אוקי, אני מתחילה לכתוב סיפור, אבל במקום שכל פעם תגידו לי "המשך! המשך!"
אתם תכתבו את ההמשך שמתאים לכם ובסוף הסיפור יהיה של כולנו!!
אז אני אתחיל..
זה היה באותם ימי קיץ חמים,
היינו בני חמש, בים, בחום,
משחקים בחול
בונים ארמונות אוכלים גלידה משפריצים מים
משתוללים מתעייפים והולכים הביתה עם ההורים.
חח היינו בני 5 אבל כ"כ אהבתי אותו!
היום אני בת 16.. אבל עדיין אוהבת אותו!
הוא היה מושלם.. תמיד הוא היה מושלם!
ואז.. היינו החברים הכי טובים שיש בכל העולם!
היינו חוזרים ביחד מהגן, והגענו ליסודי, והיינו חוזרים ביחד מהיסודי
והגענו לחטיבה והמשכנו להיות ידידים טובים!
והגענו לתיכון, ומשהו קרה..
מה קרה מה קרה???
את זה אתם תגידו לי!
כל הקורא ראשון זוכה להמשיך ראשון
אהה עוד משהו, לכל חלק אפשר ךהוסיף רק המשך אחד
נגיד רשמתי עכשיו את הקטע הזה אל תמציאו הרבה המשכים, המשך אחד
וככה כל אחד ממשיך המשך אחר
חחח עכשיו תורי להגיד המשךךךךך
המשךךך !! אני הראשונה!!
קרה מה שקרה.........
הוא אמב משיהי אחרת והם נהיו חברים..
הוא כל כך שבר לי את הלב כשאמר לי את זה
" אביב יש לי חברה! ואני כל כך אוהב אותה!"
נשברתי מבפנים!! חשבתי שהלב שלי באותו רגע מתפוצץ ומתפרק לרסיסים..
הרגשתי שליבי בוכה.. בוכה דמעות של דם..
"מזל טוב אני עניתי לו.. שיהיה לך בהצלחה.." ורצתי משם לאין מודע..
מצאתי את עצמי בחוף הים בוכה.. כבר לא יכולה!!
אבל מאותו יום החלטתי שאני ובנים- אין סיכוי!
הלכתי לביתי מנגבת את דמעותי ומכניסה לעצמי טוב טוב בראש שאני אותו עוד ישכח......
המשך שלכם.. מקווה שאהבתם..
חחחחח אני ממשיכה...
הגענו לתיכון..ומשהו קרה...
לו היתה חברה...הוא היה איתה כל הזמן..
ואני נשארתי בצד..לבד..עם האהבה הראשונה
שלי ששמורה בתוך הלב...וכנראה שגם תישאר שם..
עם הזמן..כבר לא דיברנו..לא היה לו זמן..לא לי ולא לאפחד
חוץ מלחברה שלו..
הרגשתי כל כך בודדה..כל כך פגועה..וכאילו לו לא אכפת..
כאילו הכל כרגיל...וכאילו שהוא לא צריך אותי...וזה הכי כאב...הכי פגע..
יום אחד..בחזרה מבית הספר..הוא ראה אותי...אמר שלום והמשיך ללכת..
כאילו אני אוויר..
מה אני לא חסרה לו?!..כל כך טוב לו בלי הידידות הזאת?!..
לאחר כמה ימים...ראיתי אותו בוכה..
ללכת אליו לשאול מה קרה?1..לחכות שהוא יספר לי?!..
חשבתי ככה איזה כמה דקות..אז שהחלטתי...
אני..
תמשיכו..זה מגניב הרעיון..חחח
חחחחחח יאללההההההההה....זה לא פייר.=[[..
טוב תבחרו איזה אתם רוצים להמשיך..כתבנו את זה כנראה באותו זמן..
חחחח היה לי חוש שזה מה שיקרה!!!
אממ אולי את תמישיכי את שלי??
חחח סבבה המשכתי..
ניסיתי..באמת שניסיתי לשכוח..
אבל כל פעם שראיתי אותו איתה...הרגשתי כאילו צובטים אותי בלב...
זה כל כך כאב...
ובנוסף לכאב הפנימי שלי...עוד הייתי צריכה להיראות
שמחה..מאושרת בשבילו...
לשמוע את כל החוויות שהם עוברים ביחד...ה=כ=ל..
זה בעצם התפקיד של הידידה הטובה...
אבל כשהידידה הזאת מאוהבת?1...מה אז?!...היא עדיין
צריכה לשמוע את הכל ולהרגיש שהלב שלה מתפורר?
לפרוש חיוך על הפרצוף כאילו הכל בסדר?...
לאן הגעתי?....אני באמת מוכנה לסבול את זה?!..
גם לחברה הכי טובה שלי אני לא יכולה לספר מה שעובר עלי..
אני לבד..לגמרי לבד..
והוא לא מבין...הוא לא קולט...הוא בעננים...בעולם שלו עם חברה שלו...
ואני פה...שומעת..מפנימה...מחייכת...כאילו כלום לא קורה שם בפנים..
כי אפחד לא יודע מה קורה לי...איך אני נשברת ונקרעת מכל מילה
שהוא מוציא כשהוא מדבר עליה...
אבל לבסוף...אחרי לילות שלמים של בכי ולב שבור...
החלטתי..
תמשיכווווו..=]
החלטתי.. אני הולכת ואומרת לו את הכל בפרצוף!
הלכתי אליו, "מה המצב אביב..?" הוא שאל ועצב היה על פניו, קלטתי את זה מהר
"הכל טוב, מה איתך שחר..?" שאלתי
"לא טוב, בכלל לא טוב.."
"מה קרה!?" שאלתי בדאגה וכבר שכחתי שרציתי להתלונן בפניו.
"היא בגדה בי! את מבינה? היא.. כ"כ אהבתי אותה.. אבל היא! היא בגדה בי!" הוא אמר כולו בעצב וכעס
"אני לא מאמינה!" אמרתי בכעס "די.. אל תהיה עצוב.. אני מבינה שאהבת אותה, אבל אם היא בגדה בך
היא לא שווה את הכעס או את העצב או את הדמעות..."
כן הוא באמת התחיל קצת לבכות, בקטנה, כי הוא גבר..
אז התחבקנו, חיבוק שהאמת ממש התגעגעתי אליו
כי כבר הרבה זמן שלא התחבקנו ככה
"אביב.."
"כן..?" עניתי..
"אני רוצה להגיד לך משהו.." הוא אמר
"דבר שחר.."
"אני חושב ש.."
ואז הוא אמר את זה..
הייתי בשוק
מה הוא אמר מה הוא אמר??
תמשיכו אתם!!!
חחח אהבתי תרעיון... אני מנסה לכתוב המשךך
שחר-אני חושב שאני צריך מישהי כדי לשכוח אותה... מה דעתך על תמר?!
אביב-על תמר?!(חברה שלי) 'הלב שלי נישבר רציתי לבכות.. אבל החזקתי את עצמי...
שחר-כן היא ניראת לי חמודה... והיא גם חברה שלך אז בטח תוכלי לסדר משו נכון?
אביב-אממ בטח בשבילך הכל...
שחר-יאאא את יודעת שאני חולה עליך.. טוב חייב לעוף בייי מואההה
אביב-בייי
הלכתי הביתה רציתי למות... רציתי להיעלם.. מה הוא לא שם לב שאני רוצה אותו?
אני ליידו למה הוא חייב ללכת רחוק כל כך?! הוא לא יכול להבין לבד שאני רוצה אותו?
ואז הבנתי שאני לא יכולה להכריח אותו לצאת איתי... אז הגעתי למסכנה שאני צריכה למצוא לי מישהו...
ואז הבנתי שאני לא יכולה להכריח אותו לצאת איתי... אז הגעתי למסכנה שאני צריכה למצוא לי מישהו...
יום אחרי הלכתי נכנסתי לכיתה..
דיי עצובה..
ואז שחר אומר לי..
"תראי תמר לבד.. בבקשה לכי תדברי איתה.."
נשברתי!! אבל הלכתי בסופו של דבר.. דיברתי איתה...
והיא אמרה שהיא ל=א רוצה!!!!!!!!!
הייתי כל כך מאושרתתתתתתתתת
אמרתי לו את זה והוא התאכזב..
ראיתי אותו עצוב והחלטתי שזהו ! למה הוא צריך ללכת כל כך רחוק אם אני פה??
אז הלכתי אליו ו.......
תמשיכוו 😍
יאאאאאאא אהבתי ת'רעיוןןןןן 😂
אבל אני לא יודעת מה להמשיך....... 😢
אני אתן למוכשרות שבאתר===>> לכןן חחחחח להמשיךך
מוואה ענקיתתת
הלכתי אליו ואמרתי לו...שלא יתייאש...יש עוד בנות בעולם.. 'יאאא למה אין לי אומץ להגיד לו?! אווףף'
שחר-וואי תודה על העידוד.. אני ימשיך בחיפושים...חחחח... תגידי מה איתך? יש אהבה?
אביב-לא לצערי... אני גם בחיפושים...חחח צחקנו ביחד...
שחר-מה דעתך לצאת השבוע לאיזה מועדון ולחפש בני זוג?
אביב-חחח אתה עם הרעיונות שלך...'אווף ציפיתי לתשובה אחרת' אבל סבבה נדבר כבר...
סוף שבוע הגיע אביב ושחר קבעו לצאת ביחד למועדון...
נכנסו למועדון והתחילו לרקוד... ריקוד סוער... אבל בעצם חסר משמעות ככה אביב חשבה..
ואז מישהו הציע לאביב לרקוד איתה...
'יוו מה אני יעשה? אני ישאיר את שחר לבד?! טוב לא נורא ככה יוכל למצוא לי מישהי'
אז הסכמתי אני ועידו זה שהציע לי לרקוד רקדנו ריקוד מטורף...
וחיפשתי בעייני את שחר... אמרתי לעידו שיחכה שניה..
הסתבבתי במועדון... וקלטתי את שחר מתנשק אם איזו אחת...
זהו הלב שלי נישבר יצאתי בריצה מהמועדון... כולי דמעות...
לפתע עידו יצא והתישב ליידי... ושאל אותי מה קרה... והתחלתי לספר לו הכל...
עידו-וואו זה בטח מבאס... אני לא מקנא בך...
אביב-כן.. אני בדיכאון... טוב עידו מאמי אני זזתי כבר מאוחר בייייייי היה כייף
עידו- רגע.. נוכל להיפגש מתישהו?!
אבי-בטחחח יהיה נחמד..
החלפני מספרי טלפון ואייסי וכל אחד פנה לדרכו.. או לחבריו ואני לחפש את שחר במועדון...
אחרי שמצאתי אותו יצאנו ושאלתי אותו מה הוא עשה בזמן שרקדתי עם עידו...
אז הוא ענה לי שהוא התנשק עם....
הוא ענה לי שהוא התנשק עם חברה טובה של האקסית שלו...
היית בשוק..!!! וברור שגם נפגעתי...
ממתי שחר כזה שנוקם? בשביל מה זה היה טוב?
אז אחרי ההלם של הרגע..שאלתי אותו באמת- בשביל מה זה היה?
אבל שחר...לפי מה שראיתי..לא ידע איפה הוא..עם מי הוא...ומה הוא עושה..
הוא היה שיכור...אבל ממש...
שאלתי אותו שוב...בשביל מה היתה הנשיקה הזאת..
והוא ענה- אני לא יודע..באמת שאני לא יודע..
ואז הגיע הרגע שקיוויתי שלא יבוא..הוא התחיל לבכות...
הכל פרץ החוצה...הוא סיפר לי כמה שכואב לו מזה שחברה שלו בגדה בו..
והוא רצה את תמר רק כי הוא הרגיש שהוא צריך מישהי...
אבל זה רק בגלל שכאב לו...
מי הוא בכלל שידבר על כאב?!...מי?!..
אני זאת שכבר שנים שלמות מאוהבת בו..והוא לא יודע...
אני זאת שצריכה לשמוע את כל מה שעובר עליו ולהיקרע מבפנים..
אז הכאב שלו זה עוד כלום לעומת מה שאני מרגישה...אני רוצה לצעוק לו..שאני אוהבת אותו...אבל זה לא יוצא..!!!
החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהציע לו...
קראתי את כול ההמשכים שלכם וזה יפה מאוד =]]]
אני ומשיך ואתם מוזמנים להגיד איך ההמשך שלי חח =]]
החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולהציע לו...
שחר אתה עכשיו שתוי בוא נלך לאיזה מקום תנשום קצת תשטוף פנים ותחזור הבייתה
שחר הסתכל עלי וענה : " תודה אביב לא יודע מה הייתי עושה בלעדייך".
אני חשבתי לעצמי " מה אני הייתי עושה בלעדיו".
לקחתי אותו לים , ישבנו שם הסתכלנו על הכוכבים ואז הגיע הרגע שלא רציתי שיבוא..
הוא שוב סיפר לי את כול הסיפור מהתחלה עליו ועל החברה הקודמת על הבגידה ועל הכול.
אני שמרתי על קור רוח בניגוד לכול הפעמיים האחרות ופשוט אמרתי לו : " שחר שכח מזה דיי היא לא שווה אותך".
הוא אמר לי : " אביב את צודקת אבל אני אוהב אותה אני לא יכול בלעדייה".
חשבתי לעצמי באותו רגע .. שזה בדיוק מה שאני יכולה להגיד לגביו אבל אני לא מעיזה.
פתאום אני והוא שמענו מאחורינו קריאות : "שחר , שחר " .
תמשיכו אתם מי זה היה..
ניתן לכם רעיונות
(עידו , חבר של שחר , תמר , .. אקסית .. או שתיהו מקוריים )
אוהבתותכם בלו'ש
היסתובבנו שנינו לראות מי קורא לו, למזלי זה היו סתם שני ילדים, שקראו לשחר
אחר, אני פחדתי נורא שזאת תמר, יהיה יותר כואב לי לראות אותם חוזרים מאשר אותו נפגע עוד הפעם
אוליי זה נשמע אחזרי, אבל ככה האהבה, אכזרית!!!
רציתי לספר לו הכל אבל משהו עמד מולי לבין הלד שלי, לא יכולתי, אבל ניסיתי...
אביב- שחר תראה אני חייבת לספר לך משהו כבר המון זמן שיושב לי בבטן...
שחר- מה זה?! את יכולה לספר...
אביב- אני לא יודעת מאיפה להתחיל...
שחר- מההתחלה
אביב- מהפה שלך זה נשמע קל אבל אתה לא יודע כמה זה קשה!!
שחר- אני יודע שתצליחי, מ כבר יכול להיות נורא כל כך...
עוד לא סיים את המילה וכבר השפתיים שלי היום בתוכו, נישקתי אותו, אבל בקטנה
בכל זאת, הרגע ייצא מקשר...
שחר- מה זה היה?!, אמממ תגידי את שמה ליפגלוס דובדבן...?
שנינו צחקנו....סיפרתי לו הכל, את כל המחשבות שלי עליו, רגשות, ממתי, איך ולמה!!!
ואז תמר הגיעה....
תוכן להמשיך!!
