תודה לכן על התגובות נשמוות.. אין עליכןןן כל פעם מחדש אני נהנת לכתוב.. מקווה שתאהבו, המשך: 😉
פרק 27- איך???:
המשכנו ללכת, הגענו כמעט מספר צעדים מהחדר, פתאום שמענו פלאפון. "לא שלי!" אמרתי. וליאור היסתכל בכיס, וענה.
"הלו" אמר.
"היי, ליאור זאת אמא, סבא ניפטר, אני פשוט מצטערת ילד שלי, היתקשרנו מאוחר, לא רצינו להטריד אותך!"
"מה? איך?" הוא שאל.
"דום לב, סליחה ילד שלי!" היא אמרה ושמעו את הדמעות.
"אנ'לא מאמין!! את צוחקת!" אמר.
"לא.." היא אמרה
"איך לא הודעתם לי? אתם שפוים?" הוא שאל.
"לא יכולנו לעשות לך את זה בטיול שנתי שלך!!" היא אמרה
"אי אפשר לדבר איתכם אף פעם! אני בטוח שלא הייתם מתקשרים נכון?" הוא שאל.
"מאמי הנה היתקשרנו, על תיקח את זה קשה, בשביל סבא לפחות!"
"על תגידי לי לא לקחת את זה קשה!" הוא אמר.
"סליחה" הוסיפה בדמעות.
"איך לא סיפרתם לי? יווו" הוא אמר.
"אני מצטערת, אהוב שלי, תביןן!!" היא אמרה.
"ביייי" הוא ענה בכעס וסגר את הטלפון.
"אוהבת אותך!".
++++++++++++++++++++++++++++++++++++
אחרי כמה זמן שנתתי לו להישתחרר. "מה קרה?" שאלתי בלחץ. "אני בחדר!" הוא אמר ונכנס לחדר וטרק את הדלת.
כשנכנסתי רק שמעתי את השיר של החברים של נטאשה: 'נאמר כבר הכל'. ואת ליאור כותב משהו בפינקס אדום.
"ליאור.." שאלתי. הוא לא ענה. מעניין מה קרה?. "ליאור, דבר איתי..." אמרתי. "סיוון, את יכולה להשאיר אותי לבד?" הוא שאל. "כן!" אמרתי ונשקתי לו על הלחי. ויצאתי החוצה בלי להשמיע קול.
הנחתי את הידיים על הדלת, שמעתי את ליאור בוכה, אבל הייתי חייבת לקבל את הבקשה שלו להיות לבד, שאין לי מושג מה הולך בפנים, ומה קורה לו, מה הוא כותב, ולמה הוא ככה?!?!?!?!??!.
"תיהיה חזק אהובי!" אמרתי חשה אותו עם ידי. ככה ישבתי בערך 10 דק' מקשיבה לשירים עצובים, של כל מיני להקות....
שמסתבר שליאור אהב. ואז כבר הייתי חייבת להיכנס... חייבת להיות איתו, אפילו שלא היה לי ברור מה קורה.
++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++++
בחדר, היתיישבתי ליד ליאור במיטה. הוא סגר מהר את הפינקס. "דיי אני לא רוצה לראות אותך ככה!" אמרתי. הוא לא ענה. "איפה הליאור השמח שלי?" שאלתי. "איזה? הכל בזבל!" הוא אמר ונישכב על המיטה.
היסתכלתי עליו, העניים שלו היו אדומות, הוא היה נראה עייף וטרוד. הוא היסתכל עלי.
"נמאס לי כבר" הוא צעק. הוא שאל. הוא היסתכל עליי עם העניים שלו. לקחתי אותו וחיבקתי אותו. הוא חיבק אותי חזק ולא עזב. ככה ישבנו הרבה זמן. "הכל יהיה בסדר, ליאורי, תיהיה חזק!" אמרתי.
לא ידעתי מה לעשות, איך לעזור לו, איזה מהלך לעשות. קמתי והבאתי לו תה. "קח תשתה, זה יעזור!" אמרתי והוא שתה.
לא בדיוק ידעתי למה בדיוק התה המסכן הזה יעזור, אבל.. כמו שאמא שלי אומרת: "מה שלא מזיק, לא מזיק!".
"תודה סיוון!" אמרתי. "הכל בסדר.." אמרתי וחיבקתי אותו בחצי קטף. "אתה רוצה שתלך לנוח קצת...?" שאלתי.
"בסדר.." הוא אמר ונכנס למיטה. "אני יעיר אותך, על תדאג מאמי.. תישן טוב!" אמרתי ונתתי לו נשיקה על המצח.
הוא היסתכל עליי. "תודה מתוקה" הוא אמר והיסתובב לקיר.
נשמתי לרווחה. ונישכבתי על המיטה. מה הולך פה? אני חושבת שכדי שאני יביא מישהו? אולי מישהו מבין? אולי סיגל?.
מיד יצאתי החוצה בשקט והלכתי לחדר של הבנות.
+++++++++++++++++++++++++++++++
"פתוח!!!!!!" רותם צעקה. נכנסתי.. "לא ציפיתי לראות אותך פה!" היא אמרה. "אני רק צריכה את סיגל" אמרתי. "מה את רוצה, עכשו?" סיגל שאלה. "זה רק לשניה!" אמרתי והיא יצאה אחרי החוצה.
"את יודעת מה קרה לליאור?" שאלתי. "מה קרה?" היא שאלה, כלא מבינה! מה אני רוצה מהחיים שלה?!?
"בואי לחדר שלו שניה.." אמרתי ולקחתי אותה לחדר שלו. הכנסתי אותה. ליאור ישן. "מה הבעיה? הבנאדם ישן!" היא אמרה. "מקודם הוא נראה נורא!" אמרתי. היא ישבה לידו וליטפה לו את השיער. לא חשבתי שיש בילדה הכלבה הזאת משהו נחמד. ליאור מיד קם, המום. "הא.. סיגל" הוא אמר. "קרה משהו ליאור?" היא שאלה. מהר יצאתי החוצה.
שלא יחשבו שאני נידחפת.
---------------------------------->
בתוך החדר: "סבא ניפטר!" הוא אמר.
"מה? אתה צוחק עליי?" היא אמרה.
"בספר תורה!" הוא אמר. "דייי לאאאאאאאאאאאא" היא צעקה והוא חיבק אותה. "הכל יהיה טוב" הוא אמר.
"אמא הודיעה לך?" היא שאלה. "כה" הוא אמר. "איך הוא ניפטר?" היא שאלה. "דום לב" הוא ענה.
"יוו דווקא יעקוב" היא אמרה וחיבקה את ליאור. "הוא שומר עלינו מלמעלה!" הוא אמר והם היתחבקו.
"עכשו, תבטיחי לי, שלא תסבכי את העניין, שלא תיצעקי על אמא, ולא על אפאחד! ושאת וסיוון תפסיקו לריב!יעקוב לא היה רוצה שאנשים יסבלו.." הוא אמר.
"טוב" היא ענתה כמעט ללא קול. "דיי סיגלי, הכל יהיה טוב!" הוא אמר וחיבק אותה חזק.
"איך ליאור? איך.. למה.. לנו?" היא אמרה. "רק אלוהים יודע" הוא אמר. היא התחילה לבכות. והם היתחבקו חזק.
"תקראי לסיוון..." הוא אמר. "מה היא קשורה?" היא שאלה. "פשוט.. היא גרה איתי!" הוא אמר. "גרה איתך? מזתארמת? יחסים? מה?" הא שאלה. "מה פתאום, המורה דחסה אותנו ביחד~ היא פשוט מלאך! תראי.." הוא אמר. "בסדר.." היא אמרה ובאה לקרוא לי מבחוץ.
בינתיים אני שכבתי על הספסל עם הבטן. פתאום אני קולטת את המורה מגיעה אלינו לחדר. ישר קפצתי.
"מה קרה?" שאלתי. "אני רוצה לדבר עם ליאור!"אמרה. "לא, הוא עם אחותו!" היא אמרה. "אז אני מבינה שאת יודעת!" היא אמרה. "לא בדיוק.. אבל תתני להם להיות כמה דק' לבד!" אמרתי. "בסדר, תבקשי ממנו בכל לשון של בקשה שיגש אליי עם אחותו!" היא אמרה. "טוב" אמרתי והיא היתרחקה. פתאום סיגל יצאה לקראתי. "הוא בסדר?" שאלתי. פתאום ירדו לה דמעות. "מה קרה לכולם?" שאלתי. "סב...א... סב.א...אא... ש...לי..י. ני...פ.ט.ר...!" היא אמרה.
"מה נפטר?" שאלתי. "סבא.. שלי... ניפ...טר.!" היא אמרה. "ניפטר?" שאלתי. והיא היסתכלה עליי וירדו לה דמעות.
"מההההההההההה? לאאאאאאאאאאאאאאאאאאאא" אמרתי וחיבקתי אותה חזק.
לא חשבתי שדבר חמור כל כך קרה, למה עכשו? איך? מה קורה?< למה אני מתחבקת עם סיגל? למה היא נהייתה נחמדה? מה קורה???????????????????????????????????????????????????....
😢 מסכנים
סיפור מושלםםםם כמו תמידדד
אין את חייבת להמשיך דחוףףףף
אוהבת*-*אולוש*-*
יאאאא איזה מדהים...רק שלא יהרוס כלום...
המשךךךךךךך
מ-ה-מ-םםםםםםם
שימי המשךךך ואל תייבשי אותנו עוד פעם.......... פליזזזז 😢
מוואה ענקיתתת 😛
יאאאאאאאאאאא מסכנים!!
איזה יפפפה
אני רוצה המשךךךךךךךך
מדהיםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםםם
המשךךך דחווףףףףףףףףףףףףףףף
זה לא יפה מיצדך שאת לא עושה המשךךךך ממש ממש ממש לא יפההההה
עשי המשךךךךךךךךךךךך דחווףףףףףףףף
QUOTE זה לא יפה מיצדך שאת לא עושה המשךךךך ממש ממש ממש לא יפההההה
חחחחח נכון..... 😢
קיבלנו את הייבוש של הלייףףף..........!! 😢 😢 😢
שימי המשךך נשמה
מוואה ענקיתתת 😛
וכולם ביחדד--אולההה אולהה אולהה אולה טרלילילילילי רוצים המשך מואההה
😊
😊
המשך בובה!
העם דורש המשךך אולההההה מלחמה חחחחחחחחחח לא לשים לב אליי 😯 ..המחזור משפיע
נו למה את לא ממשיכה?!
אווף!!! אני מבואסת...
תכתבי כבר המשך...
אני לא מוכנה לסבול יבושים כאלה...=[
המשךךך!!!!
