מאמי הסיפור שלך פשוטטטטטט מהמםםםםםםםםםםםםםםםםם
ה~מ~ש~ך
מהמםםםםם
שימי המשךךך מאמי
מוואה ענקיתתת 😛
המשך דחוווווווווווף
יש לך סיפור מהמםםםםםםםםםםםם
ואיזה מאמי אוהד
המשךךך!
אנונימית1234
יש לנו אותו כינוי(:
יוו קראתי עכשיו את כל הסיפור-סיפור מהמםם!!
בת כמה אתת??
אוהבת,חן..
שלום שלום לך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איפה המחשב שלך?!?!?!?!?!!??!?!?
אני מתה פה!!!!!
אני חייבת המשך!!!!!!!!!!!!!!!!!!
איזה סיפור מדהים דייייייייייייי
אבל תקשיבי בובה, עזבי אותך מההוא בבריכה
יאללה תני לבחורה אקשן ושימי לה מישהו חדש במקום גיא הנאכס הזה....
😊 😊
דיייייייייייי אין לי סבלנות יותר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
תמשיכייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי
😠 😠 😠 😠 😠
אני ממש ממש ממש מצטערת על כל הזמן הזה שנעלמתי ולא כתבתי המשך, אני פשוט בתקופה דיי
לחוצהה, אני בי"ב עכשיו ויש לי ים של בגרויות/מגנים ללמוד אליהם, לכן אני נאלצת לא להתקרב כמעט
למחשב. אני מקווה שאתן זוכרות את הסיפור, אני אכתוב עכשיו המשך, אין לי מושג מתי אני אכתוב עוד
אחד, זה לא תלוי בי, אני מצטערררתתת, תסלחו לי, ברגעים שאני אוכל להיות במחשב, אני מבטיחה
לכתוב המשכים ארוכים!!, תזכרו שאני אוהבת אתכן המוןןןןן...
אני כותבת עכשיו המשך ונותנת תזכרות מהפרק הקודםם!..
"אוהד רוצה להגיד לך משהו חשוב", היא
התקשתה להסתכל עליו, הוא הביט בה ואז בי ושוב בה ואמר, "אני..אני אוהב אותך נטלי, את שינית אותי,
הפכת אותי מילד זיין לילד שאוהב ילדה אחת וזאת את, עשיתי טעות ואני מצטער על זה עד עמקי נשמתי,
אין לך מושג עד כמה, אני אגיד לך אך ורק את האמת, ניסיתי לגרום לך לקנא שישבתי ליד ילדה לא מוכרת,
לירון שמה, אבל היא עלתה עליי, היא ראתה שאני אוהב מישהי אחרתתת שזה אותך", עיניה נצצו ואני
הוספתי להגיד, "תצני לו עוד הזדמנות, הוא באמת אוהב, תאמיני לי, אני יודעת מה זאת אהבה, אני גם
אוהבת, אוהבת המון..", שנינו הבטנו בה מחכים לתשובה וכך כל הסובבים היישירו את מביטהם אלינו כך
שהפכנו להיות מרכז האירוע...
"אני..אני לא יודעת מה להגיד", נטלי הביטה לפתע באוהד, ודמעה ליטפה את פניה. "פשוט תגידי", הוספתי,
מחכה בקוצר רוח לתשובתה, "זה קצת מביך..", "נו?", אוהד נהיה חסר מנוחה, "אני אוהבת אותך אוהד,
אתה יודע את זה", אוהד קם מן הכסא וקפץ על נטלי, חיבק אותה חזק והיא הוסיפה בלחש, אך אני שמעתי
זאת, "נפגעתי, יקח לי הרבה זמן לסלוח לך באמת", הם התנשקו, וכולם מסביב מחאו כפיים בהתלהבות, זה
היה ממש כמו בסרטים. אוף למה זה לא יכול לקרות לי, חזרתי למציאות ונזכרתי באיתי, הבטתי בפלאפון,
מתבאסת וסרקתי את המקום על מנת למצוא את דנה. קמתי ממקומי והתחלתי ללכת לכיוון ביתו של אורן, אולי
היא בפנים, חשבתי לעצמי, לפתע שמעתי, "לירון..לירון..", סובבתי את פניי, זה היה אוהד, חייכתי אליו,
חיוך ענקי למרות שהייתי דיי מדוכאת, "תודה על הכל...את מדהימה", הוא חיבק אותי חיבוק חזק חזק ולא
הרפה, הרגשתי טוב עם עצמי. התנתקתי מהחיבוק ואמרתי, "אין בעד מה, באמת", "אני רוצה לשמור על
קשר", "אוקיי בכייף", החפלפנו מספרי טלפון והנה אורן ודנה נעמדו מולי, סימנתי לדנה שאני כבר רוצה
ללכת הביתה, התקשרתי לאחי והוא אמר לי שהוא נמצא באיזור הרצליה ושהוא יבוא עוד חצי שעה, יצאנו
החוצה, אני ודנה, היא נשקה את אורן במשך דקות ארוכות, קנאתי, רציתי גם לנשק את איתי שלי.
יצאנו החוצה וישבנו על המדרכה, בחיים שלי לא ראיתי את דנה כ"כ מחוייכת ושמחה, שמחתי בשבילה,
היא סיפרה לי על אורן ועל איך שהוא התלהב ממנה בפני חבריו והיא היתה מאושרת, סיפרת לה על על מה
שקרה עם אוהד ועל הסצנה עם חברה שלו נטלי. הראתי לה שהכל בסגר איתי, לא רציתי לדבר עם איתי.
אחי הגיע אחרי חצי שעה בערך ונסענו לכיוון הבית, אני ודנה ישבנו מאחור וישבה לצידו בחורה שלא ראיתי
מימיי, "תכירו זאת ים", "וואי ים, איזה שם מיוחד", דנה אמרה ואני הסכמתי, "כן..אמא שלי החליטה על
השם הזה אחרי שכבר נולדתי", "בגלל העיניים", אחי התחיל להתרבב, "תראי את העיניים שלך", אמרה
דנה, היא הסתובבה והעיניים שלה נצצו, עיניים תכולות וגדולות, נראיות כ"כ רגועות ושלוות. הגענו הביתה,
הורדנו לפני כן את דנה בביתה ונכנסנו הביתה, ים ואחי נכנסו לחדר, ואני נכנסתי לחדרי, נשכבתי על
המיטה, והדלקתי את המערכת, בדיוק התנגן לו איזה שיר עצוב, נרדמתי תוך כדי בכי. קמתי בבוקר, זהו
יום הולדתו של אחי ולא הכנתי לו כלום, קמתי בבוקר, כל אותו יום הרגשתי רע, לא יודעת למה, הרגשתי
שמשהו לא טוב הולך לקרות, מן תחושת בטן כזאת, לא היה לי תיאבון, רבתי עם אמא שלי, הייתי רוב הזמן
בחדרי, בצהרים היה טלפוו, אמא שלי ענתה, לא היה לי כוח להרים את השפופרת לראות מי מדבר מהצד
השני לאחר 10 דק' תמימות, אמא שלי קראה לי, "לירון, יש לך טלפון", הלב שלי דפק, ידעתי בליבי שזהו
איתי, הרמתי את הטלפון ואמרתי, "הלו", "חג שמח", "חג שמח גם לך" השבתי, השיחה בנינו היתה קרה,
"מה קורה איתך?", "הכל בסדר מה איתך?", "מצויין", "טוב..", השבתי, היה שקט שהיה נראה כמו נצח,
"אני לא יכול לבוא היום למסיבת הפתעה של אחיך", "למה?", "כי אני יוצא היום עם חברים-קבעתי", "אמרתי
לך על זה לפני שבוע", "אני יודע..אני מצטער", "טוב שיהיה", שוב היה שקט", "תקשיבי לירון..אנחנו..",
"מה?", "אנחנו צריכים לדבר", "נו..אנחנו מדברים עכשיו, איתי", "לא, אני מתכוון שאנחנו צריכים לדבר,
פנים מול פנים כזה", "למה? קרה משהו?", "אנחנו פשוט צריכים לדבר עם הקשר שלנו", "תגיד לי עכשיו
פשוט..", "לא עזבי זה לא מתאים היום", "מה יש לך??? תגיד לי כב מה אתה רוצה להפרד ממני זה מה
שאתה רוצה???תענה לי?!?!"
מהמם ומדהים..רק למה איתי?? זה לא אמור להיות גיא??
איזה יפההההההההההההההההההההההה אהבתי מאוד המשך המשך המשךךך...
ורגע זה לא אמור להיות גיא ? לא איתי ....
מבינה אותך קורא שמבלבלים אבל השם לא שינה את הסיפור וזה מקסים כמו תמידדדדדדדד
בה ביי
והמשךךךךך בדחיפותתתתת
מור. 😊
מי זה איתי?!
לחבר שלה קוראים גיא!
:|
כה נכון זה אמור להיות גיא כניראה היא היתבלבלה אבל חפיף הסיפור שלך עדיין מושלם כמו תמיד😊
מאמי תמשיכי..................
אתר האהבה הישראלי