|
|
|
שאאאאאאאאאלום =]]
כן, כן, זה לא עוד חפירה שלי זה המשך =]
לא זה לא חלום =]
חחח סתם :]
מקווה שתאהבו למרות שהוא לא כ"כ ארוך.
פרק 92:
תקציר הפרק הקודם:
ישבתי בסלון וראיתי טלוויזיה עד ששוב צלצלו בדלת.
הפעם? משלוח עוגה.
עוגת שוקולד ענקית שהייתה נראית ממש יפה עם איך שסידרו אותה והיה כתוב בה בפנים "לאחת והיחידה" ובגדול ניב ובצד בקטן "באהבה, תמיר".
כ"כ התרגשתי מכל מה שהוא עשה.
ניסיתי להשיג אותו בטלפון בבית, בפלאפון, אצל אמא שלו, אך כלום.
התחברתי לאייסיקיו וגם שם הוא לא היה.
עד ששוב היה צלצול בדלת. כבר התחלתי לחשוב מה הוא שלח הפעם........................................................................................................................
הפעם רק היה מכתב מתחת לדלת ולידו ורד בצבע אדום.
סגרתי את הדלת והתכסיתי בשמיכה ופתחתי את המכתב:
"ניב, אהובה שלי,
אני יודע שאני אאכזב אותך עם מה שאני עומד להגיד לך, אבל אני חייב.
אז ככה..
נכון הילדה ההיא?
אז ככה.. נכון כשהתחלנו את הקשר שלנו? אז הייתי איזה איזה שבוע במקביל איתך.
ובאמת בגדתי בה, איתך זאת אומרת.. וגם בגדתי בך..
אני לא יודע למה עשיתי את זה, ואני לא יודע מה עבר לי בראש..
אבל אני יודע כמה שאני מצטער.
אולי זה בגלל שפחדתי מהאהבה שלי אלייך, האהבה העצומה שאני מרגיש אלייך ופחדתי, ואני גם עכשיו מפחד.
אני כ"כ אוהב אותך אהובה שלי.. את לא יודעת כמה, אני יודע שאת לא תוכלי לסלוח לי ולא להקשיב לי, ואני מבין אותך..
אני נפרדתי ממנה והיא מנסה להתנקם בי ובעיקר בך.
זה לא מגיע לך.. באמת שלא..
את כולך מדהימה ומיוחדת ואני לא יודע למה זה קרה..
אני מקווה שתוכלי לסלוח לי, שתוכלי להסתכל לי בעיניים.
כשאני איתך אני מרגישה ממך אחרת, אני כאילו בן אדם אחר, את עושה אותי מיוחד!!
את מוציאה ממני דברים שאף אחת שהייתי איתה כל השנים האלה לא הוציאה ממני כמוך.
את הסיבה שאני קם בשבילה בבוקר, את בשבילי השמש והאור!
את מאירה את החיים שלי.. ניב.. את פשוט..
ה-כ-ל בשבילי!!
בבקשה, אני לא רוצה שתבכי, אף אחד לא שווה את הדמעות היקרות שלך, אפילו לא אני.
אני לא רוצה לגרום לך לבכות..
אני אוהב אותך ניב.. אני מרגיש כאילוו.. כאילו סכין נכנס לי כרגע בתוך הלב ולא יוצא, לא מרפה ממני.
אין לי מה להגיד לך חוץ מזה שאני אוהב אותך ובלעדייך אני לא קיים ואני לא חי ואני כלווווום בלעדייך ניב, פשוט כלום!!
את חייבת להאמין לי.
ואני לא יודע אם את יודעת שאת הבחורה הראשונה שאני כ"כ כנה איתה, ואת הבחורה הראשונה שאני כותב לה מכתב ופשוט..
פשוט שופך בו את ליבי.
אני כותב לך כי אני לא מסוגל להסתכל לך בעיניים ולומר לך את כל זה..
את השקר הזה..
אז.. אל תשכחי לרגע את כל מה שאני מרגיש אלייך, כי את באמת החיים שלי והכל בשבילי והייתי נותן למענך את העיניים שלי ואת הלב שלי וכל חלק בגוף שלי אך ורק למענך!!
אוהב לנצח,
תמיר"
קיפלתי את המכתב ל-4 ושמתי אותו בתוך המעטפה.
לא האמנתי שתמיר יעשה את זה.. לא האמנתי.. לא רציתי להאמין למה שקראתי..
אני כ"כ מאוכזבת ממנו, ואני לא יודעת מה לעשות כרגע.
"אוףףף.. ה', מה חטאתי שזה מגיע לי? שפעם אחת מישהו יאהב אותי באמת ושיהיה ראוי לאהבה שלי?! מה עשיתי שזה קורה לי?"
חשבתי לעצמי.
כיביתי את הטלוויזיה ועליתי לחדר שלי. את המכתב השארתי על הספה בסלון.
סגרתי אחריי את הדלת של חדרי ונכנסתי בתוך השמיכה.
מנסה להתעורר מהחלום שאני נמצאת בו.. שאם אני אתעורר עכשיו אני אראה שתמיר איתי וכל זה רק חלום.
אך לא, זו המציאות, המציאות הכואבת, המרה..
הוצאתי דף והתחלתי לכתוב כל מה שיוצא לי מהלב..
"אני לא יודעת איך להתחיל את המכתב הזה,
ואיך בכלל לסיים..
אבל, בזה הרגע אני מרגישה מן מועקה שיושבת לי על הלב.
הלב שלי.. הלב שלי פגוע עכשיו, הוא פצוע ומדמם,
תראה מה עשית לו, הכל בגללך..
בגלל החבר.
כל ההבטחות שאי פעם קיימת נעלמו להן כאילו כלום.
אתה בכלל זוכר את ההבטחות? את אותן המילים שהפרחת לאוויר?
כי לי? לא נראה שאתה בכלל זוכר..
אני פה, בחדר שלי, שוכבת על המיטה והחלון שלי פתוח.
אני מסתכלת לשמיים ורואה את דמותך כענן ואתה מצטייר בו כמעין מלאך.
אך.. הכל רק בדמיון, ואני שבמציאות ולא בדמיון מסרבת להאמין לכל מה שקראתי עכשיו.
מסרבת לאמת הכואבת..
אך מי אמר שהמציאות כ"כ טובה? מי אמר שאהבה זה בכלל דבר טוב?!
מי?! הרי לכל אהבה יש סוף! וכעת? אני חושבת שזה הסוף שלנו..
אכזבת אותי ובנוסף בי פגעת.
לדעת שהקשר שלנו התחיל כשקר והסתיים בשקר כי לא אמרת.
לא אמרת את מה שקרה..
יכולת למנוע את זה ממני..
אני שואלת את עצמי: "למה הכרתי אותך בכלל?" הרי ידעתי שאתה תמיד פוגע בבנות ומחליף חברות כמו גרביים.
אך היה בך משהו אמיתי בעיניים באותו יום..
היום הזה.. אני לא אשכח אותו אך כעת? אני מעדיפה לשכוח, למחוק אותו!!
אני לא יודעת אם תקרא מתישהו את המכתב הזה..
ואם כן? בטח חלק מהאותיות נמחקו להן כי הדמעות פשוט לא מפסיקות לזלוג.
אני מעדיפה לסיים כאן,
לא להמשיך להגיד את מה שיש לי בלב, את מה שבוער בי מבפנים ושורף..
אני לא אמשיך..
כאן אני אסיים בתקווה שאולי מתישהו אוכל לסלוח לך..
לך תמיר, לך האהבה שלא תיגמר.."
שכבתי על המיטה עם העט ביד ונרדמתי.
אני לא זוכרת מה הייתה השעה ומתי קמתי וזה גם לא ממש עניין אותי באותו זמן.
הורדתי מעליי את השמיכה וקמתי מן המיטה.
הוצאתי תחתונים וחזייה ונכנסתי למקלחת.
מילאתי לי אמבטיה עם מים חמים ועם קצף ופשוט שקעתי בתוך המחשבות.
המחשבות שלא הרפו ממני לרגע..
נתתי לכל המחשבות ולכל הדמעות להישטף ממני.
הרגשתי כאילו לקחו לי סכין ופשוט הכניסו לי אותו בכל מקום אפשרי בגוף כאשר הכאב הכי גדול התמקד בלב.
שם הצטבר כל הכאב..
הכאב שלא הרפה ממני, לא עזב. רק אחז בי בחוזקה..
יצאתי מהמקלחת, כל המראה הייתה אדים. כתבתי על המראה "תמיר" ועשיתי אחר"כ איקס.
שמתי עליי את התחתונים והחזייה והתעטפתי בחלוק מגבת גדול.
ירדתי לחדר שלי בקושי רואה מרוב הדמעות שהציפו את עיניי.
עכשיו? הדמעות היוו חלק ממני.
נכנסתי לחדר ושמתי מכנס של הבית וחולצה ונכנסתי לישון שוב.
אני חושבת שהלכתי לישון אולי ב-7 וחצי או 8.
התכסיתי ועצמתי את עיניי.
בבוקר אמא העירה אותי וקמתי בלי בעיות.
"בוקר טוב" "בוקר.." אמרתי לאמא.
העיניים שלי היו נפוחות.
נכנסתי למקלחת לשטוף פנים ולצחצח שיניים, נראיתי קצת יותר טוב.
נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת.
הוצאתי מהארון את הג'ינס הראשון שראיתי וסתם חולצת ביה"ס.
עשיתי קוקו בשיער, בושם וירדתי למטה עם התיק.
הכנתי לי בקבוק מים ולקחתי כסף.
"מה קרה?" שאלה אמא. "סתם כואב לי קצת הראש והגרון" אמרתי בשביל שאחר"כ לא תתחיל לחפור לי.
"את בטוחה?" שאלה אותי אמא והראתה לי את המכתב.
"לא.. אני לא בטוחה.. אין לי כוח לדבר" אמרה.
"לא קראתי מה כתוב.. אבל אני בטוחה שהמכתב זו הסיבה" אמרה. "וכמו תמיד? את צודקת" אמרתי.
שכבתי על הספה בסלון וב-7:40 יצאנו מהבית.
"תקחי אותי ראשונה" אמרתי לאמא.
היא הורידה אותי בביה"ס ואיחלה לי יום טוב. "הלוואי" אמרתי בשקט.
סגרתי את הדלת והתחלתי ללכת לכיוון השכבה.
פתאום ראיתי את דנה: "מה קרה מאמי?" "כלום, מה יכול לקרות?" שאלתי.
"לא יודעת, ניב קרה לך משהו, אל תשקרי עליי" "אין לי כוח לדבר על זה מאמי.. עזבי.." אמרתי לה ונתתי לה נשיקה ועליתי לכיתה.
שמתי את התיק במקום והתיישבתי על הכיסא ושמתי את הראש על הידיים.
אחרי 5 דקות היה צלצול.
כולם נכנסו לכיתה והחברות שאלו אותי מה קרה וכו'.
לא היה לי כוח לדבר והמורה כבר נכנס. "שיעור היסטוריה, רק זה היה חסר לי עכשיו.." חשבתי לעצמי.
"אלדד, אני יכולה בבקשה להיות בחוץ? אני לא מרגישה טוב" אמרתי.
"כן" ענה.
יצאתי מהכיתה וישבתי על ספסל. פתאום ראיתי את המנהלת.
"מה קרה? למה את בחוץ?" שאלה. ואני חשבתי לעצמי: "רק אותה אני צריכה עכשיו על הראש שלי".
"ביקשתי מהמורה לצאת קצת לשאוף אוויר, כואב לי הראש" עניתי.
"בסדר, עוד 5 דקות את נכנסת לכיתה, ברור?" שאלה.
"כן, כן, מה שתגידי" אמרתי.
עצמתי את העיניים ושמעתי את הצלצול.
עליתי בחזרה לכיתה ודיברתי עם המורה: "אני מצטערת.. אני לא כ"כ מרגישה טוב ואין לי גם מצב רוח, אני אשלים את החומר מחברה".
"זה בסדר, אני סומך עלייך ניב" אמר. "תודה" עניתי והתיישבתי במקום.
כולן המשיכו לשאול אותי מה קרה אך אני רק אמרתי להן שכלום ואני בסדר, אני פשוט לא מרגישה כ"כ טוב.
והן יצאו להפסקה.
היה שקט בכיתה..
"שקט.. אולי השקט שלפני הסערה" חשבתי לעצמי.....................................................................
מווואה & שבת מווושלמת לכולם!
-ניבו'ש- 😊
ואוווווו.. איזה זבל אני לא מאמיננהה.. איך לא ציפיתייייייייי!!.. =[..
בעעע.. אוףףף.. למה?
איזה אדיוט! הוא לא מסוגל לבוא לדבר איתה פננים מול פנים? פחדן!..
שקרן, מפגר! שונאת אותו.
גרר נכנסתי חזק..
מדהיםםם קטנננהה שלי..
המשךך
גללל מזה הדיבור הזה לתמיר?? הוא חמודד..חח סתם
פרק מהמםם
תמשיכי!!
שבת שלום=]
QUOTE (shani_148 @ 11/03/2006) גללל מזה הדיבור הזה לתמיר?? הוא חמודד..חח סתם
פרק מהמםם
תמשיכי!!
שבת שלום=]
מה חמוד? בגד בההה חמודה!!
דייייייייייייייייייייי למהההה
הואא כזה מגעיללללללללל!??????????????????!!!!!!!!\
ואנייי עוד חשבתי שהוא מתוק ומדהים ומושלם
אבל הוא לאאא....... 😢 😢 😢
ניבייי פרקק מושלםםם כמווו תמידדד=]
תמממשיכייי נסיכה שששלייי
אוהבבבת אותךךך הההמון
**ושיהיה לך פורים שמייייח**
QUOTE (G-A-L @ 11/03/2006) ואוווווו.. איזה זבל אני לא מאמיננהה.. איך לא ציפיתייייייייי!!.. =[..
בעעע.. אוףףף.. למה?
איזה אדיוט! הוא לא מסוגל לבוא לדבר איתה פננים מול פנים? פחדן!..
שקרן, מפגר! שונאת אותו.
גרר נכנסתי חזק..
מדהיםםם קטנננהה שלי..
המשךך
מסכיממממה=[
אני כל כך מאוכזזזזבת ממנו! ביחד איתתתתה!
יאללה ניבי המשךך מהההההר..ובלי לייבש!
הפרק שלך הוריד לי דמעות..
פרק ממש יפה..
המשךךך דחוףףףףףףףףףףףףףףףףףףף =]
QUOTE (-=-2תאל!ש-=- @ 11/03/2006) QUOTE (G-A-L @ 11/03/2006) ואוווווו.. איזה זבל אני לא מאמיננהה.. איך לא ציפיתייייייייי!!.. =[..
בעעע.. אוףףף.. למה?
איזה אדיוט! הוא לא מסוגל לבוא לדבר איתה פננים מול פנים? פחדן!..
שקרן, מפגר! שונאת אותו.
גרר נכנסתי חזק..
מדהיםםם קטנננהה שלי..
המשךך
מסכיממממה=[
אני כל כך מאוכזזזזבת ממנו! ביחד איתתתתה!
יאללה ניבי המשךך מהההההר..ובלי לייבש!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! 😠
ניביייייייייי איפה ההמשךךךךךךך שליייייייייייייייי?
=[
פיציתתתת לא תמשיךךךך.. היא הבטיחה לי ביום א'😢.. היוםםםם
איפפפהה ההמשך?
אוווווווף=[
איפה הההמשששששששששששששששששששששששששששששך 😠
שאאאאאאאאאאאאלום =]
ההמשך כאן =]
היה לי חשק להמשיך!! :]]
יש לי רק כמה דברים להגיד.
יום ראשון אני יוצאת לטיול שנתי אז לא נראה לי שאני אמשיך..
ואני אמשיך רק אחרי הטיול אם כבר.
ועוד כמה פרקים אני מסיימת..
ומשהו נוסף זה שיש פה כמה משפטים ודברים שהיו לי שמורים במחשב ולא אני רשמתי.
אז כל הזכויות שמורות למי שרשם.
ועכשיו?!
תהנו =]]
פרק 93:
תקציר הפרק הקודם:
עליתי בחזרה לכיתה ודיברתי עם המורה: "אני מצטערת.. אני לא כ"כ מרגישה טוב ואין לי גם מצב רוח, אני אשלים את החומר מחברה".
"זה בסדר, אני סומך עלייך ניב" אמר. "תודה" עניתי והתיישבתי במקום.
כולן המשיכו לשאול אותי מה קרה אך אני רק אמרתי להן שכלום ואני בסדר, אני פשוט לא מרגישה כ"כ טוב.
והן יצאו להפסקה.
היה שקט בכיתה..
"שקט.. אולי השקט שלפני הסערה" חשבתי לעצמי.....................................................................
כשלפתע שמעתי מישהו פותח את הדלת של הכיתה.
שמעתי אך לא רציתי לשמוע ונשארתי כמו שאני. ידיים על השולחן והראש מעליהן.
פתאום הרגשתי יד מלטפת את ראשי.
הרמתי את הראש ואז..
"ניב.." אמר תמיר.
"שכחת להוסיף עוד משהו?" שאלתי והרגשתי איך העיניים שלי מתמלאות להן בדמעות מחדש.
"אל תבכי.. בבקשה.." אמר תמיר אך מרגע לרגע הדמעות הצטברו להן.
"אני אוהב אותך" אמר תמיר והמחסום של הדמעות נשבר, התנפץ..
"למה עשית את זה? למה?" שאלתי אותו והוא נגע בידי אך הוזזתי אותה ממנו.
תמיר השפיל את ראשו ואמר: "אני מצטער.. אין לי משהו אחר להגיד לך ניב, אני באמת מצטער.." אמר תמיר.
"כמו שכתבתי לך, אני.. אני פחדתי, פחדתי ממה שאני מרגיש" אמר.
"אז בגלל זה הלכת למישהי אחרת?!" שאלתי. "בשביל מה באת? אה?" אמרתי.
"אתה כ"כ התעצבנת כשעדי בגד בי ואתה הולך ועושה את זה?! אחרי שאמרת לי שאתה איתי ואתה תגרום לי לשכוח ממנו ובאמת גרמת לי לשכוח ממנו.. אני חושבת אולי אני צריכה להתחיל לשכוח ממך!!
זה מה שאני שווה? שתמיד יבגדו בי? כן?!" אמרתי לו ודמעות היו בעיניי.
באתי לצאת מהכיתה והוא תפס את ידי, הסתכל לי בתוך העיניים ואמר: "אני אוהב אותך ניב.. אני אוהב.." אמר תמיר.
"אהבה בתוך מערכת יחסים זה לא מספיק! צריך אמון וכבוד!!" אמרתי ויצאתי מהכיתה.
נכנסתי לשירותים וסגרתי אחריי את הדלת.
ואז.. נזכרתי באותו היום שאני ותמיר יצאנו בערב..
"הוא חיפש מקל עץ, סידר את החול ורשם: "אני אוהב אותך, תהיי שלי?" לקחתי ממנו את המקל ורשמתי: "אני לא יודעת לקרוא, תגיד מה שאתה רוצה" אמרתי לתמיר וחייכתי אליו.
כשמדברים אפשר לראות אם זה מהלב ואם זה אמיתי ובמיוחד בעיניים שמשקפות הכל.
"את לא משאירה לי ברירה" לחש תמיר.
"אני אוהב אותך" אמר תמיר והתקרב אליי. "תהיי שלי?" שאל.
התקרבתי אליו ונתתי לו נשיקה. אחרי הנשיקה הוא שאל: "ואני מבין מזה ש....?" "שכן אידיוט!!" אמרתי לתמיר.
הוא הרים וסובב אותי ונתן לי נשיקה.
ככה הלכנו יד ביד על החוף בלילה. בשעה 12 וחצי חזרתי הביתה.
"תודה על לילה קסום" אמר לי תמיר. "תודה לך מאמי" "לך.." "לך" התווכחנו.
"חח לשנינו" "לא! אם לא אתה הלילה הזה לא היה" "אם לא את לא היה לי למי לעשות את הלילה הזה" חייך תמיר.
"שיהיה לך לילה טוב נסיכה קטנה שלי ואני יראה אותך כבר מחר" "גם לך קטנצ'יק שלי" אמרתי לתמיר.
הוא נתן לי נשיקה והלך."
כבר היה צלצול להיכנס ויצאתי מהשירותים.
שטפתי את הפנים ויצאתי מהשירותים ותמיר חיכה.
המשכתי ללכת כאילו כלום ועליתי לכיתה.
"ניב?" אמר תמיר. "מה אתה רוצה?" שאלתי.
"אני אוהב אותך.. אוהב, אוהב, אוהב!!" אמר. "סיימת?" שאלתי.
"לא.. כי אפילו כל המילים שיש בעולם לא ישתוו לאהבה שלי כלפייך!" אמר תמיר.
"אוהוווווו.." אמרתי לו והמשכתי לעלות.
התנהגתי אליו מגעיל אבל זה הגיע לו.
נכנסתי לכיתה ואמרתי למורה שאני לא מרגישה טוב ואני יורדת למטה ולקחתי איתי את התיק.
"מה קרה?" שאלה דנה.
"כלום.." אמרתי לה.
"תרגישי טוב" אמרה המורה. "תודה" אמרתי ויצאתי מהכיתה.
תמיר עוד היה למטה. נכנסתי לחדר מורים וביקשתי אישור להשתחרר.
התקשרתי לאמא שלי והיא אישרה ונתנו לי פתק לשומר.
יצאתי מהמזכירות ותמיר עוד היה שם.
הסתכלתי עליו לכמה דקות והמשכתי ללכת. הגעתי לשער ביה"ס והלכתי הביתה ברגל, לא רציתי שאמא שלי תבוא.
התיישבתי על ספסל והוצאתי את הפלאפון והתקשרתי לנפש התאומה שלי – בל.
"אהוווווווווובתיי!!" צעקה בל.
"חיים שליי.. מה קורה?" שאלתי. "הכל טוב.. אבל את לא נשמעת משהו" "אני בסדר" אמרתי.
"אני מקשיבה" אמרה בל.
"באמת שכלום, התגעגעתי מה עושה?" "סתם בהפסקה" "אהה" השבתי.
"משתחררת השבת?" שאלתי. "כן מאמי" "סבבה חיים שלי אז תהיי בקשר!" אמרתי.
"ברור אהובתיי.. פשוט נגמר לי הטוקמן ולא היה לי מאיפה להתקשר" אמרה.
"חח טוב מאמי.. אני אוהבת אותך המון!!" אמרתי.
"ג'מני כפרה. אבל חשבת שאני סתומה? קרה משהו ניבו'ש.. דברי איתי.." אמרה בל.
קמתי מהספסל והמשכתי ללכת.
"סתם מאמי, באמת, לא משהו מיוחד" "נו חיים שלייי!!" אמרה בל.
התחלתי לספר לה אחרי כל השכנועים שלה.
"דייייי!! אני לא מאמייינההההההההההההההההה!!" אמרה בל. "תאמיני.." אמרתי.
"הוא גם בא היום לביה"ס ועזבייי.." "יוווואוווו חיים שלייי!! אל תהיי עצובה בגלל אפס כמוהווו!! טוב אהובתי?" אמרה בל.
"חח כן חיים שלי, רק את יכולה להעלות לי את המצב רוח!" "ברוררררר היית בצל של ספק??" שאלה בל.
"אממממ..." "נייייבבב!!" "חחח סתם יפה שליי!" אמרתי ושמעתי את הצלצול שלה להיכנס.
"יאללה לכי לכיתה מאמי" "טוב חיים שלי ואני מטורפת עלייך!" אמרה בל.
"גם אני עלייך ביי כפרה" "ביי חיי" אמרה בל וניתקתי את הטלפון.
דיברנו משהו כמו רבע שעה וכבר הייתי בשביל הביתה.
דפקתי בדלת ואמא פתחה לי.
"מה קרה מאמי?" שאלה אמא.
"סתם.. לא יודעת, כואב לי הראש" "את חושבת שאת תעבדי עליי?" שאלה.
"למה?" שאלתי.
"עזבי. אם את רוצה לדבר אני פה, טוב?" "טוב אמא, תודה" אמרתי ועליתי במדרגות לחדר שלי.
קראתי את המכתבים של תמיר וכל הדברים הקטנים שהוא היה מביא לי ואת כל המתנות שלנו של חודש וכו'.
"דיי!" אמרתי לעצמי.
ניגבתי את הדמעות והלכתי למחשב. הדלקתי אותו, התחברתי לאינטרנט ונכנסתי לאייסיקיו.
באווי רשמתי:
"אני רוצה לחייך.. אך החיוך מפניי אבד,
אני לא רוצה לבכות.. אך הדמעות זולגות לבד.
אני רוצה לשמוח.. אך האושר לא בא,
אני לא רוצה לגעת בעצב.. אך אליו הכי קרובה.."
ראיתי שתמיר מחובר וקראתי את האווי שלו:
"ילדה שלי,
את הכל בשבילי, לו היית יודעת מה הייתי מוכן לעשות למענך.
מילה שאת אומרת נשמעת לי מנגינה
ובא לי לשיר
מביט בך ויודע את לא רגילה
את דבר נדיר"
הוא שלח לי הודעה.
הנסיך שלי:
אהובתי..?
Princessa:
אין לך זכות לקרוא ככה יותר.
הנסיך שלי:
בבקשה ניב, תסלחי לי, אני לא יודע מה אני אעשה בלעדייך! אני משתגע כשאת לא איתי!!
Princessa:
תעשה מה שהיית עושה לפני שהכרת אותי. ואתה משגע שאני לא איתך? תשתגע בשקט.
הנסיך שלי:
ניב אני יודע שאת מדברת מתוך כעס, כאב, אבל את חייבת להקשיב לי
Princessa:
אין לי מה להקשיב למי שבוגד בי
הנסיך שלי:
את יודעת שאין לי חיים בלעדייך!
את יודעת שאת האהבה ה-כ-י גדולה שלי..
אני לא יודע מה לעשות! ניב בבקשה את הכללל בשביליייי הכללללל!!
רציתי כל כך לראות אותך שוב לחבק ולומר לך כמה אהבה יש אצלי בלב כמה שאותך אני אוהב
ובגלל זה באתי לביה"ס.
את יודעת..
אני לא יכול לשכוח את זה שבכית בגללי, לא נקלט..
פגעתי בך, ואת כועסת, את פגועה, אבל.. אני מצטער..
ואני יודע שלהצטער זה לא הכל אבל אין לי משהו אחר להגיד לך.
אני מצטער, אני אוהב אותך בכל הלב שליייי!!!
Princessa:
אני לא יודעת כלום..
אם אני האהבה הכי גדולה שלך אז אתה הולך ובוגד? ובנוסף להכל כל הזמן הזה שאנחנו ביחד זה בשקר?
אל תעשה כלום!
אז רצית לראות ורצית לחבק.. רצון זה דבר טוב אתה יודע..
אבל רצון לא עוזר פה!
שיקרת לי, פגעת בי, בגדת בי, מה יותר מזה?!
אל תשכח שבכיתי בגללך.
ואני לא אשכח שבגדת בי..
וכמו שאמרת, להצטער? לא יעזור פה. מצטערת.
ועכשיו.. שאני מבינה שאני בוכה, בגללך.. אני מבינה שאתה פשוט לא שווה את הדמעות שלי..
-שיניתי את השם שלו-
תמיר:
זה לא בשקר!
זה לא בשקר ניב! כל האהבה שלי אלייך היא אמיתית והכי כנה שיש!!
נכון, אני לא שווה את הדמעות שלך.. אבל אני אוהב אותך!! לא ידעתי אהבה גדולה יותר ממך!!
Princessa:
בוא נגיד ככה..
אם לא הילדה הזאתי?
מתי היית אומר לי את זה? אה?! מתי?!
היית ממשיך כאילו כלום!!
תמיר:
אני אוהב אותך..
אני מצטער..
Princessa:
תשנה תקליט!
האהבה ל-א-א-א-א-א-א-א עוזרת פה! אתה מבין?!
לא עוזרת! פשוט ל-א-!
אתה שיקרת לי, בגדת בי, פגעת בי ואתה מבקש ממני לסלוח?!
עזוב תמיר..
תשכח..
תמיר:
😢
Princessa:
תבכה, כמו שאני בוכה תבכה.
הדמעות מנקות את העיניים. אולי סופסוף תפקח אותן ותראה של-א הכל ורוד כמו שאתה חושב!
תמיר?
אולי אחרי ימים של צער וכאב, תוכל להעריך מה זה להתאהב.
תמיר:
ניב..
אני אוהב אותך לנצח.
זה הכל!
-לא המשכתי לכתוב לו-
פתאום בל התחברה.
היא שלחה לי הודעה.
בלו'ש האחת והיחידההה!!:
ניבהההההההההההההההההההההההההה :]]
Princessa:
כן אהובתיי??
בלו'ש האחת והיחידההה!!:
תראי..
חיפשתי משהו בדיוק בשבילך!!
כשהוא היה שלך ...
מעדת , התלהבת , וחשבת שזה ברור מאליו :]
אבל .. עכשיו כשזה לא כל כך ברור ...
את מתחילה לפחד כי עמוק בלב ,
את יודעת שאין עוד אדם בעולם ,
שיואהב אותך כמו שהוא אהב :\ !
Princessa:
יפה..
אוףף בל.. נמאס ליי..!!
בלו'ש האחת והיחידההה!!:
אני אוהבת אותך חיים שלי! תמיד פה איתךךךך!!
אני חייבת ללכת רק התחברתי לכמה דקות ביקשתי אישור.
מוווואה חיים שליייי!!
Princesss:
ביי מאמי..
חשבתי על הכל..
האם כדי לסלוח..
האם לא..
פתאום קיבלתי הודעה מתמיר:
אם היית דמעה בעיניי לא הייתי בוכה
רק מהפחד לאבד אותך.
אך בכיתי, וכעת.. איבדתי אותך.
Princessa:
אחרי שאתה מאבד מישהו, אתה מבין כמה הוא היה חשוב עבורך.
אני מבינה שעכשיו אתה מבין מה איבדת ומה גרם לך לאבד אותי.
ביי תמיר.
ככה רשמתי לו ויצאתי מהאייסיקיו..........................................
תגיבוווו =]
מוווואה,
-ניבו'ש- 😊
אנא תאר את הבעיה בהודעה זו:
|
|
|
|
|
אתר האהבה הישראלי