😁 יפות שליייייייייייייי, חג שמחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח 😁
הנה ההמשךךךך ((:
פרק 25.
תקציר הפרק הקודם:
עדי ליווה אותי הביתה, נתתי לו נשיקה ואמרתי לו לילה טוב.
הייתי קצת במחשב והלכתי לישון.
ככה עברו להם עוד חודשיים עם עדידו'ש שלי עד ש..................................
עד שהגיע היום בו הוא היה צריך לחזור לארה"ב.
הפעם הפרידה הייתה קשה אף יותר.
לא יכולנו להתנתק אחד מהשני, בכלל עד שאבא שלו כבר גרר אותו.
"יאללה עדי, כבר צריכים ללכת..." "טוב אבא, עוד שנייה" אמר עדי לאבא שלו.
"הפרידה הזו קשה אף יותר..." אמר עדי השפיל את ראשו.
הרמתי לו את ראשו "עדי שלי... אני אוהבת אותך כמו שלא אהבתי מיימי... לנצח אזכור את כל הרגעים היפים שלי איתך! לנצח!! הייתי איתך 10 חודשים ואני אמשיך ליהיות!! לנצח אנצור את האהבה הזו..." אמרתי לעדי.
עדי החזיק בידיי, קירב אותי אליו וחיבק אותי "אוף, אהובה שלי... אני כ"כ אוהב אותך!! אוהבבבבבבב אותךךךךךך! את מבינה?! אני אוהבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך" צעק עדי וכל הראשים הסתובבו אלינו.
"חח דיי יא משוגע" "אבל אני אוהבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבבב אותךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!!" צעק שוב עדי.
"עדי, קדימה!! הולכים!" אמר אביו של עדי "נוו! בחיים לא היית מאוהב?! ראבק! תן לי להיפרד מאהבת חיי!! קשה להם לחכות? תטוסו! אני נשאר אם האהבה שלי!!" אמר עדי. בחיי שפעם ראשונה ששמעתי אותו אומר ככה לאביו.
"עדי מה קרה?" "אני לא יכול! אני אוהב אותך! לא רוצה ללכת!!" אמר עדי והחל לבכות. בכינו ביחד.
"עדי... חיים שלי... אני גם אוהבת אותך! אתה לא יודע כמה! אוף!! אהובי... אתה התקווה שבשבילה אני קמה בבוקר!!" חיבקתי אותו.
"אהובה שלי..." אמר לי עדי והחל לנשק אותי מול כל השדה תעופה.
"רואים אותה?! זו האישה שאני אוהב!! אוהבבב אותההה ולא אף אחת אחרת!!! רק אותההההההההה!!" צעק עדי שוב. הסמקתי.
עדי נישק אותי וכולם מחאו כפיים.
"ההצגה נגמרה" "חחחח" צחקתי ועדי נישק אותי שוב.
"משפחת פרץ להגיע בבקשה!!!!!" קראו ברמקולים.
"אהובתי אם אני אמשיך ליהיות פה יהיה לי יותר קשה.. למרות שיותר קשה בלעדייך, אני נשבע לך שלעד אני יאהב אותך!!! לעדדדדדדדדד!! את התקווה לחיים שלייייייי!! אני אוהבבבב אותךךךךךךךךךך!!!"
"גם אני חיים שלייי גם אני!! אתה לא יודע כמה!!" התפרצתי בבכי.
"אהובתי, דיי.... אני מטורף עליייייך!!!" "נסיך שלי...." חיבקתי אותו חזק חזק... לא רציתי שיילך.. אני כ"כ אוהבת אותו...
עדי נישק אותי שוב... הפעם הדמעות הצטרפו לנשיקה שלנו והייתה גם הרבה יותר תשוקה והנשיקה הייתה ארוכה יותר.
"אני אוהב אותך, את מבינה את זה? אוהב אותך!!" אמר לי עדי וחיבק אותי אליו חזק.
"גם אני אוהבת אותך..." לחשתי לו בעוד אנחנו מתחבקים.
"תאמיני לי שאני לא רוצה ללכת... אבל אני חייב יפה שלי... אני חולה עלייךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך!! את החיים שלייי!! ביי נסיכה יפה שלי.. אני לא אשכח אותך לעד!" אמר עדי.
המילים האלה הידהדו בראשי לכמה דקות "אני לא אשכח אותך לעד..." למה לשכוח? הרי אני עוד אראה אותך.. או שלא?
עדי החל ללכת ואני פתאום רצתי..
"לא עדי... בבקשה אל תלך.. אני מתחננת לפנייך אל תלך! אני אוהבת אותך, בבקשה עדי, אני לא יכולה בלעדייך!! אל תעזוב..." בכיתי לו וחיבקתי אותו חזק חזק..
"נסיכה שלי.. מה קרה לך?" "אני אוהבת אותך יותר מידי בשביל שתלך! לא רוצה שתעזוב! אני צריכה שתהיה לצידי לעד!!" צעקתי לו.
"נסיכה שלי... בבקשה אל תקשי עליי, את יודעת כמה כואב לי.. יש לי שריפה בלב.. אני מבטיח להתקשר, מבטיח לקנות מצלמה שתראי אותי, מבטיחחחחחחחח!!" אמר לי עדי.
"לא רוצה! אני רוצה אותך איתיייייי.... עדי...." "מה יפה שלי?" "יש לי הרגשה לא טובה... בבקשה תישאר" "הלוואי ויכולתי להישאר.. אני מבטיח לך שאני אשמור על עצמי, מבטיח!! ואם יקרה לי...." קטעתי את עדי.
"לא יקרה לך כלוםםםםםםםםםםםםםםם!!! לעולם!! אם ייקרה אני ימותתתתתתתתתתתת! אני נשבעת לךךך עדיי אני ימות יחד איתך אם יקרה לך משהו!" צעקתי לו.
"לא יקרה יפה שלי. סומכת עליי או לא?" "כן.." "אז תירגעי נשמה שלי.. דיי... אני לא אוהב לראות אותך בוכה.." אמר לי עדי.
"טוב נסיך שלי...." ניגבתי את הדמעות "תלך.. אני לא רוצה לעכב אותך" "זה בסדר חיים שלי, איתך עד סוף העולם!!" אמר לי עדי והתנשקנו שוב.
"ביי...." אמר עדי עם דמעות בעיניים. "ביי..." אמרתי בחזרה בוכה גם.
עדי מתקרב למטוס.. לא הורדתי את עיניי..
עדי עלה למטוס, מסתכל, מנסה לחפש אותי אבל היו הרבה אנשים לידי והוא לא יכל לזהות כ"כ.
המטוס החל להמריא, עמדתי שם והסתכלתי עד שכבר לא ראיתי אותו.
בעוד אני יוצאת משדה התעופה אני בוכה... אנשים מסתכלים ולא היה לי איכפת. אני יודעת שבלעדיי עדי אני כלום.
באותו יום נפל עליי דיכאון.. הייתי בחדר, לא אכלתי ואף הלכתי לישון ב-8 וחצי.
יום למחרת בביה"ס הייתי ללא מצב רוח, הייתי בכיתה כל היום..
חזרתי הביתה, עשיתי מקלחת. אפילו במקלחת לא התעכבתי ולא גמרתי את כל המים.
החלטתי להיות קצת במחשב.
כתבתי באווי:
"נסיך שלי, אני לא אשכח אותך לעולם. שוב מרחק לא יפריד בינינו. אני אוהבת אותך מלא אהובי!
הנסיך שלי טס היום 😢 אני כבר מתגעגעת..
אוהבת'כם אנשים, תנסו, אולי פה"
ההודעות החלו לזרום..
שאלו אותי מה קרה וכל מיני.
לא כ"כ היה לי חשק לדבר עם כולם.
הלכתי שוב לחדר וחוץ ממסטיק שהחלפתי מפעם לפעם לא אכלתי כלום.
"אפשר להיכנס?" אימא שאלה מבעד לדלת.
"כן.." "מה קרה מתוקה שלי?" "כלום..." "נו באמת ניב, מה קרה?" "אני מתגעגעת לעדי.. הפרידה הפעם הייתה קשה. מי המזדיין שנתן את העבודה לאבא שלו??? מי??" התעצבנתי.
"דיי יפה שלי, הכל יהיה בסדר.. בואי תרדי תאכלי משהו שלא תתייבשי.." "יותר מאוחר אימא" "טוב מתוקה, אם תרצי משהו תגידי טוב?" "טוב אימא" אימא נתנה לי נשיקה וסגרה אחרייה את הדלת.
בערך ב-8 ככה 9 בערב היה טלפון וכבר נרדמתי.
זה היה עדי, אימא שלי ענתה.
הם דיברו ואז עדי שאל איפה אני. "ניב יושנת חמוד, שנייה אני יעיר אותה" "לאאא!! לאאאא! אל תעירי אותה, תני לנסיכה הזאת לישון" "אני לא חושבת שכדאי, היא כבר יומיים לא אכלה ואם תדבר איתה אני בטוחה שהיא תהיה יותר טוב" "טוב.." אמרה אימא שלי והניחה את השפורפרת.
"ניבו'ש, עדי בטלפון" "עדי?!" רצתי מהר.
"נסיך שליייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייייי. התגעגעתי הרבההההההה אוףףףףף מתי אתה חוזררררררררר???" שאלתי
"נסיכה שלייי, אהובה שלייי, התקווה לחיים שליייייי! אין לך מושג כמה אני מתגעגעעעע!!! חח מאמי רק הגעתי.. לצערי.." "אז תחזורררררר" "ברגע שאני יוכל אני מבטיח אהובתי" אמר לי עדי.
"איך בארה"ב?" "מסריח... כי את לא כאן לידי... כולן מכוערות פה.. את באה לפה את מלכת היופי בכל ארה"ב" "מה איכפת לי מכולן?? איכפת לי רק ממך!!" התחלתי לבכות.
"דיי משוש חיי! בבקשה... גם ככה קשה לי.." "מצטערת..." "אכלת משהו.." "כן.. אל תדאג" "אל תשקרי" "לא משקרת" "ניב!" "מה?" "את לא אכלת!! קדימה! לכי תכיני לך פרוסה עם שוקולד לפחות.. אני מחכה על הקו.." אמר עדי.
"אני לא רעבה יא קשיש!" "אם את אוהבת אותי.." "אני לא! אני שונאת אותך!! שונאת להיות בלעדייך!!" "ואוהבת להיות איתי..." אמר עדי.
"חח" "בבקשה נסיכה שלי.. תאכלי.." "טוב תחכה" הכנתי מהר והגעתי לטלפון.
"באתי" "יופי זה לא מספיק, עכשיו תאכלי, אני רוצה לשמוע שאת אוכלת" "מה לשמוע? מה נדפקת???" "כןן חחח יאללה תאכלי!" "יש לי אימא אחת בבית, אני לא צריכה עוד אחת.." "חחחח תאכליי ותשתקי!" אמר עדי.
"טוב הנה אני אוכלת" "אל תשקרי! נו תאכליי" "בואנה!! שמת לי מצלמות בבית או מה?!" "חחח תאכלייייייי" "תיחנק אמןןן" איחלתי לו.
"יופי.. ככה את יפה שאת אוכלת" "חמוד אתה" "גם את יפה שלי" אמר עדי.
דיברנו משהו כמו שעה, לא שמנו לב עד שאבא שלו הפריע לנו בשיחה.
גם מפריד בינינו וגם עוצר ת'שיחה? 😢 רע!
"ביי משוש חיי" "ביי תקוות חיי" ניתקנו את הטלפון והפעם ישנתי טוב.
בבוקר למחרת כבר היה לי מצב רוח.
ככה בכל יום אני ועדי דיברנו. אני הייתי מתקשרת, הוא היה מתקשר.. עד ש.........
תגיבוווו ((:
אוהבת מלא, ניבו'ש 😊
אלוהיםםםםםםםם שוב עד ש...?! שובב מתחח אני מתהה
יפה שלי תמשיכי פליזז אני נואשת להמשך
איזה עצוב הפרידה שלהם אמאא
קראתי ובכיתי אמאאא מסכניםם תחזירי אותו חח
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
עד ש..?
איזה מסכניםם איפהה 😢
סיפור מהמם בובה
שימי המשך דחוףףף
אוהבת*-*אולוש*-*
יו איזה מושלם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אפילו בכיתי... סיפור מעלף...
יאללה אל תייבשי אותנו....אני במתחחחח!!!
המשךךךךךךךךךךך דחוף!!!!!!!!
עד ש?????
המשךךךךךךךךךךךךך נשמתיייייי
עד ש........???
ניבבבבבבב סיפור מהמםםםםם
שימי המשךךך
מוואה ענקיתתת 😛
מ=ד=ה=י=םםםםםםםםםםםם
שימיייה מהר המשךךךך פליז פליזזז 😁
איזה סיפור מושלם יאווווווווווו
אוהבת הכי בעולםםםם נשמתי
מואההההה ענקיתתתתת
ה=מ=ש=ך ד=ח=ו=ף!!!!!!
חג שמח לכולכן!!!
אוהבת,חן.
עד ש??
מאמי תמשיכי דחוףףףףף
אמאא
איזה מסכניםם
אוףףף
כזאת אהבה גדולהההההההההה
הלואיי עלייי =[[
בתאלושששש
ניבו'שש נשמה שלי תמשיכי פליזז בובה
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
אהובתיייי סיפור מדהים =]]
חחח תעיבירי לי באייסי ==> מי זה עדי ..
חחחחחחח ותמשיכי תסיפור
אוהבתותך
בלו'ש
נשמות שליייי..סליחהה!!
הנה ההמשך!!
פרק 26.
תקציר הפרק הקודם:
אני ועדי דיברנו שעה, לא שמנו לב עד שאבא שלו הפריע לנו בשיחה.
גם מפריד בינינו וגם עוצר ת'שיחה? 😢 רע!
"ביי משוש חיי" "ביי תקוות חיי" ניתקנו את הטלפון והפעם ישנתי טוב.
בבוקר למחרת כבר היה לי מצב רוח.
ככה בכל יום אני ועדי דיברנו. אני הייתי מתקשרת, הוא היה מתקשר.. עד ש.........
עד שאיזה שבוע אחד כשהתחילו הלימודים הרציניים לא דיברנו שבוע שלם.
אם הוא היה מתקשר הייתי בספרייה, עושה עבודה או משהו, או שהלכתי לחברה.
שאני הייתי מתקשרת זה היה אותו הדבר.
אחר"כ שוב דיברנו והשלמנו את החסר... הרוחק הזה.. היה קשה לי.. לי ולו..
יום אחד יצא לנו לדבר ושנינו הבנו שהנסיעה הזו הרסה הכל..
האהבה לא מתה אבל הגעגועים כבר היו בלתי נסבלים.
בזמן הזה אני ואייל היינו ידידים טובים טובים והיינו מספרים אחד לשני הכל.
עדי ואני הרגשנו כמו ידידים, הוא היה מספר לי הכל, אני הייתי מספרת לו.. גם על בנים ובנות!
יום אחד התחלנו לדבר עלינו, כמה שאנחנו מתגעגעים ועדיין אוהבים אבל יודעים שזה לא זה..
דיברנו על זה והחלטנו שנסיים את הקשר למרות האהבה שלנו אבל בואו נודה... זה קשה!
כמובן שנשארנו ידידים טובים ולא נשכח לעולם את הרגעים היפים שהיו לנו.. תמיד הייתה לנו הבנה בהכל! תמיד ידענו להבין אחד את השני ולדעת לקבל את ההחלטה של אחד השני.
אחרי חודש ככה שהיינו מדברים והכל, אייל בא אליי..
אני ישנתי ואימא שלי אמרה לו שאני למעלה בחדר.
"אוקיי, תודה, אני עולה" אמר אייל לאימא שלי.
הייתי עם בייבי-דול, רק בבית אני ככה! חח פדיחות!
הוא התיישב על המיטה ונשק לי על המצח.
התעוררתי... פקחתי את העיניים לאט לאט ושמתי לב מי העיר אותי.
"אתה יודע שאני לא אוהבת שמעירים אותי!" צעקתי לו וחייכתי.
"זה היה חזק ממני, ישנת כמו מלאך וזה הציק לי...." "חחח" חייכתי לו.
הלכתי לשטוף פנים, הוא סידר לי את המיטה ופתחתי ת'ארון לראות מה ללבוש.
הוצאתי ג'ינס של לי קופר וגופיה שחורה.
הלכנו לקניון ביחד, כמה שצחקנו.. היינו בחנויות, צחקנו על אנשים.
בכניסה לקניון שאלנו את השומרים: "סליחה? איפה הקניון?" וצחקנו. חח השומרים התעצבנו.
שיתפוצצו! חחח אני נהנת.
אחר"כ הלכנו לאכול ודיברנו.. נו.. אתם יודעים על מה.. עלינו.. :/
"אז....... מה איתך ועם עדי?" שאל אייל "אמ.. וואלה לפני כמה ימים סיימנו ת'קשר" השבתי.
"מה?! למה??" "זה היה הדדי.. המרחק הזה קשה לשנינו.. ואני רוצה שישמח, שלא ייתקע בגללי ובגלל המרחק וכנ"ל לגביו. החלטנו את זה ביחד וסיימנו יפה, כי גם ככה היינו מספרים אחד לשני הכל, על הבנים והבנות במקרה שלו והרגשתי כמו ידידים טובים וכבר לא כמו חברים.." השבתי.
"ואת עדיין אוהבת אותו?" "מתגעגעת יותר..." "והוא?" "גם.." השבתי.
"אז... יש מצב לחשוב עלינו? את ואני?" "אני לא יודעת אייל..." "אני לא שכחתי אותך. תני לי הזדמנות רק" "אייל..." לחשתי.
"אני לא יודעת אם זה נכון.. פגעת בי.." "את יודעת שאני מצטער! זה לא יקרה שוב.. אני מבטיח!!" "יודע מה?" "מה?????" שאל אייל וחיוך היה על פניו.
"אני מוכנה לנסו..." עוד לא סיימתי להגיד ו.. "יש יפה שלייייי יששששש אני נשבע לך שאני לא יפגע בך!!" "חח טוב" אמרתי לאייל והוא נתן לי נשיקה קטנה על הפה.
"איי..." לחשתי.. "מה קרה?" "הנשיקה הזאת.." "מה איתה?" "הזכירה לי דברים..." ואייל קרץ לי.
המשכנו לטייל בקניון ות'אמת? התגעגעתי אליו ולא שכחתי אותו כ"כ אבל התגעגעתי גם הרבה לעדי שלי....
"חכי שנייה.." אמר לי אייל והוא נכנס לחנות. הסתובבתי בינתיים בחנות בגדים והוא ייצא אליי עם בלון של לב ענק.
"חח ולכבוד מה זה?" שאלתי "לכבוד היום הראשון שלנו ביחד.." "חחח אם זה ככה ביום הראשון מה יהיה בחודש?" "חח בואי נעבור את מחר ונראה מה יהיה" "חחחחחחחח טופ" אמרתי לאייל והוא נתן לי נשיקה על השפתיים.
ככה העברנו את המשך היום, הוא ליווה אותי הביתה וחכיתי כבר לדבר עם עדי.
ב-8 וחצי בערך התקשרתי אליו.
"עדידו'ששששששששששששששששששששש" "ניבהההה" "עדידה!" "ניבו'שששש" "חחח" "חחחח" צחקנו שנינו.
"ממצב מאמי?" שאלתי "וואלה הכל 10 מה איתך?" "גם..." "שמח" אמר עדי.
"אני צריכה לספר לך משהו..." "חופשי מאמי.. אני מקשיב.." "אמ.... אני.. אני ואייל חזרנו..." עניתי.
"באמת?!" שאל עדי המום "כן..." "וואייייי נסיכה שלי אני כ"כ שמח בשבילךךךך!!" "באמת?" "בטח! שאת מאושרת אני מאושר איתך!!" "יואוו נשמה שלי תודה!!" "אין על מה!!" ענה עדי.
"אבל שתדע שלא שכחתי אותך ואני מתגעגעת אלייך המון!!" "חח גם אני אלייך מאמי" אמר עדי.
"מה ככה? יש חדש אצלך?" שאלתי. "אמ.. לא מאמי.." "סבבו'ש" השבתי.
וככה המשכנו לדבר וצחקנו המון! אני כ"כ שמחה שהוא מבין אותי.. הוא הילד הכי מושלם שקיים! אני אוהבת אותו! :]
דיברנו משהו כמו שעה אם לא יותר. חח שנהנים הזמן עובר.
הלכתי למחשב, דיברתי עם איילו'ש וכבר הוא אמר לכולם שחזרנו.
"חח אתה לא מפספס שום רגע הא?" "חחחח לא.." כתב אייל.
דיברנו באייסי שעתיים ככה, ועם חברות וזה וסיפרתי להן והן כמובן שמחו בשבילי והלכתי לישון.
למחרת בביה"ס היינו ביחד... התגעגעתי לנשיקות שלו וגם לעדי...
"איילו'ש..." הפסקתי אותו בנשיקה.. "אתה יודע שאני לא שכחתי את עדי נכון?" "נכון.. מותר לך! הוא אחלה ילד וסבבה.. לאט לאט..." "תודה שאתה מבין מאמי" "תמיד" אמר אייל וחייך.
המשכנו בנשיקה..
פתאום מישהי באה... לא הכרתי אותה.
"אייל?" היא שאלה "נטלי... מ..ה מה.. את עושה פה?" "באתי לבקר אבל אני חושבת שאני אלך..." "לא זה בסדר.. אני הולכת.." אמרתי לשניהם והשארתי אותם שם.
"ניב!" אייל צעק לי ורץ אליי "לא תפגע בי? הא????" צעקתי עליו.
"זו מישהי שהייתה איתי בקשר אבל לא היינו חברים! היא אוהבת אותי אבל זה חסר סיכוי! אני שלך! לנצח! נו ניב.. אני הבטחתי!!" "אתה בטוח??" "נשבע לך בסבא שלי!!" "לאא.. אל תשבע.. זה בסדר.." אמרתי לאייל והלכנו לכיוון נטלי או איך שלא קוראים לה.
"תכירי.. זו חברה שלי ניב" "נעים מאוד.." אמרתי והושטתי את היד. "שלום.." היא אמרה בחזרה ב-לא כ"כ רצון.
הם דיברנו וזה ומידי פעם אייל הגניב לי נשיקות.
"אז מה... כבר שכחת מה היה?" "סליחה???" אמר אייל והסתכלתי עליו..
"כן.. את הלילה שלנו.. ביום שישי.. שכחת?" "שכחתי?! מי היה איתך בכלל??" "אתה.. יואוו נו מה אתה עושה צחוק?!" "בואנה.. שמעי! זה שאת מרגישה אליי משהו זה דבר אחד אבל זה שאת ממציאה דברים זה דבר שני ואם הייתי איתך אפילו לא הלכנו יד ביד!! בואנה את עושה פדיחות לעצמך.. לא הכרתי אותך ככה נטלי.. ושהיינו ביחד ביום שישי תמיד אמרתי לך כמה אני מתגעגע לניב וכמה היא חשובה לי וניסית לחבק אותי אבל אמרתי לך דיי! ואני יגיד לך גם עכשיו! האהבה שלי ושל ניב חזקה בשביל שתנסי לסכסך.. לא יילך לך מאמי..." אמר אייל וכולו היה עצבני.
"הבנת?!" נדחפתי ונתתי לאייל נשיקה ענקית (צרפתית) וכולה רתחה מעצבים.
"תפסיק לשקר!! תפסיקקק!!" היא צעקה לו "אני משקר?!" "כן! בפרצוף אתה משקר לי! דיי!!" אמרה נטלי ודמעות עמדו בעייניה.
"נטלייייייייי כוס אמקקקקקק! עברת כל גבול!! נשבע לך אם תפלי לידיים שלי למרות שאת בחורה אני הורג אותך מכות! אני משקר? תראי מה את עושה! משפילה את עצמך ועוד אומרת שאני משקר?! בואנה.. את ילדה מסכנה שלא שווה שאני יירק לכיוון שלה!" צעק עלייה אייל.
אייל משך אותי והלכנו ממנה. היא הלכה אחרינו, הפרידה בין הידיים שלנו, סובבה אלייה את אייל ונישקה אותו.................................
תגיבווווווו :]
אוהבתותכן!! ניבו'ש 😊
יאאא איזה חצופה מה זה?! 😠
סיפור מהמםם
תמשיכיי
אוהבת*-*אולוש*-*
מזה?!!? איזה חוצפנית היאאא!!! 😠
תמשיכי מהרררררררר 😁
אוהבת הכי בעולם נשמתיי
מואההההה ענקיתתתתתתתתתתתת 😛
