קראתי חלק מהסיפורים שכתבתם פה בפורום וכולם פחות או יותר עוסקים באותו עניין
אהבות בגידות שקרים וכו'
ניסיתי לכתוב משהו קצת שונה כי לא ראיתי שיש כאן סיפור כזה ואם כן אז אולי פיספסתי אותו
בעיקרון אני לא ממש יודעת לכתוב וזה פעם ראשונה שאני מנסה
אז אם זה מוצא חן בעניכם תגידו ואני אכתוב המשכים
ואם מישהו רוצה להמשיך את זה בבקשה... כי אני לא יודעת מה יצא לי מזה
אז תגידו מה דעתכם 😊
"את המלאך שלי... אני אוהב אותך... את הכוכב שבי... אני שלם איתך.." הלוואי שיום אחד מישהו יגיד לי את המילים האלה ובאמת יתכוון לזה, חשבתי.הנחתי את הדיסקמן בצד ונכנסתי למקלחת. הורדתי את הבגדים ןנעמדתי ערומה מול המראה "איך אני נראית... אוף.. אני צריכה להרזות קצת... להוריד את הצמיגים..." חשבתי ועיקמתי את הפרצוף "איזה גוף עקום... כתפיים רחבות מידי, ירכיים גדולות מידי וצמיגים מגעילים.. ואם זה לא מספיק אז גם חצ'קונים על הפנים. אני חייבת להפסיק לאכול שטויות ולהתחיל לרוץ קצת" אמרתי לעצמי "אבל אני לא שמנה... יש הרבה יותר שמנות ממני... ודווקא טוב לי ככה... אני לא מונעת מעצמי כלום.. נהנית מהחיים... אז למה אני מרגישה כ"כ רע?" עמדתי כפופה מסתכלת על עצמי במראה ופשוט לא אוהבת את מה שאני רואה. נכנסתי למקלחת, מתפללת שיש מים חמים. המים התחילו לזרום וכך גם המחשבות. למה בעיניים שלי רואים רק עצב? למה אף אחד לא רוצה אותי? אוהב אותי? אני לא נראית רע.. לדעתי אני אפילו קצת יפה.. אז למה? מה מבדיל אותי מבנות אחרות שכבר יש להם חבר? או אפילו ידיד... למה אני לא מצליחה להתקרב לבנים אפילו בתור ידידים?... אוף. המקלחת החמה, כמו תמיד, קצת שיפרה לי את המצב רוח. היו לי הרבה חלומות, כ"כ הרבה חלומות... רציתי בסה"כ אהבה. אהבה אמיתית שתעשה אותי מאושרת... רציתי להיות מאושרת.
יצאתי מהמקלחת תוך מבט מהיר במראה, התלבשתי ורצתי למחשב. אולי הוא שלח הודעה? הלוואי שהוא שלח הודעה! פליז שהוא שלח הודעה! כןןןןןןן!!! הוא שלח! דיברנו איזה שעתיים עד המשחק של מכבי כי הוא הלך לראות. כבר 3 שבועות בערך שאנחנו מדברים באייסיקיו. נפגשנו באיזה פורום.. לא זוכרת איזה.. והתחלנו לדבר. דיברנו על המון דברים, אפילו על סקס! אני מרגישה די חופשייה לדבר איתו אבל...הוא לא יודע איך אני נראית. לא רציתי לשלוח תמונה. פחדתי שהיחס ישתנה, או שהוא ינתק קשר ויעלם פתאום. גם אם לא יצא מזה כלום, לפחות יש לי ידיד טוב, גם אם זה רק דרך המחשב. כיביתי את המחשב והלכתי לישון ושוב התחלתי לחלום על האיש שלי, על האהוב שלי. הוא היה פשוט מושלם. לא גבוה מידי ולא נמוך מידי, לא שמן מידי ולא רזה מידי, לא היה כ"כ שרירי אבל גם לא שחיף, לא היה מי יודע מה חתיך אבל גם לא מכוער. הוא היה נורמלי, בנאדם פשוט. מדדתי אותו מכף רגל ועד ראש. העיניים שלי עלו לכיוון פניו ופתאום שמתי לב ש... אין לו פנים.
סיפור סבבה
תמשיכי אם בא לך מותק =]
ניראה סיפור יפהה
שימי המשך נשמה
מוואה ענקיתתת
אין לו פנים??
המשךךךךך מאמייייי!!!!!
אוהבת מלא, ניבו'ש 😊
וואי יפההה!!
וואי לפעמים קורה לי מה שאת מספרתת גרר זה מעצבןןן
יאאא תמשיכיי זה כל כךך יפה!!
וואי יש לך ממש כישרון!
תמשכייי
אני דיי מזדהה עם חלק מהסיפור שלך...
שימי המשך דחוף!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני אהבתי!
באמת שונה.. וזה מה שטוב!!! 😊
תמשיכי 😊
באמת התחלה מעניינת....נראה סיפור יפה
תשימי המשך פליז פליזזזזזז
וואו תודה רבה כולם... לא חשבתי שיהיו תגובות כ"כ מהר ועוד כאלה טובות
תודה!😊
אז הנה כתבתי המשך.. מקווה שתאהבו
"טרררר טררר" השעון צילצל ופתח לי יום חדש של שיעמום טוטלי בבצפר. יום מזויע של 8 שעות.
עוד שיעור ועוד שיעור ועוד... מזל שזאת שנה אחרונה... אחרת הייתי מתפגרת כבר מזמן. בהפסקות ישבנו כל החבורה, הסתכלתי על האנשים ופשוט קינאתי בהם. יושבים בנים בנות יחד מדברים צוחקים ואני עם החברות שלי... בלי אף בן בסביבה... ואיפשהו זה פשוט חסר לי. לקבל מילה טובה מבן. זה שונה מבנות. אין לי אומץ לגשת לאף אחד מהם. אין לי אומץ לדבר.עם החברות שלי אני הכי משוחררת בעולם אבל כשזה מגיע לבנים אני משתתקת ולא יכולה להוציא מילה. האמת שאני לא ממש אוהבת את הבנים אצלינו... הרוב סתם סנובים מעצבנים. יש כמה שאני מדברת איתם אבל הם ידידים רחוקים כאלה... לא ממש כאלה שאני מסתובבת איתם ביומיום. באמצע היום היה לנו שיעור חינוך... שיעור מיותר אם תשאלו אותי.. סתם ביזבוז של זמן על אקטואליה שממילא אף אחד לא ממש מקשיב. אבל היום ציפתה לנו הפתעה! המורה הכריזה שבעוד שבוע וחצי יוצאים לטיול שנתי לאילת!!! הסבירה על הטיול חילקה דפי אישורים ואמרה לנו לסדר חדרים של 4 בחדר. איך ששמעתי את זה כבר הרחתי בעיות. כל שנה אותו סיפור. החלטתי שהשנה זה יהיה שונה. אני לא נתקעת איתה באותו חדר! את עולם אני אהפוך ואני לא אהיה איתה! סוף סוףףףףף הצלצול האחרון הגיע וחזרתי הביתה. חיכיתי שתגיע השעה 7. שעומר יחזור מהצבא. בנתיים נכנסתי למטבח וחיפשתי משהו טעים. לא מצאתי כלום. אמא אף פעם לא קונה שום דבר טעים. חושבת אנחנו שפנים אוכלים חסה כל היום. החלטתי ללכת לסופר שליד הבית. מזל שיש לי כרטיס אשראי. הלכתי למדף של העוגות ובחרתי רולדת שוקולד לא יקרה מידי. חזרתי הבייתה, התיישבתי מול הטלויזיה עם העוגה. אחרי פחות מחצי שעה שמתי לב שאכלתי את כולה. הרגשתי רע. הרגשת בחילה מגעילה כזאת. הרגשתי שמנה שאכלתי את כל העוגה בפעם אחת. כל פעם אני מרגישה גועל מעצמי ובכל זאת עושה את זה כל פעם מחדש. "או-או" יש הודעה חדשה!... זה מעומר!! הוא שלח לי הודעה! עניתי לו ואחרי 10 דק' של דיבורים על הא ודה הגיע הדבר שהכי פחדתי ממנו...
נחמד נחמד.. 😊
חח בטח בסוף יתברר שהיא בולמית...=\
מהמם מאמי
המשך!!
אוהבת שלי...
