QUOTE (רעותיקס @ 23/06/2005) אוווווו מתוווקההה...
רק אל תכעסי עליי יותר מדיי 🙄
love yoooooooooouuu
לילה טוווובבבבבב
חח לא כועסת..
איך אפשר? 😊
מה גיא עכשיו!?!?!? היייי הלוו??? כבוד עצמי?? אתה שומע אותי??. אין תגובה??? נו בטח שאין תגובה!
מה הולך פה?? שוו גיא??? שיעלם כבר...הוא תוקע אותה...איזה איש מעצבן!!
הוא לא מתכוון להסביר לה למה הם נפרדו???
רררררר...אני דורשת מזה המשך...אבל לא עוד שבועיים אחרת אני מתה פה!
QUOTE מה גיא עכשיו!?!?!? היייי הלוו??? כבוד עצמי?? אתה שומע אותי??. אין תגובה??? נו בטח שאין תגובה!
מה הולך פה?? שוו גיא??? שיעלם כבר...הוא תוקע אותה...איזה איש מעצבן!!
הוא לא מתכוון להסביר לה למה הם נפרדו???
רררררר...אני דורשת מזה המשך...אבל לא עוד שבועיים אחרת אני מתה פה!
ניקוללללללל יא שרוטההההההה חחחחחחחח
רעות מאמי יש לך סיפור מדהיםם
תמשיכי בובה ובלי ייבושים של 100 שנהההה 😢
מוואה ענקיתתת 😛
רעותייייייי
המשךך נשמתיי
סיפור מדהיםם!!
את כותבתת בצורהה מדהימהה!
אוהבתת מאוווד,
בתאלוששששש 😊
אוווווו איזה חמודווותתתתתת 😁
חזרתי עכשיו מחזרות ואני אכתוב לכן המשךךך עכשיו עכשיו (קצת לפצות אתכןןן!)
אני פה ואני מחכה רק לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
יש יש איזו התרגשות!!!!!!!!!!!!!!!!
😊 😊 😊 😁 😊 😎 🙄 😁 😛 😉 😂
התקרבתי ויכולתי להרגיש את נשימות אפיו נושפות על
פניי. היינו כבר כה קרובים. דממה שררה. היתה בנינו תשוקה שאין כמוה, דפיקות ליבי גברו. יכולתי לחוש
בדפיקות ליבו המואצות. הוא קירב את שפתיו אל שפתיי, עד שנצמדו אחת לשניה. התנשקנו בעדינות וברוך,
נשיקות קטנות כאלה, הבטנו אחד בשני. מנסים להפסיק את סערת הרגשות. אך סערת הרגשות היתה
חזקה יותר וסחפה אותנו לנשיקה לוהטת....
[/B]הרגשתי איך הרגשות שלי כלפיו עולים. הרגשתי כ"כ טוב. כה נעים וחם. הוא עצר לפתע. הביט בי,
ואמר, "זה לא טוב", הבטתי בו בעינים קורנות. רציתי לחוש שוב את טעמו. אך הרגשתי חוסר נעימות.
לפתע חזרתי למציאות. למציאות המרה, שאני וגיא לא ביחד. ובטח לא נשוב להיות. הוא ליטף את פניי
והסיט את ידו. הוא הרכין את ראשו ולא אמר מילה. "אני מצטערת, זה לא היה צריך לקרות", אמרתי ופתחתי
את דלת המכונית. הוא אחז בידי. הבטתי עליו, ודמעה זלגה לה על הלחי שלי. לא יכולתי לעצור זאת.
"אל תכעסי, זה פשוט לא טוב לנו", לא אמרתי מילה, הסתכלתי עליו פעם נוספת ואמרתי, "ביי", "לילה טוב
לירון", הוא הוסיף , כאשר סגרתי את דלת המכונית. נכנסתי הביתה. עליתי במהירות לכיוון חדרי על מנת
לפרוק את הבכי ואת הכאב שחשתי באותם רגעים. סגרתי אחריי את דלת חדרי. נשכבתי על המיטה ופרצתי
בבכי. לא הספקתי לבכות במשך רבע שעה לערך. לא חשבתי על כלום, רק פרקתי. לפתע נשמעה דפיקה קלה
בדלת. זה היה אחי, תומר. "אפשר להכנס?", הוא כבר היה חצי גוף בתוך חדרי. הנהנתי עם הראש וניגבתי
את הדמעות. "מה יש?", הוא התיישב לידי, "סתם..כלום", "התקשרתי אלייך בערך 4 פעמים, לא ענית",
"כן, ניסיתי לתפוס אותך, אבל לא הצלחתי", "כן מצטער, בפלאפון היה על שקט משום מה", "טוב, זה לא
משנה", "איך חזרת? ההוא החזיר אותך?", "ההוא..כן..", שוב הדמעות עלו. "מה? היה עד כדי כך נורא
עם הבחור?", חייכתי..ושוב זלגו להן הדמעות. "משום מה לירוני, אני חושב שלא נפגשת עם אוהד הזה.
האם אני צודק?", "מה אני עד כדי כך שקופה?", אמרתי. "כן, ת'אמת שכן. לבכות ככה? את יכולה רק לבכות
על הזבל הזה", הוא הצליח להצחיק אותי. "מה יהיה לירוני? מה יהיה?", הוא ליטף לי את היד. "לא יודעת",
עניתי בקול צרוד. "דיי לירוני, עד מתי?", "לא יודעת", "זה לא בריא לך, תפסיקו להיות בקשר..זה רק..",
הוא לא הצליח לסיים את המשפט ואמרתי, "התנשקנו", והוא המשיך באותו משפט, "זה רק מזיק לך..מה
מה אמרת?", הוא השתתק לרגע. "כן..התנשקנו", "אוי לא..", הוא התחיל להתעצבן, "מה? אוי לא?",
"זה הדבר הכי גרוע", "למה? אבל מאוד נהנתי..התגעגעתי", "לא, אבל זה לא טוב לירון, את מרגישה אליו
והוא לא, לא ככה", "בדיוק ככה, אבל לא שלטתי בזה", "אני מבין אותך..", "אז מה עכשיו?", "כלום עכשיו..",
"מה? הוא לא רוצה לחזור אלייך?", "לא נראה לי.., "אני מבין..", נוצרה שתיקה.. "והאוהד הזה קיים בכלל?"
הוא חייך. "כן, ת'אמת שכן, אותו אוהד דיי שם עליי עין, והוא רצה שנפגש היום. נו אז עשיתי שקר לבן..",
"כן אה?", עדיף שהיית נפגשת עם אוהד הזה, תאמיני לי. הייתי מתייעצת איתי לפני", "אבוד עכשיו",
"לא, לא הכל אבוד. תפגשי עם האוהד הזה מחר!", "אז זהו..שלא", "למה?", "כי במקרה, פגשתי אותו הערב
כשישבתי עם גיא בבית קפה", חיוכו נמחק מהפנים, "דיי אני לא מאמין לך", "כן..אתה רואה, כל הצרות באות
יחד..אוווףף", כיסיתי את עצמי בשמיכה. "תתנצלי", "מה?", הצצתי מתחת לשמיכה, "כן כן, מה שאת
שומעת. כרגע נשארת קרחת מכל הכיוונים וחבל, זה רק ישבור אותך עוד יותר..תתנצלי בפני אוהד", "אבל.."
"בלי אבל לירון, נמאס לי לראות אותך סובלת, זה לא מגיע לך את מבינה!, תתקשרי אליו עכשיו", "אל מי?
אל אוהד?", "כן נו, ברור של אוהד", "אני לא יודעת, תומר", "בלי לא יודעת", הוא הושיט לי את הפלאפון ליד,
חייגתי את המס' פלאפון של אוהד. מרגישה חוסר נעימות. לאחר הרבה צלצולים שנשמעו כמו נצח. הוא
ענה, "הלו?", "אוהד..?"..
אין סוף לכישרון שלך!!!
זה כל כך יפה, זה כל כך אמיתי...
בא לי לבכות בלי סיבה!
תמשיכי מהר......
shidosha אני כל כך מסכימה איתך...
מהמםםם
המשך!!!
מושלםםםםם!!!!!!!!
המשך דחוףףףףףףף
מוואהה..שלי!
רעותה פליז תגידי לי שיהיה עוד המשך בסופ"ש הזה......... אני חייבת!!!!!!
אתר האהבה הישראלי