-"גן עדן כה קטן וכולו גהנום"-סיפור חדש:)

יאאאא איזה פדלאה!!!
אז למה הוא שוכב איתה?! נצלן מניאק!!!!

ואייי
מושלםם..


יאלה המשך..


גלושק'ה ה- 😊

השמךך

סורי סורי ושוב פעם סוווורייייי........

המחשב שלי עדיין בתיקון..ועבדתי בשבוע האחרון על הפרויקט גמר שלי ככה שלא היה לי רגע פנאי.
עכשיו יש לי במקרה מחשב לידי, לכן אני אנצל את ההזדמנות ואכתוב לכן המשך...

תודה שחיכיתן..אוהבתתת

באותו הרגע תומר הופיע בדלת חדרי, "חזרתי", הוא הצהיר... תומר חזר לחמשוש. "מה יש לך?", הוא
נבהל וזרק את תיק הגב שלו ומיהר להתיישב לידי. "כלום..דיי..עזוב אותי..", "זה גיא?? שוב הוא??",
בכיתי עוד יותרר שהוא הזכיר את שמו. "אני באמת לא מבין מה יש לו פתאום...הוא פוגע ופוגע..אולי..
לירוני...אולי הוא כבר לא אוהב אותך??"....
[B] עצרתי את הבכי והסתכלתי על תומר בפנים עצובות, "למה, למה אתה חושב ככה?", תומר נלחץ ואמר,
"אני, אני לא יודע..סתם זה נראה ככה עפ"י ההתנהגות שלו..", "אוף..אני לא מבינה..מה?, איך? איך
השתנה הכל?", "זה קורה מאמי, חשבת שתחיו לנצח?", הסתכלתי עליו מהנהנת.., "נו..את לא רצינית..",
"לא יודעת מה חשבתי, אבל מה שאני יודעת שלא חשבתי על שניפרד מתישהו..", "את חושבת שהוא רוצה
להפרד?", "לא יודעת, ואני מקווה מאוד שלא..", "אולי לירוני עדיף שתפרדו?", דחפתי אותו ואמרתי, " מה
עדיף בדיוק??, אני אוהבת אותו, כמו שלא אהבתי בחיים", "שמעי אני כולה גדול ממך בשנתיים ואני אומר
לך שיהיו לך עוד אהבות ועוד אכזבות, את זוכרת את ליאת? האהבה הראשונה שלי?, שחשבתי שזה סוף
העולם שנפרדנו?", "כן..וזה לא היה בדיוק סוף העולם, כי לא עברו חודשיים וכבר יצאת עם אחת חדשה",
חייכתי. "אהה הצלחתי לעלות חיוך על פנייך", "דיי..", "טוב בכל מקרה לירון, חזרתי הביתה לחמשוש, אז
לא בא לי שתבכי כל הזמן, תנצלי את הזמן איכות שיש לך עם אחיך הגדול", הוא צבט אותי בלחי, "אל תדאג
מחר אני אני אעשה לך שמח", "כן רק בגלל שיש לי יום הולדת?!", "לא רק בגלל זה", "שקרנית", "טוב ,
ת'אמת אני קצת רעבה", "וואלה גם אני..א---מ----א!!!", "מ---הה?", "הכנתת שניצליםם?", "כוןןןן
תרדו כבר לאכול", תומר משך אותי ביד, "בואיי כבר לפני שיגמר", ירדנו למטה ואכלנו שניצלים טעימים
טעימים כמו שאמא יודעת לעשות. תומר תמיד מצליח לרומם את מצב רוחי. מזל שהוא הגיע לחמשוש, אחרת
הייתי מתביישת סופה"ש שלם בחדר ורק בוכה. אחרי זה ראינו, אני, גילי ותומר, "סוף העולם שמאלה",
בדי וי די והיה מצחיק, אכלנו פופקרן בכמויות עד שזה עשה לי כאב בטן נוראי. עליתי למעלה לחדרי בערב,
וראיתי שיש לי 2 שיחות שלא נענו מדנה (כרגיל!!), התקשרתי אליה ודברנו קצת. היא אמרה שאורן עושה
מסיבת גיוס בבית של אבא שלו שבהרצליה פיתוח, יש לו שם בריכה, והוא טחון בכסף, תוך כדי שדיברתי
איתה, הסתכלתי על התמונה שלי ושל גיא שמונחת על מיטתי, והרגשתי איך דמעה מלטפת את פניי, "נו
את באה איתי?", שאלה דנה בשנית. "לא יודעת..", ירד לי לפתע המצב רוח, "נו למה לא?? את נפגשת עם
גיא או משהו?", "לא..איזה..", "מה קרה משהו?", "לא כלום", נאנחתי. "בטוחה?", "כן..כן", "נו אז תבואי"
"נו..טוב שיהיה..", "ישש..", "אבל איך נוסעים?", "נדנדתי לאבא שלי במשך שעות, אז הוא הסכים
להסיע", "ו..איך נחזור", "נו נמצא כבר דרך, י'לחוצה..", "לא..כי אני לא רוצה סתם להדפק או משהו",
"טוב מקס' תומר יחזיר אותנו", "איזה תומר?", "אחיך, טפשונת", "אהה וואלה, שכחתי שהוא בבית..",
"טוב תתארגני..", "אוקיי", נגשתי לארון הבגדים, עם חוסר מצב רוח טוטאלי, ולא מצאתי כלום, הרי זאת
מסיבת בריכה, והבגד ים שלי כבר קטן עליי ות'אמת שכבר דיי קר, הלכתי לארון של גילי, היא דיי גבוהה,
אולי יעלה עליי משהו, ראיתי חצאית לבנה עם פסים ורודים, נראית חדשה, מדדתי אותה בחדרה של גילי,
וואי זה כזה לא אני, הבטתי במראה, אני בחיים לא לובשת חצאיות ועוד מיני!!.., טוב יאללה שיהיה זאת
מסיבת בריכה, בטח כולן יתלבשו כך, הסתכלי על גילי ששכבה במיטה, היא לא שמה לב אליי, היא כבר נראה
לי בחלום השביעי. יצאתי מהחדר ובחרתי גופיה ורודה שהיתה נראית טוב עם החצאית, לא היה לי כוח
להתאפר. הלכתי לחדרו של תומר על מנת לשאול אותו אם הוא יוכל להחזיר אותי, אך זה היה במקלחת וזימר
לו שם, כך שהוא לא שמע אותי. הנחתי לזה והנה אני מקבלת הודעת sms, "לירון צאי כבר, אני בחוץ",
יצאתי החוצה, לא הספקתי להגיד לאמא שלי לאן אני הולכת, אז אמרתי, "זזתי לדנה", היא בכלל לא הסתכלה
על איך שאני לבושה, מזל..נסענו לכיוון הבית של אבא של אורן, "למה ליאת לא באה גם?", "היא לא יכלה,
היא עושה בייביסיטר", "אה אוקיי..את לא עוזבת אותי שם!", "אוקיי אוקיי...אני לא אעזוב", הגענו לבית,
ירדנו מהאוטו של אבא של דנה והיא אמרה לו שאנחנו חוזרים עם תומר-אחי, פרט שולי שלא אמרתי לה,
שעדיין לא שאלתי אותו אם הוא יכול, ירדתי מהמכונית ואמרתי, "יוואוו איזה בית מפואר", ודנה הוסיפה
ואמרה, "יואוווו פצצה", "נסחפת..", הסתובבתי אליה, "התכוונתי אליי טיפשה, מאיפה הקרצת את החצאית
הזאת?", "אה סתם של אחותי, הייתי נבוכה", "אף פעם לא ראיתי אותך עם חצאית מיני ואת נראית מדהים",
"תודה גם את, כרגיל", חייכתי ונכנסנו פנימה, רק הדלת כניסה היתה בגודל של הבית שלי בערך, אורן פתח
לנו את הדלת, הוא קפץ על דנה וחיבק אותה שעות ואז פנה אליי ונתן לי נשיקה בלחי, הוא הזמין אותנו
להכנס וישבנו בסלון, עשן של נרגילה התנוסס באוויר, המון שתיה, בנים ובנות, היו המונים, חלק בתוך
הבריכה, חלק סתם יושבים, התיישבנו בחוץ אני ודנה, "דנה את חייבת לראות את החדר שלי!", אמר אורן
היא הביטה בי והנהנתי שזה בסדר, ישבתי לבד והסתכלתי על כולם, הוצאתי את הפלאפון על מנת להתעסק
במשהו, התפללתי שגיא ישלח הודעה או משהו, הסתכלתי בהודעות ישנות ששמרתי, "אני אוהב אותך
מדהימה שלי", "תודה על סופה"ש חלומי", "אין לך מושג כמה אני רוצה לחבק אותך עכשיו", הרגשתי איך
הדמעות חונקות את גרוני, בלי להרגיש הדמעות התחילו לזלוג על פניי, "את בסדר?", פנה אליי מישהו..

המששששששששששששששששששששששששך 😠

יאללה אני רוצה המשששששששךךךךךך
אני יוצאת מחר לטיול שנתי שלושה ימים חסר לך אין המשכים ארוכים שאני חוזרת

יווו איזה מהמםםם המשךךךךךךךךךךךךך

אוף הגיא הזה לא מפסיק לפגוע בה!!
המשךךך

המשךךךךךךך!!!!!!!

המשךךךךךךךךךךךךךך

המשךךךךךךך דחוווףףףף!!!!

המממששךך יאללה יאלללהה נוו מהרררררררררררררררר

המשך?? 😢 פליזז נשמתי


מוואה ענקיתתת 😛

יוווווווו עכשיו קראתי הכול המשך...