דיזלית, חח איזה מאמיי =]]
חולה עלייך :]
בתאלו'ש, אני מצטערת, אבל את צריכה להבין אותי.
עבר עליי היום גם יום לא מי יודע מה, יום מפחיד ביותר..
אני מקווה שיהיה המשך בקרוב.
אוהבת,
-ניבו'ש- 😊
QUOTE (_princessa_ @ 15/03/2006) דיזלית, חח איזה מאמיי =]]
חולה עלייך :]
בתאלו'ש, אני מצטערת, אבל את צריכה להבין אותי.
עבר עליי היום גם יום לא מי יודע מה, יום מפחיד ביותר..
אני מקווה שיהיה המשך בקרוב.
אוהבת,
-ניבו'ש- 😊
גםם עליי עבר יום מפחיד!
אבל שלשום..
רר😢
עלי עבר יום יותר מפחיד תאמינו לי=[😢
גלו'ש, יותר מפחיד מזה שמישהו עוקב אחרייך ורודף אחרייך כבר בפעם השלישית.
ושאת יושבת הוא עומד לך מול הפרצוף כאילו כלום?
חשבתי אני עומדת למותת ה' ישמור!
ומה קרה לך?
וקרינו'ש, מה קרה?
מווואה,
-ניבו'ש-😊
QUOTE (_princessa_ @ 16/03/2006) גלו'ש, יותר מפחיד מזה שמישהו עוקב אחרייך ורודף אחרייך כבר בפעם השלישית.
ושאת יושבת הוא עומד לך מול הפרצוף כאילו כלום?
חשבתי אני עומדת למותת ה' ישמור!
ומה קרה לך?
וקרינו'ש, מה קרה?
מווואה,
-ניבו'ש-😊
אני וחברה שלי ישנו אצל חברה שלנו שגרה בקצה השני של פרדס חנה [היא גרה בפרדס חנה אנחנו בכרכור 10 דק' נסיעה..] יעני גרה בשיכונים
בקיצור..
פעם אחת ילדה מהשכבה שלי אז היא באה בבוקר לבצפר ומישו התחיל לגעת בה.. ואז הוא בא לבצפר והיא ראתה אותו והזמינו משטרה וכל זה... [או משו כזה /=] וגם לפני שבוע/שבועים בערך חברות שלי מהנוע"ל אמרו לי שבא לשם פדופיל אחד וכל זה ושהוא לא רצה ללכת עד שהביאו מישהו מבוגר... וזה אותו אחד..
ואז אני וחברה שלי חיכינו לאוטובוס ופתאום בא אלינו מישו התחיל לדבר איתנו ואמרתי לחברה שלי "טוב יאללה בואי לא נראה לי שזאת התחנה הנכונה.." אמרתי לה בכוונה והתחלנו ללכת משם.. וניסיתי להתקשר לאמא שלי והיא לא ענתה.. והאיש הזה התחיל ללכת אחרינו [הוא בן 17-18 בערך..]
ואז באו מולינו ילדות קטנות... והוא התחיל ללכת אחריהן.. ומה שבנסיעה 10 דק' עשינו את זה בחצי שעה הלכנו כמו מטורפות...
:|
יותר מידי מקרים..
ותגידי..
איך הוא נראה?
יש לו קוצים נכון? והוא לא שמן, ולא יודעת איך לתאר אותו!!
בקיצור,
אני חושבת שזה אותו אחד.
אני לא יודעת.. הוא כבר עשה את זה ליותר מידי בנות, עקב אחריהן.
אם זה אותו אחד אז משהו אצלו לא בסדר, אבל אני לא אגיד לך פה.
אני אגיד לך באייסי אבל למרות הכל זה לא מצדיק את מה שהוא עושה.
בל נבהלה היא אמרה לי "ניב אל תפחידי אותי, את כולך מחליפה צבעים", רעדתי מרוב פחד!
התחלתי להזיע, הייתי מזה לחוצה..
-ניבו'ש- 😊
שאאאאאאאאאאאאאאלום =]
שלא תגידוווו שאני מזניחה!
מ-9 אני יושבת ורושמת המשך של 6 דפים!
זה פיצוייי על כל הזמן הזה :]
אני עד יום רביעי ואפילו יותר לא אוכל להיות המשך.
יום ראשון טיול שנתי עד יום שלישי. ביום רביעי יום חופש אבל אני הולכת לקניות עם חברה וצריכה לסיים עבודה בספרות שלא התחלתי בכלל.
אזז.. אני מקווה שתהנו מההמשך שעשיתי והשקעתייי =]]
פרק 94:
תקציר הפרק הקודם:
Princessa:
אחרי שאתה מאבד מישהו, אתה מבין כמה הוא היה חשוב עבורך.
אני מבינה שעכשיו אתה מבין מה איבדת ומה גרם לך לאבד אותי.
ביי תמיר.
ככה רשמתי לו ויצאתי מהאייסיקיו..........................................
פתאום הפלאפון שלי צלצל. שיחה חסומה.
בדר"כ אני לא עונה לחסום אבל הייתה לי הרגשה שזה..
"הלו?" אמרתי. "ניב.." "תמיר.." אמרתי בקול שקט.
"את זוכרת שתמיד אמרת לי להקשיב ללב? תמיד, תמיד?" "כן.." "למה את לא עושה את זה עכשיו?" שאל תמיר.
"הלב פגוע.. הוא שבור.." "אני יכול לתקן את המצב" אמר תמיר.
"עשית דיי.. אני.." "את..?" "אני מצטערת תמיר.." שיניתי את מה שרציתי להגיד.
"בבקשה ניב, אני אוהב אותך! את האהבה שלי, את החיים שלי, בלעדייך מה אני?! אני כלום! את לא מבינה את זה?! אני כלוםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם!!" צעק תמיר.
התחלתי לבכות..
"לאאא.. ניב, לאא!! אל תבכי.. בבקשהה!!" אמר תמיר וניתקתי.
הוצאתי את ה-MP מהמגירה והקשבתי לשירים.
ואז.. השיר הזה הגיע..
I'll Never Break Your Heart – Backstreet Boys
השיר הזה כ"כ התאים..
כל ההבטחות של "אני לעולם לא אפגע בך" ואחרים נמחקו כלא היו.
המילים של השיר כ"כ נגעו בי, התחברתי לשיר..
מי שמכיר את השיר באנגלית, הנה המילים שלו בעברית..
"בייבי, אני יודע שאת כואבת
כרגע את מרגישה כאילו לעולם לא תוכלי לאהוב שוב
כל שאני מבקש הוא הזדמנות
להוכיח, שאני אוהב אותך
מהיום הראשון בו ראיתי את פרצופך המחייך
מותק, ידעתי שנהיה יחד לנצח
אוו כשהזמנתי אותך לצאת
אמרת לא, אך אני גיליתי
יקירה, שנפגעת
הרגשת כאילו לעולם לא תאהבי שוב
מגיע לי ניסיון, מותק, רק אחד
תני לי הזדמנות ואני אוכיח שזה לא נכון
נכנסת לזה, שפטת כל כך מהר
אבל מותק, הוא לא דומה לי בדבר
פזמון:
לעולם לא אשבור את ליבך
לעולם לא אגרום לך לבכות
אעדיף למות מלחיות בלעדייך
אתן לך את כולי
מותק, זה אינו שקר..
ככל שיחלוף הזמן,
תלמדי להכיר אותי קצת יותר טוב
ילדה, זו הדרך של אהבה מותק, מותק
ואני [אני]
יודע שאת פוחדת [יודע שאת פוחדת]
להראות את רגשותייך [להראות את רגשותייך]
ואני מבין אותך
ילדה, זה הזמן להרפות [ילדה, זה הזמן להרפות, כי]
מגיע לי נסיון [נסיון], מותק
רק פעם אחת [פעת אחת]
תני לי הזדמנות, ואני אוכיח שזה לא נכון [לא נכון, נכנסת]
נכנסת לזה, שפטת כל כך מהר [שפטת כל כך מהר]
אבל מותק, הוא לא דומה לי בדבר
יקירה, למה אינך יכולה לראות?
פזמון:
לעולם לא אשבור את ליבך
לעולם לא אגרום לך לבכות
אעדיף למות מלחיות בלעדייך
אתן לך את כולי
מותק, זה אינו שקר..
אין סיכוי, אין איך [לעולם לא אשבור את ליבך, לעולם לא אגרום לך לבכות]
אני נשבע [או אני, או אני, אני נשבע]
אין סיכוי, אין איך [לעולם לא אשבור את ליבך, לעולם לא אגרום לך לבכות]
פזמון
לעולם לא אשבור את ליבך
לעולם לא אגרום לך לבכות
אעדיף למות מלחיות בלעדייך
אתן לך את כולי
מותק, זה אינו שקר.."
"כן.." חשבתי לעצמי. "לעולם לא תשבור לי את הלב.. לעולם לא תגרום לי לבכות..".
הפלאפון צלצל, זה היה חסום שוב.
תיארתי לעצמי שזה תמיר ועניתי.
"הלו?" הוא לא דיבר, הוא רק השמיע את השיר, השיר שהרגע שמעתי..
כשהשיר הסתיים שמעתי את הנשימות שלו, הוא כנראה רצה לשמוע את התגובה שלי.
"לעולם לא תשבור לי את הלב? לעולם לא תגרום לי לבכות? הנה, זה קרה תמיר.." אמרתי.
"אני יודע.. אבל אני מעדיף למות מלחיות בלעדייך!! כמו שנאמר בשיר.. למות מאשר לא להיות איתך" אמר תמיר.
"אני אוהב אותך" הוסיף וניתק.
נכנסתי בתוך השמיכה ועברתי אחורה בזמן על כל התקופה שלנו, כל הכיף שהיה, הכל..
הייתי כ"כ רוצה לשנות את זה, לדעת מההתחלה כדי לא לגלות את השקר בסוף.
הלב? רצה לחזור לאהבה.
אבל הראש? לא נתן, לא הרפה..
ככה שמעתי לי שירים עד שנרדמתי.
התעוררתי בשעה אחת בערך, בל התקשרה.
"ניבוווו'ששש, חיים שליייי" צעקה בל. "אהוווובתייי!!" "מה קורה מאמי?" "יהיה טוב, מה איתך כפרה?" שאלתי.
"בסדר מאמי.. תקשיבי! את יודעת שיום שני ראש השנה נכון?" "דהההה" אמרתי.
"חחח אז אני מזמינה לנו כרטיסים למסיבה" "אב..." "וחסר לך שאת לא יכולה!" "חחח אבל אין לי מצב רוח חיים שלי.. באמת שלא.." אמרתי.
"איתי יהיה לך מצב רוח, נעשה שטויות, נתחיל עם בנות, יהיה כיף!" אמרה בל.
"אני אחשוב על זה" אמרתי. "שום דבר, אין לחשוב! זה ייקח שנה.. את באה וזהו! אני חייבת לנתק, ביי ג'יפה" אמרה בל וניתקה.
"אחחחח הדוגית הזאתיי.." אמרתי וחיוך עלה על פניי.
היום יום רביעי..
ביום שישי בל פה, זאת אומרת שאנחנו צריכות ללכת לקניות אם אני אלך למסיבה.
חשבתי על זה, וזה היה נראה לי רעיון טוב, לנקות קצת את הראש מהמחשבות.
ירדתי למטה לשתות והדלקתי טלוויזיה. העברתי בין הערוצים והתחלתי לראות סרט: "סיפור סינדרלה" סרט יפה למי שמכיר.
ככה העברתי את הזמן בטלוויזיה.
התקשרתי לבת-חן אהובתי, ואמרתי לה לבוא אליי. היא אמרה שהיא מתארגנת ובאה [למי ששכחה, בת-חן בת דוד שלי].
דפקו בדלת, זו הייתה בת-חן. פתחתי את הדלת קצת לראות מי זה וסגרתי.
"נו יא זבל!" "חחחח" צחקתי.
"מה קורה מאמי?" אמרה ונתנה לי נשיקה. "יהיה טופ" חייכתי "מה איתך?" שאלתי.
"בסדר חיים שלי" אמרה.
הלכנו למכון כושר, היה בא לנו =]
ומה שהיה שם? אני לא אשכח.
לבשתי מכנס שחור של ספורט, גופייה לבנה, נעלי ספורט, והבאתי גם לבת-חן בגדים כי לא תיכננו.
לקחנו 2 מגבות ובקבוקי מים והתחלנו ללכת ברגל למכון כושר.
אם כבר מכון כושר אז ללכת גם ברגל, לא? :]
אחרי משהו כמו 10 ד' הגענו. נכנסנו למכון ועלינו על ההליכון.
בהתחלה עשינו לאט ואז היה לי טלפון, זה היה מאמא. "איפה את?" "עם בת-חנו'ש במכון כושר, למה?" שאלתי.
"אהה לא כי לא הבנתי איפה את" "אהה חח טוב אל תדאגי אמא" "תודה מאמי" "ביי" אמרתי וניתקתי.
בזמן שאני דיברתי עם אמא בת-חן הגבירה לי מהירות והתחלתי לרוץ.
"תנמיכיייי!! חחחח אני אפו........" עוד לא הספקתי להגיד ונפלתי.
בת-חן הנבלה לא הפסיקה לצחוק עליי.
אחר"כ עשיתי אופניים קצת ועל עוד כל מיני מכשירים. היינו שם משהו כמו שעה וחצי שבהן רק צחקנו. כשאני עם בת-חן אין מצב שאני לא אצחק :]]
כשבאנו לצאת נשקלנו.
אני נשקלתי ואחריי הייתה בת-חן. "נו אל תראי" "אמרה בת-חן. "חחחח יאללללהההה" אמרתי לה.
בת-חן נשקלה. כשיצאנו מהחדר כושר אז מישהי נפלה במדרגות.
מסכנה.. כמה צחקנו עלייה ועוד בפרצוף! לא הצענו לה אפילו עזרה, פשוט נעמדנו שמה, מסתכלות עלייה וצוחקות.
"דיי אני לא יכולה יותר הלכה לי הבטן מהצחוק" אמרתי ואני רק ממשיכה לצחוק.
כל הדרך צחקנו. בדרך הביתה כשאנחנו "מסריחות" מכל מה "שעשינו" התקשרנו לחברה מכוכבית 69 ועבדנו עלייה.
"שלום, זה רדיו 91 FM" אמרה בת-חן.
"כן?" אמרה שירז.
"זכית כרגע בחופשה לאילת ובשוברי קנייה בסך 1000 שקל לבזבוזים" אמרה בת-חן.
"וואיייי באמת?!" אמרה שירז. "כן! מזל-טוב!" "וואיי תודה!" אמרה שירז.
"אנחנו רק צריכים את הכתובת שלך" אמרנו לה. אחרי ש"לקחנו" ממנה פרטים.. "אפשר למסור ד"שים?" שאלה.
"כמובן" אמרה בת-חן ורק צחקה.
היא התחילה לתת ד"שים מפה עד לה' יודע.
נתנו לה לחיות באשליה שזה נכון ולא אמרנו לה שאנחנו עובדים עלייה.
"עוד 3 ימים זה יגיע אלייך, הרבה מזל-טוב" "תודה" אמרה. "להתראותתת" אמרנו.
"וואיייי הרגת אותייי" אמרתי לה.
היינו בכניסה לבית. נכנסתי להתקלח ראשונה אחרי שעה של וויכוחים עם בת-חן על מי ראשונה.
הכנתי לי בגדים ונכנסתי להתקלח.
כשיצאתי בת-חן נכנסה וכשהיא עברה לידי.... "אייפפפ.. איזה ריח!!" "חחח תמותי" אמרה.
הבאתי לה בגדים ואחרי חצי שעה היא יצאה.
הכנתי לי תיק למחר והייתי במחשב.
"פה עם בת-חנו'ש אהובתי,
היה הכי כיף שבעולם היום!!
יאללה זדיינו"
בת-חן ישנה אצלי והתקשרה לאמא שלה שתביא לה תיק ובגדים וכו'.
הלכנו לישון ב-1 וחצי ככה. חח בדוק שעם בת-חן אי אפשר לישון בכלל!
-בוקר-
"בוקר טוב בננות, קומו" אמרה אמא.
קפצתי על בת-חן בשביל להעיר אותה. "בהמהההה" "תודה" אמרתי לה והלכתי לצחצח שיניים.
הוצאתי ג'ינס וחולצת ביה"ס שחורה מהארון והתלבשתי.
שמתי דואודורנט, בושם, סידרתי את השיער ושמתי נעלי פומה.
בת-חן האדישה רק קמה כשסיימתי להתארגן.
"אני למטה מפגרת, יאללה קומי" אמרתי לה וסגרתי אחריי את הדלת.
הכנתי לי בקבוק מים, לקחתי חבילת מסטיקים והדלקתי טלוויזיה בסלון.
שמתי ערוץ הופ! היה הקונצונים: "יום ראשון, יום שני, יום שלישי, רביעי, חמישי ושישי, יום שבת!" זה השיר שלהם =] חחח ואני? שרתי איתם.
פתאום אני קולטת את בת-חן במדרגות מסתכלת עליי כאילו נפלתי מהירח.
"מה?" אני מבינה יש לך דפיקה חזקה ביותר" אמרה.
"חחחחחח" צחקתי. "הייתה לך ילדות קשה אה?" אמרה. "חח קשה מאוד" אמרתי.
כשהיינו מוכנות אמא לקחה אותנו לביה"ס.
אני סיימתי ב-3 וחצי באותו יום. כל הזמן שבת-חן הייתה אצלי לא חשבתי על תמיר, היה לי טוב איתה.
נתתי לבת-חן נשיקה והיא הלכה לכיתה שלה ואני לשלי.
אנחנו בנות אותו גיל, רק השנה הפרידו בינינו בכיתות.
"ביי מאמי יום טוב" אמרתי לה. "גם לך כפרה" אמרה בת-חן.
נכנסתי לכיתה, נתתי נשיקה לכולם ואמרתי בוקר טוב.
"היום את קורנת מאשר אתמול.. מה קרה?" שאלו כולם.
ואז סיפרתי להן. כולן כזה: "מה?" "באמת?" "וואייי" ועוד כל מיני תגובות.
היום עבר במהירות, הייתי שמחה.
התקשרתי לאמא שתבוא לקחת אותי. הגעתי הביתה, הנחתי את התיק והחלפתי בגדים.
הלכתי לאכול ואז לעשות שיעורים. לא לשכוח שהייתי במצב רוח טוב!! אולי טוב מאוד אפילו.
התחברתי לאייסיקיו ורשמתי אווי:
"בת-חן אהובתי, היה הכי כיף שבעולם נסיכה שלי! אוהבת אותךךך!!
אני אוהבת.."
ויצאתי.
ראיתי שתמיר קורא לי באווי ואז קראתי את שלו.
"אוהב אותך לנצח ילדה שלי.
את, את האחת..
יש בך משהו אחר שאין לאף אחת.
את, את, את הכל.. בשבילייייי"
וחיוך עצוב עלה על פניי.
שיחקתי לי במחשב, שמעתי שירים, התכתבתי.
והזמן עבר לו.
ראיתי טלוויזיה למטה עם אבא, היה משחק כדורגל.
כשהמשחק נגמר נכנסתי להתקלח ועליתי למיטה.
כמו כן, גם יום חמישי עבר מהר.
בל חזרה ב-10 בבוקר וקבענו שאנחנו עושות שופינג & יום כיף!
אמא הסכימה לי לא ללכת לביה"ס.
הלכנו לת"א ועשינו קנייה.
קודם חיפשנו לבל.
בל מצאה חצאית ג'ינס וגופיה ירוקה בהירה יפה. בל הייתה שזופה כי היא בפנימייה צבאית ויש להם גם שיעורים בים אז היא מבלה שם הרבה =]
אחר"כ הלכנו למצוא לה נעליים. היא מצאה כמו כפכף כזה בצבע שחור, שטוח והוא עם חוט כזה שחור עדין, יפה כזה שהוא קשירה. בקיצור, קשה להסביר אבל נעל יפה =]
אחר"כ הלכנו לחפש לי.
אני קניתי גם חצאית ג'ינס אבל חולצה בצבע שחור, סטרפלס, פשוט, בלי קשקושים, חלק ועם חוטים כזה בגב יפה.
ונעליים לא הייתי צריכה כי היה לי משהו יפה בבית.
אני ובל נכנסנו לפנקי פיש וקנינו לנו צמידים שבצמיד שלה חרוט ניב ובשלי חרוט בל.
בחרתי לי ולבת-חן שרשרת יפה וחרטתי את השמות שלנו גם ושמתי בקופסה קטנה.
שילמנו והיינו רעבותתתת =]]
הלכנו לקפולסקי והזמנו לנו סלט ע-נ-ק עם טוסטים.
אני ובל טחנו לנו ויצאנו מהקניון לעיר.
שם קנינו פה מכנס שחור, שם חולצה וכל מיני. יצאנו בנזק של 2000 שקל, אלף כל אחת, אבל היה כיף. אנחנו רגילות לעשות קנייה גדולה ככה לתקופה =]
גם עם בל נהניתי מאוד. דיברנו קצת על תמיר אבל זה לא הפריע ליום כיף שלנו.
חזרנו הביתה בשעה 3 בערך.
התקלנו, התלבשנו וקבענו לצאת קצת עם חברות וידידים אחרי ארוחת האוכל.
אני ובל ערכנו שולחן לשבת. אבא עשה קידוש והתחלנו לאכול. עזרנו לאמא שלי לנקות הכל והלכנו להתארגן.
אני לבשתי ג'ינס של לי קופר בהיר עם סטרפלס לבן שיש לו חוט חום עם חרוזים תפור עליו וקושרים אותו על הצוואר.
שמתי בושם, דואודורנט, סידרתי יפה את השיער, שמתי רימל וליפסטיק והייתי מוכנה.
בל לבשה חצאית ורודה מדהימההההה עם גופיה לבנה, התאפרה והיינו מוכנות.
לקחנו מפתח והלכנו לבית של ידיד שלי.
שם היו כולם, היה ממש כיף. בשעה 2 וחצי ליוו אותנו הביתה. הורדנו בגדים, היינו במחשב, ראינו טלוויזיה והלכנו לישון.
-יום שבת-
בבית היה שקט. אמא כנראה הלכה עם אחותי ברגל לסבתא וסבא ואבא הלך לרכב על סוסים כנראה.
השעה הייתה 2 בצהריים.
צחצחתי שיניים והצקתי לבל שתקום =]
הורדתי מעלייה ת'שמיכה – לא עזר.
קפצתי עלייה – לא עזר.
משכתי לה בשיער – לא עזר, ממש כלום!
נתתי לה שקט איזה 10 דקות שתחשוב שעזבתי אותה ובאתי אלייה עם כוס מים ושפכתי עלייה.
"יאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא..." "יא מה?" שאלתי צוחקת.
"יא זוווווווווונההההההההההההההההה!!" אמרה בל.
היה מצחיק ביותר =]
אחרי שהיא התאוששה שתינו, אכלנו והיה ממש כיף.
החלטנו שאנחנו הולכות לים. נתתי לבל בגד ים ורוד ואני הייתי עם השחור שלי.
הכנו הכל והתקשרתי לאבא שיבוא לקחת אותנו.
"אתן רוצות שאני אביא איתי 2 סוסים ונרכב לים?" שאל אבא.
שאלתי את בל והיא הסכימה.
"כן!!" אמר.
חיכינו בחוץ והוא בא עם קרון ו-3 סוסים – לו, לי ולבל.
אני רכבתי על הסוסה שלי והסייח שלה הקטן היה איתנו אבל לא רוכבים עליו כי אסור, הוא עוד קטן, בל על סוס מסורס שקט ואבא שלי על הסוס שלו.
שמתי מכנס ג'ינס קצר למרות שזה לא נורא לרכב ככה עם מכנס קצר אבל לא משנה ושמתי עליי גופייה לבנה וכפכפים.
בל אותו הדבר ויצאנו לדרך :]
כל הדרך הכפכפים נפלו לי חחח היה מצחיק.
הלכנו דרך הפרדסים ,רצנו, עשיתי תחרות עם אבא שלי עד שהגענו לים.
כשהגענו אני ובל הורדנו חולצה כשעוד היינו על הסוסים ורכבנו לנו על שפת הים יחד עם אבא שלי.
נכנסנו גם למים עם הסוסים ואחר"כ ירדנו מהם והלכנו איתם על המים.
ככה היינו איזה שעה בים ועשינו את כל הדרך חזרה הביתה.
שטפנו לסוסים את הרגליים והעלינו אותם לקרון. הלכנו לאורווה ועזרנו לאבא שלי לסדר את הציוד במקום וחזרנו הביתה בשעה 6 וחצי בערב.
בל נכנסה להתקלח ואני הייתי במחשב. היה כ"כ כיף כל הימים האלה. ממש נהניתי עם בת-חן ובל.
בל באה איתי לסבתא וסבא שלי ושם ראיתי את בת-חן והבאתי לה את השרשרת.
היא ענדה לי ואני לה.
זה חצי לב שבחצי שלה רשום ניב ולי רשום בת-חן.
חזרנו מסבתא שלי ב-8 וחצי והייתי עייפה! יום עמוס והרכיבה מעייפת גם.
ככה עבר לו עוד יום כיפי במיוחדדדדדד..........................................................
אוהבתת,
-ניבו'ש- 😊
איפה תמירוש איפה תמירררררררררררררררררררררר?!??!?!?!?!
נראהלי הוא מת!
הפרק יצא ממש יפה אבל קצת הזנחת את תמיר..
תגידי זה סיפור אמיתי עליך?
הקטעים האלה על תמיר?!?
המשךך דחוףףףףףףףףףףףף =]
אררררררררר ימשקיעה אחתתתתתתתת
מושלםםםםםםםםםםם
המשך!
דיזלית - הסיפור אמיתי, יש בו חלקים אמיתיים בעיקר התחלת הסיפור.
הקטע עם תמיר זה באמת היה לי מישהו שאהבתי והכל והוא לא רצה לפספס את הרכבת איתי, הבנת?
הוא רצה לנסות, כי הוא הרגיש דברים ולא ידע מה.
בשבוע הראשון הוא כביכול ניסה והתאהב בי. היינו חברים חודשיים ושבוע.
והוא אמר שאני אהבת חיי.. הוא היה בכיתה י"א אז ואני בכיתה ח'.
הוא האהבה הראשונה שלי, הנשיקה הראשונה שלי..
ובקיצור הרוב פה הוא באמת עליי ומה שעם החברות שלי באמת קרה וזה..
ותמיר מוזנח? אל תדאגי.. יש עד פרק 100 =]]
ותודה מאמי =]
וגלו'ש?!
יא כלבה =] חחח השם הראשון שלך =]
מוווואה,
-ניבו'ש- 😊
אוקיי.. הבנתי..תני עוד המשךך... בבקשה...😢
ראית מה רשמתי בהתחלה?
ראשון עד שלישי טיול שנתי.
רביעי חופש אחרי הטיול אני הולכת לקניות עם חברה ויום חמישי ושישי צריך לסיים 2 עבודות.
אחת בספרות, השנייה בקרמינולוגיה ולא התחלתי בכלל לקרוא ספר..
בעעע..
אבל יהיה המשך..
-ניבו'ש- 😊
אתר האהבה הישראלי