מור יצא מין החדר..
מור-היי.. אמר מופתע.. מה את עושה פה? שאל בעודו נותן נשיקה לשירז..
אני-סתם.. אזרתי אומץ לבוא..
מור-את רוצה לראות אותו?
אני-אממ לא ניראה לי..
מור-אבל הוא ישן.. תכנסי הוא לא ירגיש..
אני-בטוח?
מור-בטוח... הרדימו אותו.. הוא שפוך לגמריי..
אני-מה את אומרת? פניתי לאמא..
אמא-מה ניראה לך? כנסי אליו.. הוא צריך אותך שם.. למרות שהוא ישן..
אני-טוב... אבא שם?
מור-לא.. הוא יצא לקנות לכולם לאכול..
אני-וואלה.. טוב אז.. על החיים ועל המוות... עזבתי את ידה של שירז וניכנסתי לאט לאט לחדר...
והוא היה שם.. הוא..................................................................................
טוב בננות שלי... זהו להיום.. פרק קצת משעמם אבל זה מה יש.. חיחי
תגיבוווווווו והמוןןןןןןןן...
אוהבתתתת הכי שאפשר.....
מואהההההההה לילוששש=]]
איזה מהמם..
המשך דחווווווווווף
והוא היה קצר מדי 😢
מה זהוו להיוםםםםםםםםםםםםםםםםם
שימיי המשךך דחופייייי עוד היוםםםםםםםםםםםםםםםם
מממש מושלםם אני מחכ הלרגע שהם ידברוו
אתר האהבה הישראלי