QUOTE (shidosha @ 24/06/2005) רעותה פליז תגידי לי שיהיה עוד המשך בסופ"ש הזה......... אני חייבת!!!!!!
😕
סיפור בן המדהים שקראתי פה בפורום!!!!!!
תמשכיייייייייי חובה המשךךךךךך
יאאא איזה יפהה המשך מאמיי!!!
בין הכי טובים בפורומים הזה הסיפור הזה!1
הצהמשךךך
מווווווווואהה
נטעעעע
אווווווווווווווווווף למה אין המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
רעותה שיהיה לך שבוע נהדר ובהצלחה בבגרויות (במידה ויש משהו השבוע)
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
נ.ב
שימי המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
😊 😊
מקסים את כותבת ממש מדהים
המשךךךךךךךךךךךךך
מדהים מדהים מדהים מדהיםםםםםםםםםםםםםם!!
אהבתי מאודדדדדדד
אין את כזאת מוכשרת זה משהואאאאאאא
המשךךךךךךךך ודחוף כי המתח חותך ת'שקט יחיחיחי
אוהבת'ך
מור. 😊
אגב בהצלחה בבגרות יום שישי בהיסטוריההההההה
מחזיקה לך אצבעות
😛
בנווותתתת!!!!!
סתם אני רוצה לשתף אתכן בזה ש...סיימתתתיייי לללללמוווודדדדד!!!!!!!!!
והיום בערב יש לנו את המסיבת סיוםםם...איזו התרגשותתתת 🙄
טוב ועכשיו אחרי ששיתפתי אתכן, אני אכתוב המשךךך!
שמחה בשבילך מאמיי =]]
ותמשיכיי!
אוהבת,
בתאלוששששש 😊
מזל טוב!!!!!!!!
אבל למה רק עכשיו???
סיימנו לפני 10 ימים!!
אני מחכה להמשךךךךך
לאאא... אני מתכוונת סיימתי י"ב!!! סיימתי עם הבגגרויותת.... חופפפששש נצחחייי!
"תתנצלי", "מה?", הצצתי מתחת לשמיכה, "כן כן, מה שאת
שומעת. כרגע נשארת קרחת מכל הכיוונים וחבל, זה רק ישבור אותך עוד יותר..תתנצלי בפני אוהד", "אבל.."
"בלי אבל לירון, נמאס לי לראות אותך סובלת, זה לא מגיע לך את מבינה!, תתקשרי אליו עכשיו", "אל מי?
אל אוהד?", "כן נו, ברור של אוהד", "אני לא יודעת, תומר", "בלי לא יודעת", הוא הושיט לי את הפלאפון ליד,
חייגתי את המס' פלאפון של אוהד. מרגישה חוסר נעימות. לאחר הרבה צלצולים שנשמעו כמו נצח. הוא
ענה, "הלו?", "אוהד..?"..
[B] "כן...", הוא ענה ונוצרה שתיקה מביכה. הבטתי על תומר, והוא סימן לי להשמיך לדבר. "אה..",
היססתי.."מה שלומך?", הצלחתי להוציא משפט שלם מהפה. "בסדר..", הוא שתק. "אני מפריעה לך או
משהו?", "לי? לא ממש לא", הוא ענה בציניות. הרגשתי לרגע כ"כ מושפלת וכמעט שנתקתי את השיחה.
אבל תומר לא הרפה ממני והתעקש שאני אמשיך את השיחה ואתנצל. "אממ..התקשרתי להגיד, שאני ממש
מתנצלת על היום", "על מה יש לך להתנצל?", "על זה ששיקרתי לך..", "אה על זה..שטויות", הוא ניסה
לשמור על כבודו. "דיי נו, אוהד תפסיק עם הציניות, אני גם ככה מרגישה לא נעים עם כל העניין", "זה בסדר
לירון, שיהיה לכם רק טוב ביחד", "מה על מה אתה מדבר?", "את והחבר הזה שלך חזרתם, לא?", "ת'אמת
שלא..", "אה..אז אני ברירת מחדל, כאילו אמרת לעצמך, אוקיי אני אפגש עם האקס שלי, אראה אם הוא
רוצה לחזור ואם לא, אני אתקשר לאוהד..", הוא נשמע כבר ממש מגעיל. "סליחה?", "סלחתי", הוא נשאר
גועלי. ידעתי שהוא נפגע מכל העניין, אבל יש דרך להתנהג. "טוב. רק רציתי להתנצל ואתה הופך את זה
ליותר ממה שזה", "טוב מה שתגידי לירון", הוא אמר. הרגשתי איך הדמעות חונקות אותי, אני גם ככה
נמצאת במצב רגיש, כאשר כל דבר גורם לי לבכות. לא רציתי שהוא ישמע שנעלבתי או שאני בוכה, לכן
היחלטתי לסיים את השיחה הזאת שגם ככה לא היה לה טעם. "טוב אוהד, שיהיה לך לילה טוב, ביי", לא
חיכיתי לשמוע שהוא עונה ונתקתי. "מה? מה הסיפור?", תומר קפץ בשאלות. "סתם, גם כן אתה והרעיונות
שלך, יצאתי מפגרת, לא הייתי צריכה להקשיב לך!", הרמתי את הטון. "מה? יאללה לירון תפסיקי עם הגחמות
שלך, כולה ניסיתי לעזור לך, ראבקק", הוא התעצבן וטרק אחריו את דלת חדרי. באותו רגע הרשתי לעצמי
לפרוק את הדמעות. לא מספיק שנפגשתי היום עם גיא והתנשקנו, דבר שהעלה לי את כל הרגשות כלפיו,
גם אוהד העליב אותי ובנוסף ייבש אותי ואחי תומר שהיה לצידי עד עכשיו, התעצבן עליי. אוף, נמאס לי כבר
מהחיים האלה, למה שום דבר לא מסתדר. אבל שום דבר. נרדמתי לי עם הבגדים שעימם יצאתי עם גיא.
קמתי בבוקר יחסית מאוחר. ירדתי למטה לשתות שוקו וראיתי את תומר יושב וקורא עיתון. הוא אפילו לא הרים
את המבט שלו, הוא התעלם ממני לחלוטין. לאחר מס' דקות שישבתי לצידו בשלוחן ושתיתי שוקו, הוא אמר,
"אני סוגר 21", "אה וואלה?", "כן..את יודעת מה זה אומר?", "מזה אומר?", שאחרי שאני חוזר לאחר 21
יום מהצבא. אני רוצה לראות אותך שמחה, מאושרת, בלי שום גיא בחייך, מובן?", הוא עדיין תקף, אבל עשה
זאת מתוך אכפתיות. חייכתי ואמרתי, "טוב..אני אשתדל", "תשתדלי באמת הפעם..אוקיי?", "טוב..אני
מצטערת על אתמול, תומר, אתה האח הכי טוב שיכול להיות", חיבקתי אותו והוא אמר, "טוב טוב, מספיק עם
הרגשי", צחקתי..הוא אף פעם לא היה טיפוס כזה. גם לחברות שהיו לו הוא אף פעם לא היה רומנטי כלפיהן.
""וואי תומר, זה אומר שלא תהיה פה בחנוכה?", "לא..מבאס אה?", "כן ת'אמת שכן, תמיד הולכים לסבתא
שושנה", "כן אני יודע, הכי כיף אצלה", "וואי איזה מזג אוויר קר ", "כן..מהימים שעדיף להשאר בבית",
"כן, שוקל להזמין חברים", "מה עם אמא ואבא?", "נגיד להם שיסעו לסבתא שושנה", "הם לא ירצו",
"סמכי על הכושר שכנוע שלי", "אה כן..תמיד הם מקשיבים לך, בגלל שאתה בצבא, גם כן", "את רואה יש
גם יתרונות בכך", "אני בטוחה". "את יודעת מה? בגלל שאני אח כ"כ טוב, תזמיני גם את חברות או משהו",
"וואלה?", "כן למה לא", "טוב, אבל שום מילה בקשר לגיא/אוהד, מובן?", "ברור", תומר בנתיים הלך לשאול
את ההורים אם בא להם ליסוע לסבתא שושנה ולאחר שכנועים מרובים, הוא הצליח לשכנעם וחזר אליי עם
תשובה חיובית. התקשרתי לדנה, היא לא ענתה לי, ניסיתי שוב. ואז היא ענתה, "הלו דנה", "היי לירון, מה
קורה?", "מצויין", ניסיתי להראות שהכל טוב איתי. "בטוחה?", "כן, למה שלא יהיה", "לא יודעת, לא חשוב"
"מה לא חשוב? מה?", "כלום כלום, מה רצית?", "סתם להזמין אותך ותדברי עם עוד בנות. נשב קצת נראה
סרטים נשתה שוקו חם, מה את אומרת?", "אממ ת'אמת שמתאים לי, אגב אחיך בבית?", "רעה..רק בגללו
אה?", "לא ממש לא..אני?", "כן רק את, וכן הוא כן בבית, והוא עוד מביא חברים..אבל מה אכפת לך את, יש
לך חבר", "אה..כן..החבר..", "מה קרה משהו?", "עזבי, אני אספר לך כבר שאני אגיע, אני רצה לעשות
כמה טלפונים לבנות שיבואו", "אוקיי אחלה, נפגש, ביי ביי", סיימתי את השיחה ומהרתי לשים במקרר כמה
בקבוקי שתיה...
מזל טוב בשעה טוב לי נישארו עוד שנתיייםם
ואחלה המשך את כותבת ממש יפה!!!!!!!!
המשךךךךךךךךךךךךךךךך
מושלםם!!
תמשיכי מהררררר
בתאלוששששששש 😊
אתר האהבה הישראלי