לא פאצ'ה,דולפינריום.
והוא היה שם,אני לא יודעת אם בתוך בדולפינריום עצמו אבל בסביבה.
הפיגוע בדולפינריום קרה לפני שנהתיים ולא לפני 4 שנים.
סתם לידע הכללי שלך
נושית
טוב ילדה, השעה שלך עברה, וכנראה שעוד לא למדת שאיתי לא מתווכחים.
הפיגוע היה ב1.6.2001 שזה היה בדיוק לפני 3 שנים ו-9 חודשים.
והפיגוע היה ברחבת הדולפינריום, בתור לכניסת מועדון הפאצ'ה.
אני הייתי אז בן 15, את אולי בת 10.
אז בבקשה, חיסכי ממך.
לא רציתי להגיע למצב של פתיחת ספרי היסטוריה, אבל הכרחת אותי
סתם לידע הכללי שלך.
אוקיי אולי אני מתבלבלת...
אני אשאל את חברות שלי היום את המקום המדוייק..
נושית
המשך דחוףף
זה יפה מאודד
ואשכנזי כוסון
אתה לא חייב להתווכח על כול דברררררר
תיקרא סיפור ב-ש-ק-ט לא חייב לעשות מהומה.
מאמי את כותבת יפההה מאודד
המשך דחוף
אוהבתותך
בלו'ש
חח אשכנזי כוסון איך דפקת אותה...
אבל מה'כפת לך תן לה לרשום מה בא לה...אולי חלק מהסיפור המציאה ואולי הכל היא המציאה..תן לה להנות מזה ושתף איתה פעולה.
זה סיפור ממש ממש קשה ירדו לי דמעות מהעיינים
חחחחחח כולה סיפור..
מזה איכפת עם זה אמיתי או לא..!?
הסיפור מעניין ויפה וזה מה שחשובב..!!!!
עם זה רציני קרה לחברה שלה אז מיסכנה הילדה
עם היא כתבה אותו אז סליחה אבל את מוכשרת בטירוף!!
הסיפור כמעט כולו אמיתי..
גם הקטע של הפיגוע הוא באמת נפצע בפיגוע..אני קצת הארכתי תיאורים חח אבל לא נורא..
אני עוד יברר איפה בדיוק קרה הפיגוע..אם לא בדולפינריום אז במקום אחר,אבל הוא קרה..ליאב באמת נפצע בפיגוע..
נושית
מאמי שלחתי לך הודעה פרטית
קראי אותה =]
אוהבתותך
בלו'ש
נ.ב -את כותבת מדהים
"כן!" עניתי בוודאות,ידעתי שאני וליאב זה לעולם,שאני אוהבת אותו יותר מכל בנאדם אחר,הוא החיים שלי.
עברו חודשיים,ליאב בקושי היה מתקשר או מדבר,אני הייתי יוזמת השיחות.
עם חברות שלי כמעט ולא הייתי בקשר, "היי" "ביי" ומי מכיר אותכם יותר.
הייתי פשוט מהופנטת אחרי ליאב.
לאחר חודשיים הורידו לו את הגבסים,ואז התחילו הטלפונים והאהבה שהייתי רגילה לקבל ממנו.
אני לא אשכח את היום שקבענו,זה היה יום קצת גשום,נסעתי אליו באוטובוס,והייתה לי תחושת בטן רעה.
(ליאבי בעלי)-->מחייג אליך
"הלו?"
"נסיכה,תפגשי אותי במקלט של שלומי"
"אני לא יודעת איך מגיעים למקלט של שלומי,למה לא בבית שלך?"
"עזבי נו יש לי דודים בבית לא נעיםםם"
"אני לא יודעת איך מגיעים למקלט!"
"תהיי בכניסה של הבניין של אני יאסוף אותך"
"טוב"
"ביי אשתי המושלמת"
תחושת הבטן הרעה שהייתה לי לא עזבה אותי לרגע,כל הזמן אותה תחושה מסריחה שמשו רע עומד לקרות.
הגעתי לבניין שלו,והוא כבר חיכה שם.
הוא היה לבוש ג'ינס,חולצה שחורה וכובע של קרוקר (וכמובן נמוך ממני בראש חח)
הלכנו לכיוון המקלט...
"שלומי מה אתה עושה פה?" שאלתי בהפתעה,התחלתי להלבין
שלומי היה חבר טוב של ליאב,באוואי של ליאב תמיד הייתי רואה "שלומי&ליאב&תומר=אחים דוקרים"
הסתכלתי על ליאב במבט של אכזבה.
"לא כפרה סתם ישבנו אני וליאב סתם במקלט קצת איפה שלום?"
"היי.." אמרתי לו והבאתי לו נשיקה בלחי (בעעע הוא הגעיל אותיייי)
"טוב אחי אני עולה הביתה יש משו תקרא לי" אמר שלומי
"טוב אחי ביי"
"יכולת להגיד לי שהוא יהיה פה גם" אמרתי בכעס
"את רוצה אותו?"
"מה?"
"את רוצה את שלומי?"
"לאאאאא אני בקטע איתך אתה שם לב מה אתה אומר לי עכשיו?"
"אז מה זה חבר שלי שיעשה עליך סיבבו מה קרה גם אם נהיה חברים אני יראה אותו מזיין אותך אני יגיד לו תמשיך אחי מה הוא אחי בדם"
"יאו איזה דיבור מעצבן אז מה עם הוא אח שלךךךך זה אומר שאני זונה?"
"לא מאמי בואי בואי למקלט"
נכנסתי למקלט,הוא היה עם מזרון אחד,שלוש ספות,שתי נרגילות ומלא מלא בקבוקים של וודקה.
ושכחתי לציין,היו גם קונדומים ועטיפות של קונדומים פזורים בכל מקום.
הוא הראה לי איזה סכין ואמר איזה משו לא זוכרת מה ואז התחלנו להתנשק,להתפשט..ואז.......
"טוליייי בבקשה תני לי להביא לך בתחת אם יכאב לך אני יוציא מילה שלי"
"לא נו די"
"בבקשה"
"די ליאבי"
"נו מיטלי.."
"טוב נו..."
הוא בא להכנס ולפני שהוא הצליח..
"איי דיי כואב לי צא צא"
"לא נו עוד קצת"
"לא לא די כואב לי דייייי"
"טוב נעשה קצת הפסקה וננסה שוב"
אחרי 10 דקות שוב הוא ניסה,ושוב אמרתי לו שכואב לי.
בפעם השלישית הוא כבר לא ויתר "אל תדאגי זה כואב קצת רק בהתחלה,אחר כך הכל נהיה טוב"
"אוף טוב.."
"איייייייי"
"זהו זה בפנים" אמר וחייך.
בדיוק באותו רגע נדלק האור,קולות של צחוק נשמעו והדלת נפתחה,האור הקשה על עיניי,אבל שהצלחתי,פתחתי אותם וראיתי את...
המשך יבוא
אתר האהבה הישראלי