זהו נשמותיי הסיפור הגיע לסיומו
האורך של הסוף מ-ט-ו-ר-ף
אז יאללה תהנו אוהבת אותך הכי הכי בעולםם
ובמיוחד את קושק- בראלוש אהובתי אישתי לנצחח חולה עליך נשמתי מוקדש לך יפה שליי מואה ענקית
דורינוש..
לא אמרתי לה שלום שהגעתי לבית חולים..
מסכנה לפי מה שראיתי היא הייתה הרוסה...
נתתי לנועם נשיקה קטנה על השפתיים
ויצאתי ליראות מה עם דורינוש..
ראיתי אותה על אחד הכסאות שהיו ליד החדר..
יושבת ובוכה..
רצתי אליה וישר שחיבקתי אותה התחלתי גם לבכות לא יכולתי שלא..
נקרעתי מבפנים לא יכולתי ליראות את דורינוש שלי בוכה..
וככה העברנו את הלילה עם כמויות מיסחריות של נס קפה..
אף אחד מאיתנו- אני דורינוש וההורים שלה ושל נועם לא רצה ללכת או להירדם..
אני ודורינוש בכינו מלא..
ולפעמים גם נכנסנו לחדר ליראות מה קורה עם נועם...
אבל הוא בשלו.. מחוסר הכרה.. לא זז שותק כמו דג..
ואז קיבלתי צלצול בפלאפון שהקפיץ את כולנו..
אני: הלו מי זה?
מישו: בת-אלוש זאת אמא אני באה לקחת אותך כבר 10 בבוקר את חייבת לחזור לפנימייה..
אני: לא אבל אמא אני חייבת להישאר פה..
אמא: בלי אבל ובלי חבל אני יצלצל אליך שתרדי בערך עוד חצי שעה..
אני: אוףף איתך בייי
וניתקתי..
חיבקתי את דורינוש חזק שישבה כיסא ליידי..
ביקשתי ממנה שתלווה אותי לשירותים..
עמדנו שתינו מול המראה..
העיניים שלנו היו נפוחות ואדומות ביותר..
ואחרי כמה שניות של שקט פרצנו שתינו עוד פעם בבכי..
חיבקתי אותה חזק חזק... הרגשתי איך היא נשברת לי בידיים..
והרגשתי כזאת טיפשה כזאת חסרת אונים..
לא ידעתי מה לעשות חוץץ מלחבק אותה חזק חזק..
היא לא עזבה אותי לשניה אפילו..
בקושי הרפתה את חיבוקה החזק שאחז בי כמעט כל הלילה..
ואז עוד פעם הצילצול של הפלאפון הקפיץ אותנו..
אני: אמא?
אמא שלי: רדי אני למטה..בכניסה הראשית..
אני: טוב ביי..
חיבקתי פעם אחרונה את דורינוש נתתי לה נשיקה
ואמרתי לה שאני אוהבת אותה והכל יהיה בסדר..
שטפתי הכי טוב שאני יכולה את הפנים..
דאגתי שדורינוש חזרה להורים שלה..
והלכתי לעבר המעלית..
נכנסתי למעלית..
היסתכלתי על עצמי במראה..
המעלית עצרה בקומה 3
וראיתי מהמראה דמות נכנסת למעלית
ילד שנראה בערך בגילי..
הילד: למה את בוכה..?
אני: אני לא בוכה..
הילד: למה בכית..?
אני: כי... בקושי הצלחתי לדבר כי הדמעות הגיעו עוד פעם..
לא יודעת למה אבל לא היתאפקתי
וחיבקתי אותו..
והוא חיבק אותי חזק.. בידיוק שחיבקתי את דורינוש..
ואז פתאום נשמע צלצול של המעלית.. הגענו לקומת קרקע..
מהר היתנתקנו אחד מהשני
אני: סליחה אני מצטערת
ורצתי לעבר היציאה..לעבר המכונית של אמא שראיתי כבר מרחוק...
נכנסתי לאוטו...
אמא: בת-אלוש את בסדר??
אני: כן..
נסענו לפנימייה..
פעם ב.. היא ניסתה לישאול כל מיני שאלות בניסיון לפתח שיחה..
אבל לא היה לי ראש לזה ועניתי בכן ולא..
הגענו לפנימייה.. היא נתנה לי נשיקה בלחי אמרתי לה ביי יצאתי מהאוטו..
ועמדתי כמה שניות ראיתי אותה מתרחקת ומתרחקת.. עד שהמכונית נעלמה לגמרי
הראתי לשומר את הכרטיס תלמיד שלי וניכנסתי..
לא היה נפש חייה בחוץ... לא הבנתי מה קורה..
היסתכלתי על השעון וראיתי שהשעה 11 ורבע
אה... בגלל זה אין אפחד בחוץ כולם לומדים עדיין חשבתי לעצמי..
החלטתי ללכת לחדר..
היתקדמתי לכיוון הבניין שלנו..
ראיתי את כתם הדם שנשאר.. בעצם כמעט ולא נשאר בכניסה לבניין..
זה העביר בי צמרמורת נוראית..
אוףףףף ה' הלוואי שהוא יהיה בסדר בבקשה תשמור עליו בבקשה בבקשה!!!!
נכנסתי לבניין..
עליתי קומה אחת.. הלכתי במסדרון שהיה מקושט בציורים של המגמת אומנות..
הוצאתי את המפתח מהתיק גב הקטן שהיה אלי..
פתחתי את הדלת..
החדר היה מסודר פיקס..
הלכתי לכיוון המיטה... החלטתי שאני יילך לי לישון..
ראיתי שמיתחת לשמיכה שלי יש משו גדול עגול כזה..
בטח ערמת בגדים או משו ..
הרמתי את השמיכה ו....
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא צרחתייי
מזהה!?!?!?!?!?!!!!!???????????????
אאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא צרחתי עוד פעםםם
ואז צרחתי עוד כמה פעמים....
אמא יש לי ראש על המיטההה יש לי ראש על המיטהה איכססס...
יאוווו מזה??!?!?!?!?!?!?!?!?!?!?!!?!?!!?!?!?
יאווו אני לא מאמינה זה בטח הראש של הגופההה איכסהההההההההה
רצתי לכיוון הדלת של החדררר
איכססס אני הולכת למיכל.. לעינב (המחנכת שלי) לשי (אב הבית) למישו!!!!!
פתחתי את הדלת ו..............
אמאאאאאאאאאאאאאאא
מזה!?!@?!?!!?!?!?!
מה אתם עושים פה!?!?!?!?!!?!?!?
מולי עמדו..
מיכל אמא שלי אבא שלי אמא של דורין אבא שלי דורין דורין ו..........נ=ו=ע=ם
נועם!?!? אתה בריא אתה בסדר!!
רגע אתה מחוסר הכרה!!!!!
מה הולך פה~?!~?!~?!?!?!!?!?!?!?
עבדנו אליך הם צעקו ביחדדד
מה!?!?!?!!?!?!?!?!!?!?
אני לא מאמינה!?!?!?!?!?!?!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1
איזה מגעיליםםםםםם
התחלתי לצעוק
אני לא מאמינההה
מטורפים שכמותכםםםםם
והם צחקו אויש כמה הם צחקווו
רגע הגופה הראש הכל אתם הבאת?!?!?!!?!?
הכל כדי לעבוד אלי רעים שכמותכם צרחתייי
אני לא מאמינה מטורפים1!!!!!!!!!!!!!!!111
אני שונאת אותכםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
צרחתיי
אבל זה היה בצחוק ידענו כולנוו..
והתחלנו ליצחוקקק
קפצתי על נועם ונישקתי אותווו
על תעשו לי את זה יותר בחיים אתם לא יודעים לאיזה סרטים ניכנסתי!!!!!
וככה יצאנו כולנו אני ההורים שלי דורין נועם וההורים שלהם לבית קפהה..
ישבנו שתינו קפה אכלנו עוגות וצחקנו.....
והם צחקו וצחקו וצחקו מלא עלי!!!
אבל גם אני צחקתי!!
[SIZE=7]
~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!סוף!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!~!
סיפור מדהיםם..
רק הסוףף מוזרר חח מה כולם שיטפו פעולה??
חח לא משנה
את כותבת מושלםםםם והסיפורר מטמטםם חבל"ז!
סיפור מהמםם
חבל שהוא נגמר.. 😢
אבל לא נורא תתחילי דחוף סיפור חדש!!!
סיפור מ-ד-ה-י-ם !!!!!!!! 😁
יש לך כישרון נשמה תרשמי עוד סיפור או ספר או משהו חחחחח
מוואה ענקיתת
בתאלו'שששששששש מלאכיתתת שליי
סוף הדרך של סיפור בובה נהנתי לקרוא כל פרק ופרק
יש לך כישרון ענקי
אהבתיי בטירוףף בובה
חולה עלייך מאמו'שש
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחחחחח איזה סוף קורע....!!!
חחחח
המשךךךךךךךך
כאילו לא המשך.... חחחחח
עוד סיפור!!!!! חיחי התלבלבתי!!!
תודה יפות שלי על כל התגובות החמודות!!!!!!!!!!!1
אוהבת אותכם הכי בעולם בובות שליי
אני יודעת שקצת היתפרעתי עם הסוף...
אבל מקווה שאהבתם.. =]]
אני אולי יכתוב עוד סיפור בינתיים לא יודעת נשמותיי!! =]]
חחח תמשיכו להגיב זה כיף לקרוא.. =]]
אוהבת הכי בעולםםם מואהההההההה ענקיתתתת
הפתעת אבל בטח שאהבנו לפחות אני ואני בטוחה שעוד הרבה
חולה עלייך נשמה שלי
ומזה אולי?! את חייבת להמשיך לכתוב יש לך כישרון ענקי
בעזרת השם תהיי סופרת 555
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
חחחח איזה סוף מצחיקק....חחח...
סיפור מושלםםם...!!!
תמשיכי לכתובבב..!! את כותבת מהממםם...!!!
סיפור ממש יפה.!!!!
אוהבת המונים שלי!!
חחח אחלה סיפור.. אהבתי...
את חייבת לכתוב עוד סיפור..
ו..סיפור מהמם ביותר!
אוהבת*-*אולוש*-*
איזה סופ מוזר ומקורי אהבתי חחחחחחחח
וואלה יצאא יפהה עכישיו התחלתיי ליקרואא נישמעע מעיניןן
תמשיכיי בובהה!!
וואלה יצאא יפהה עכישיו התחלתיי ליקרואא נישמעע מעיניןן
תמשיכיי בובהה!!
אתר האהבה הישראלי