טוב, ראיתי שהרבה פה כותבים סיפורים אז החלטתי גם לנסות, ניראה מה יצא מקווה שלא תסבלו יותר מדי!
אני מתכוונת לכתוב סיפור אמיתי שקרה לי וקורה לי עדין......
פרק 1
היום הראשון של כיתה ח'.... חמרות שהכרתי כבר את כולם בשיכבה וזה לא היה בדיוק הרושם הראשוני רציתי להראות פיקס, 100% פרפקט, פשוט הרגשה כזה, תחושת בטן שהרבה פעמים תוקפת אותי בלי סיבה מיוחדת, והפים כמו תמיד-היא צדקה!
חודש לפני התחלתי להתכונן, חרשתי על 3 קניונים בירושלים ועל עזריאלי, עד שלבסוף מצאתי את הסט המושלם ל-1 בספטמבר! חצאית קצת יותר קצרה מהברך, ורודה צמודה לגמרי אבל לא ישרה, וחולצה חמודה קצץ נמתכת ורודה, ונעליים רגילות כמובן ורודות (מה לעשות ברבי הדביקה אותי לצבע-מכורה!!!).
למזלי אמא שלי ספרית ומאפרת מקצועית אז השיער והפנים שלי נראו פשוט כמו ממגזין אופנה-הכל היה מושלם עד שנכנסתי לכיתה.... ברגע שנכנסתי ראיתי אותו, כבר שנה שאני מכירה אותו אבל אף פעם לא חשבתי עליו יותר מדי, סתם עוד אחד שלומד איתי בכיתה, יש לי עוד 31 כאילה! אבל הפעם היה בו משו אחר-פתאום שמתי לב לזה שהוא בכלל קיים מחוץ לשיעורים, קלטתי את הצחוק המתגלגל שלו, את המבט בעיניים שלו, ואת החיוך שלו... פשוט WOW! החיוך שלי גרם לי לנמוס לגמרי, כמעט הטהפנתתי ואפילו לא אמרתי שלום לנעה-החברה הכי טובה שלי כשעברה לידי! אין מה להגיד זה היה ברור-נדלקתי על אייל!
כל השאר עבר כרגיל-אסנת לימדה על היום הראשון כבר, הספיקה לתת שיעורים, היה כנס מעצבן באולם, אבל כל הזמן לא הפסקתי לחשוב על אייל ועל איך שלא שמתי לב אליו קודם, וכל הזמן השאלה הזאת "למה?", למה לא שמתי לב אליו קודם? למה אני לא מורידה ממנו את העיניים? למה כששמעתי את הקול שלו כמעט שנמסתי? כל כך הרבה למה ולאף אחד אין את התשובות... ידעתי שאני חייבת לדבר על זה עם מישו וכמובן שישר רצתי לספר לנעה!
נעה:את צוחקת עלי?
אני:אני נשבעת לך יש לי משו ממנו, משו מטורף לגמרי *אמרתי לה תוך כדי שאני מתעמצת לראות את הראש שלו מעל שאר התלמידים*
נעה:בטח עוד סתם אחד הקראש שלך, יעבור תוך יומיים. אבל עדין את מוכנה להסביר לי? לא יכולת לבחור מישו יותר נורמאלי ממנו?
אני:למה מה רע בו? *עם פרצוף נעלב כאילו שאמרו את זה עלי*
נעה:ראית את הפרצוף שלו?
אני:ראית את הגוף שלו?
נעה:אני בחיים לא יבין אותך מתוקה שלי
אני:וזה למה אני לא מנסה להסביר לך הכל!
בדרך החוצה מהבצפר מלא ביי לחצי עולם, נשיקות חיבוקים אחרי שלא נתראנו כל החופש כמעט כי הייתי בחול, ואז כשיצאתי מהבצפר ועברתי ליד האגוז (הקיוסק ליד הבצפר שלי) מישו קרא לי "סופי מה שמעתי עליך!"..........
וואי אהבתיייי יפהה המשךךך
נראה מעניין מאודד..😊
עשי המשך מתוקה...!
יאאא מהמםם מאמי אהבתי תמשיכי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
ממש תודה על הפירגון נשמות שלי!
הנה קבלו המשך
פרק 2
זה היה רותם, ידיד יחסית טוב שלי אבל תאמת לסמוך עליו אי אפשר הכי בעולם כמו שגילית באותו יום...
רותם:מה שמעתי עליך היום!
אני:מה כבר שמעת?! ושורתי תעשה טובה דבר מהר למה אני מזה במצב מוזר של הלייף שלי!
רותם:מה נהיית לי פקאצה? טוב אני ידבר מהר, לא בדיוק שמעתי משו אבל את לא מורידה את העיניים מאייל! ניראה לך שאני לא ישים לב לכזה דבר?
אני:אוי, תעשה לי טובה, אתה והדימיונות שלך! אין לך שום דבר יותר טוב לעשות?
רותם:יש לי, אבל זה יותר מעניין! אז מה יש לך אליו?
אני:אין לי אליו כלום, לפחות בינתיים, כל מה שאני ידועת שיש בו משו שלא שמתי לב אליו קודם..... *מסמיקה קצת כי בדיוק ראיתי אותו עובר בדרך להסעה*
רותם:אהא ידעתי! אין את כל כך שקופה! עלי חשבת שתעבדי? אי מכיר אותך כבר מכיתה ב'!
אני: טוב רותם מאמי אי עפתי הביתה למה יש לי טונה דברים לעשות! ביי מאמי
נשיקות והלכתי לאוטובוס.
כל הזמן חשבתי לעצמי "אני באמת מתאהבת באייל? באייל שאני מכירה כבר שנה? הוא רחוק מלהיות הכוסון של השיכבה, והוא גם לא איזה איינשטין, הוא לא ספורטאי מעולה או משו, אבל עדין היה בו משו שפשוט הטריף אותי לגמרי! התהפנטטתי מהעיניים החומות שלו, היה בהן כל כך הרבה משמעות, ראיתי כמה שהוא יותר בוגר מהרב התינוקות השיכבה שלי, היה בו משו שכל כך הזכיר לי את עופר-האקס שלי, היינו ביחד מכיתה ז/ בערך 7 חודשים עד שההורים שלו עזבו לצרפת והרסו לנו הכל, הוא היה כוסן אש, היה לו שיער שטני יחסית כהה עם קוצים ישרים שהיו מחומצנים לבלונד, עיניים כחול אפור בצורת שקד קצת, הוא היה גבוה ושרירי, הוא היה מתאמן בחדר כושר פעם ביומיים ופעמיים בשבוע היה לו אימונים של איגרוף, וגם עוד משו קטן... הוא היה יותר גדול ממני בכמעט 3 שנים... ולא יודעת למה, פתאום אייל הזכיר לי את עופר, איך? על תשאלו אותי אני בעצמי לא מבינה את הדימיון! אבל עובדה זאת עובדה-אייל הזכיר את עופר למרות שהיה הכי רחוק שאפשר להיות דומה לו!
בלי ששמתי לב הגעתי לתחנה וכבר פעמיים עבר 7 (הקו שאני צריכה כדי להגיע לבית) והפסקתי לחשוב בשניה שהפלא שלי צילצל וראיתי שמי שהתקשר אלי היה.....
יאא ממש יפהה אהבתייי
תמשיכי פליזז מאמיי
מואה ענקית
אוהבת מלאאאאאאאאא
*+*נאפי-מורני*+*
היה לי משעמם אז כתבתי את הפרק היום במקום מחר כמו שתיכננתי
פרק 3
זה היה ארז!!!!! אני לא מאמינה!! 50 שנה (ליתר דיוק כל החופש!) לא שמעתי ממנו כלום ופתאום הוא מתקשר!
ארז זה אחד הידידים הכי טובים שלי, הוא כמו בן דוד שלי, תמיד צריך שאני ישגיח עליו בכל מקום שלא יעשה שטויות! וגם הוא דלוק עלה חברה הכי טובה שלי דניאלה אבל הוא לא אחד שמתחייב לקשר-ההפך כל שני וחמישי בת אחרת!
ארז:מה קורה איתך מאמי?
אני:יופי שהאדון מזכר להתקשר! איפה היית כל החופש? התקשרתי מלא פעמים-מחול! ולא ענית!!!
ארז:אני.... אמממ.. טוב לא עניתי לך כי הפלא לא היה עלי ולא הייתי בבית, חצי מהחופש הייתי בקפריסין עם המשפחה ואגז פגשתי שם את דניאלה!
אני:נאי יודעת כפרה שלי, היא הייתה שם עם אחיה הגדול ועם התאום המפגר שלה!
ארז:אז ואת החצי השני הייתי בצפון אצל משפחה ואת הפלא שכחתי עוד מקודם בבית שלי...
אני:חפיף אח שלי, קורה לכולם, אבל אני חייבת לספר לך משו דחוף אש! אז את החברה הקבועים; דניאלה, אפרת, ירדן, עומר, יונתן, בת אל ואתה עוד חצי שעה אצלי ישל י חדשות דחופות! הולך?
ארז:בטח הולך עוד חצי שעה כולם אצלך וכבר תספרי!
עליתי על האוטובוס ולא הפסקתי לחשוב... איך אני יספר לחברה שאני מתאהבת באייל, כי למרות שאף אחד לא אמר לי (זבלים, מסתירים ממני את זה כאילו אני בת 3) אני יודעת שעומר השהוא גם הבן דוד של דניאלה, ויונתן שיהם דלוקים עלי, ומזה לא יהיה לי נעים לעשות להם את זה.... אבל אין לי ברירה אחרת, אחרי הכל זאת לא אשמתי שאני מתאהבת באייל! רגע,... מה אני אומרת לעצמי? אני לא מאוהבת באייל! ואני גן לא מתאהבת בו! אני עדין מתגעגעת לעופר עם כל הלב שלי! אני לא יכולה תפאום להתאהב ככה סתם באייל! אבל מצד שני אני ועופר נפרדנו רישמית, ועוד אני זאת שנפרדתי ממנו, לא יכולתי לסבול את זה שהוא נוטש אותי ככה לבד, במיוחד אחרי כל מה שהיה בינינו... די! על תחשבי על זה, את ידועת שזה גורם לך לבכות כל פעם שאת נזכרת בו, די אתם השלמשתם, אתם ידידים, אתם שומרים על קשר אבל הוא בצרפת ואת פה! אוי יופי אני משתגעת ומתחילה לדבר לעצמי......
ירדתי בתחנה שלי ומיהרתי הביתה כי אמא שלי הכינה את האוכל שאני הכל אוהבת וגם קבעתי עם החברה עוד מעט, מהר נכנסתי למקלחת וצעקתי לאמא שלי שתביא לי את האוכל לחדר ולעוד 7 אנשים, כשיצאתי מהמקלחת כולם כבר היו אצלי, ויונתן אפילו הדליק כבר מוסיקה.
אני:היי כפרות שלי! סורי שחיכתם אבל אני פשוט לא מאופסת היום!
דניאלה:נו יאלה חפיף אישתי, קורה לכולם, ואני צריכה רגע להגיד לך משו דחוף!
יצאנו מהחדר והיא התחילה מהר לתחקר אותי
דניאלה:את מאוהבת נכון!?
אני:איך ידעת?!
דניאלה:אני מכירה אותך מאז ומתמיד! איך אני לא ישים לב מאמי, אבל רק דבר אחד, למרות שאני לא סובלת את עומר אני לא רוצה שהוא יפגע ככה, אחרי הכל הוא בן דוד שלי.... ועכשיו תקשיבי למה...
אני:אני כבר יודעת שהוא דלוק עלי עוד מאז כשהייתי עם עופר...... *חיוך קטן ועצוב*
דניאלה: מה?! איך?! מי אמר לך?!
אני:אף אחד לא אמר לי אבל זה די שקוף, הוא תמיד מסכים עם מה שאני אומרת, כל מה שאני מבקשת שיעשה לי טובה הוא עושה, לא פעם קלטתי איך הוא מסתכל עלי.... אני לא ילדה את יודעת!
דניאלה הייתה בשוק טוטלי! היא לא ידעה אפילו מה לענות לי ולי ותוך כדי עלה רעיון!
אני:יאלה כנסי אני יודעת איך לצאת מזה!
וואי סיפור יפה...
תכתבי המשך... ספור דיי מסקרן...חיחי
ממש ממש יפהההההה!!!!
המשךךך ד^ח^ו^ף^!!!!!!!!
אוהבתתת
דניאלווש 😊
יההה מאמי הסיפור פשוט מ=ה=מ=ם!! אני רואה יש לנו כאן עוד כישרון!! 😊
שימי המשך מאמי
סיפור אדיר אבל...תעשי תשורות יותר קצרות
אהבתי תסיפורררררר
וייייייייי אתם לא מאמינים מה קרה!
כרגע כתבתי פרק מזה ארוך ונתקע לי הוורד הבן ז
