"א!ף אנ* *פ*!ף 25/01/2003 21:12 :
מה קורה ילדה??
°»נ!ש*ת«°, 25/01/2003 21:13 :
הכל טוב ילדוןן...מה איתך?
א!ף אנ* *פ*!ף 25/01/2005 21:13 :
חחחחח בסדר נשמההה
א!ף אנ* *פ*!ף 25/01/2003 21:13 :
מה מתי רואים אותך??
א!ף אנ* *פ*!ף 25/01/2005 21:13 :
חברים לאיסיקיו אהה
°»נ!ש*ת«°, 25/01/2005 21:13 :
חחחח...
תגיד יום נראה אותך כפרה
א!ף אנ* *פ*!ף 02/02/2003 20:56 :
מחר?
°»נ!ש*ת«°, 02/02/2003 20:57 :
מחר סבבה מתי?
א!ף אנ* *פ*!ף 02/02/2003 20:57 :
מתי שאת רוצה
°»נ!ש*ת«°, 02/02/2003 20:58 :
אממ בצהריים?
א!ף אנ* *פ*!ף 02/02/2003 20:59 :
ואללללה מתאים אחושרמוטה
°»נ!ש*ת«°, 02/02/2003 20:59 :
וואלה מחר בצהריים ראסמי בא לי בטוב אז קבענו?
א!ף אנ* *פ*!ף 02/02/2003 20:59 :
כן כפרה
אז כל הסיפור התחיל ככה לפני שנתיים...ידיד שלי,תומר,הביא לחבר שלו ליאב את האייסיקיו שלי.
תמיד חיבבתי את תומר בתור ידיד,אומנם שלום שלום אבל עדיין חיבבתי.
ליאב נכנס קודם לחברות של,ליטל ובר ורק אחר כך אליי.
דיברנו והכרנו אחד את השני,שהוא אמר ידידים לאייסיקיו זה עיצבן אותי,כי כמעט כל הרשימה שלי זה אנשים שאני רואה אותם כל יום,לכן החלטתי להיפגש איתו,לא ידעתי שזה יהיה המעשה הכי טיפשי שאעשה בחיי.
נפגשנו השעה 3 בקניון,במטרה להכיר,להיות ידידים טובים.
הלכתי עם חברתי בר,והוא היה עם חבר שלו לירן.
ליאב שלח לי תמונה שלו לפני כן,היו בו דברים שאני אוהבת,התווי פנים שלו,העגילים שלו,הכל..
אפשר להגיד שנדלקתי עליו.
"אז מה את מיטל?" שאל ליאב
"כההה...אתה ליאב חבר של תומר?"
"אני ולא אחר.."
חייכתי,לפחות הקרח נשבר.
"טוב מה אנחנו יושבים פה בואו אליי הביתה" הציע ליאב
נרתעתי,רק היום הכרנו..
"אני לא יו....."
"נו מיטל אל תהיי כזאת כבדה,בואי!"
"עזוב ליאב לא מתאים יו..."
"לא מתאים כן מתאים בואי בואי..."
לא עמדתי על שלי,לא הצלחתי להגיד לא,אז החלטתי ללכת,עד כמה גרוע זה כבר היה יכול להיות...
התחלה מצויינת, כבר השארת אותי במתח!!
הגענו לביתו,בניין קומות רגיל.
כאשר הגענו לדלת הבניין הוא צלצל לאחיו..
"מאור פתח תדלת ולך זדיין"
"איזה ילד מפגר,כל כך קשה לצלצל באינטרקום?" חשבתי לעצמי
והוא כאילו קרא את מחשבותיי השיב
"קשה קשה מאוד לצלצל באינטרקום"
"מה איך ידעת שזה מה שחשבתי?"
"חשבת יותר מדי בקול"
"חחח אופסית 😁 "
עלינו לבית שלו,אני,הוא,בר ולירן.
הלכנו לחדרו והתיישבנו במחשב.
תוך שניה ואני לא מגזימה הוא קיבל 12 הודעות
"פששש ילד מבוקש הא.."
"חחח בטחחח"
"אני רוצה לראות תהודעות!"
"את גם ככה יושבת על המחשב פתחי אותם"
הראשונה הייתה מילדה שקוראים לה שירפז...
שירפז בן טובים:
ליאבי מה המצב חיים יפים שלי?
"כפרה עליך מיטל תגידי אני לא פה"
"טוב נו..."
א!ף אנ* *פ*!ף:
זה לא ליאב...ליאב לא פה
שירפז בן טובים:
איפה הוא?
א!ף אנ* *פ*!ף:
סתם מטייל בבית
שירפז בן טובים:
ומי את?
א!ף אנ* *פ*!ף:
ידידה טובה שלו
שירפז בן טובים:
טוב מאמי תמסרי לו שחיפשתי אותו ביי בובה
א!ף אנ* *פ*!ף:
ביי
"ליאב מי זאת?" שאלה בר
"סתם אחת מציקה משגעת אותי"
"אז למה אתה לא עונה לה?" שאלתי
"סתם היא מפגרת היא תבכה שהיא רוצה לחזור אליי עזבו אותי סתומה..."
"מה הייתם חברים?"
"כן"
"למה נפרדתם?"
"היא ילדה קטנה"
"אההה"
"אווו אווו" צליל האייסיקיו שבר את השתיקה
שירפז בן טובים:
ליאבי חזרת?
"ליאב תענה לה" ביקשתי
"רק בגלל שאת מבקשת יפה שלי"
א!ף אנ* *פ*!ף:
מה את רוצהההההההה?
שירפז בן טובים:
התגעגעתי אליך
א!ף אנ* *פ*!ף:
יופי מה את רוצה שאני יעשה?
שירפז בן טובים:
ליאב מה יש לך אתה כבר לא אוהב אותי?
א!ף אנ* *פ*!ף:
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח אף פעם לא אהבתי אותךךךךך
שירפז בן טובים:
אבל אתה אמרת שאהבת אותי....
א!ף אנ* *פ*!ף:
חחחחחחחחחחחחחחחחחחחח כי רציתי לזיין אותך חחחחחחחחחחחחחחחחח
שירפז בן טובים:
מאמי זה לא משנה אני תמיד יאהב אותך
א!ף אנ* *פ*!ף:
טוב רואים את ילדה מפגרת בלי חברים יאללה יאללה סעי אני זז ביייייייי פאקצה
שירפז בן טובים:
ביי מאמי אני אוהבת אותך כפרה
סגרנו תאייסיקיו...
"איזה זבל אתה ליאבבבבב" אמרה בר
"אפשר לחשוב אל תדאגי כל יום היא אומרת לי ככה..."
"די אבל למה אתה מתנהג אליה ככה?"
"כי אני שונא אותה עזבי אותי היא מציקה ליי"
"יכולת לדבר אליה יפה אתה ממש מנייאק"
"בואי תהיי במקומי גם את תהיי מנייאקית כפרה"
"כן ממש........" אמרה בשקט.
כל העניין הזה הדליק אצל בר נורה אדומה והיא ניסתה להגיד לי,כנראה שלא שמתי לב.
עוד פרט ממש חשוב ששכחתי לציין....אני הייתי בכיתה ח' והוא היה בז'... 😁
ישבנו בחדר שלו ככה לירן ישב על המחשב,בר ישבה על המיטה ואני וליאב עמדנו ליד הארון.
יצא מצב שאני נשענתי על הארון והוא עמד מלפניי...
פתאום אני לא יודעת אפילו איך זה קרה...הצטרפתנו...
"את רוצה שנגיד להם ללכת?" שאל ליאב
"איך שבא לך"
"איזה מפגרת אני הרי אני יודעת שלהיות איתו לבד בחדר זה לא לשבת ולדבר על החיים,למה לא אמרתי לא?" חשבתי לעצמי,הפעם חשבתי בשקט...
ליאב הלך שניה ללירן,אמר לו משו ואז לירן אמר
"בר כפרה בואי נרד קצת למטה"
בר הסתכלה עליי כחוששת מהגרוע מכל...אישרתי לה בעיניי שתלך,והיא הלכה.
אני וליאב נשארנו בחדר לבד........
השארת אותנו במתחחחח עשי המשך מאמי
המשךך המשך חחח
זה אמיתי??
מוואה ענקיתת
פלטינוששש בובה??
הייתי אתמול בראשון מאמי..
תמשיכי נשממהההההההההה
המשךךךךך...!!
איזה מתח..!!
ואי סיפור מהמם..תמשיכי מאמי..ונשמה זה אמיתי?
ואייייייייייייייייייייייי סימי המשך מהרררררררררררררר
איזה סיפור יפה אימלהההההההההההההה
זה סיפור אמיתי?.
בכל מקרה שימי המשךךך
המששךךך......אני במתח...זה אמיתי?
יוווווווווווווווואווווו, נראה לי פעם ראשונה שאני כ"כ במתח מסיפוורר..
אבל את חייבת להגיד לי אם הוא אמיתייי.??????
יואווו מסקרן ברמות שאי אפשר לתאר... 🙄 🙄
המשךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךךך
אני וליאב נשארנו לבד בחדר...
הוא שם טראנסים בפול ווליוםם ואז התחלנו להצתרפתתת...אחחח איזה נשיקות איזה צרפותיםםם עם העגיל שלו בלשון חחח..שיואו איזה כיף זה היההה..
הוא שתה משו שהיה שם בחדר...
"רוצה לשתות גםם?"
"לא...תודה"
"נו כפרה מה זה יעשה לך זה מים סתכלי"
הוא הראה לי בקבוק של מים מינרליים
"טוב נו......."
שוב התפשרתי כמו ילדה פוסטמה
שתיתי,היה לזה טעם מוזר,ידעתי שלא הייתי צכה לשתות,מה לעזאזל עשיתי?!
המוזיקה והשתיה החלו להשפיע,התחלתי לרקוד ולהתפרע כמו שלא עשיתי בחיים,הצטרפתנו שוב,ואז נשכבנו על המיטה.......
הוא הוריד לי את החולצה,וכמה שישמע מוזר,לא התנגדתי,פשוט זרמתי עם הכל...
אחר כך,הוא הכניס את ידו למכנס שלי,והכניס לי אצבעות....
את השעתיים הבאות אני מניחה שבילינו גם ככה...פשוט אני לא זוכרת!
מה שאני זוכרת זה רק שהוא לחש כל הזמן שהוא מת עליי ושהוא נדלק עליי
לאחר שעתיים,צלצול הפלאפון קטע הכל...
"כוסאמא של הפלאפון שלךךך!!" קרא ליאב
"ככה אתה מקלל תפלאפון שלי?!"
"לא לא כפרה על החיים שלך הוא מעצבן אותי ככה הוא מפריע לנוו.."
זאת היית ליטל
"טולי את באה אליי?!"
הסתכלתי על השעון,היה כבר 7 וחצי
"יום אחר טלטל כבר מאוחר אני צכה לחזור הביתה.."
"איפה את? מיטל כפרה אל תעשי שטויות"
"אני אצל ליאב" אמרתי כאשר הוא נצמד אליי מאחורה ומחבק אותי
"תשמרי על עצמך מיטלללל!!"
"אל תדאגי...נדבר..ביי"
"אני חייבת ללכת" אמרתי לו
"כבר? ביאסתתתתתתתת"
"מה אני יעשה מי אחר כך חוזר בחושך אני או אתה?!"
"את נו אבל אני יביא לך כסף תחזרי במוניתתת.."
"לא עזוב בקטנה אני יחזור עכשיו הביתה..ביי.."
נתתי לו נשיקה קטנה בשפתיים ומיהרתי ללכת..
הוא ליווה אותי חצי דרך הביתה ואת השאר הלכתי לבד.
הרגשתי שמישו עוקב אחריי אז הגברתי את הצעדים שלי..
"מיטל עצרי!" נשמעה צעקה
קפאתי במקום,מי זה יכול להיות? הסתובבתי וראיתי את...........
בננות בסוף הסיפור אני מבטיחה שאני יגיד אם זה אמיתי או לא...
