טוב... זה הסיפור הראשון שלי...
אנסה לשים לכם קטע קצת מהתחלת הסיפור...
תגיבו מה אתם חושבים עליו ואם אתם רוצים המשך אוקי??
גלירררררררררר..... "אוף... השעון המעורר הזה... אוףף!!!!" רציתי ממש לשבור אותו!!! שוב צריך להתעורר, להתלבש, לצחצח שיניים.... ללכת לבית ספר.. אוףףף... בא לי להישאר במיטה... החמה והטובה!! "סיווןןןןן... סיווןןןןןן... תאחרי לבית הספר!... ואני במילה מאחר לעבודה!!... מאמי תתעוררי אם את לא רוצה ללכת כול הדרך לבית ספר..." אוי.. אני שונאת כשהיא צורחת... דבר ראשון על הבוקר- צריחות! כבר אי אפשר להתעורר בשקט... צפורים מציצות והכול.. אךך.. על מה אני מדברת בכלל?!?!? ברור שאי אפשר... "סיוווןןןן... אני רצינית! יש לי משפט רציני היום! אני עומדת להכריז את פסק הדין..." אמא שלי היא שופטת בבית המשפט בירושלים.. כול יום העבודה בראש שלה... אף פעם אין לה זמן!!.. אני בכלל מתפלאת שיש לה זמן לאסוף אותי כול בוקר.... "כבר אימאא". זהו, זרקתי על עצמי את הדבר הראשון שראיתי בארון.. "זהו.. אני מוכנה!" "לא נראה לי..." היא הצביעה על החולצה שלי... "אופס.. כבר הופכת אותה" כול הדרך שתקנו.. כמו כול בוקר.. "ושלא תעשי לי בעיות היום שומעת!" אמרה פתאום אמא שלי ששברה את הקרח בשתיקה שלנו!... "בעיות?! על מה את... אההה.. רגע! אם את מדברת על מאיה אז היא התחילה! אני רק..." "תרגעי," אמרה אימא "אולי אני שופטת... אבל אני לא אעשה לך כלום... רק תנסי לא לעשות בעיות" לא היה לי כוח להתווכח איתה.. אני לא רוצה שתאניש אותי ותגיד לי לעבור לגור עם אבא... אחרי שראיתי אותו מתנשק איתה במכולת... לא יכולתי לדבר איתו יותר... "הגענו" אמרה אימא.. "כן... שיהיה לך בהצלחה שם.. במשפט" "תודה מאמי... ותזכרי על מה דיברנו". "היי סיוון" "היי תומר" תומר הוא החבר של החברה הכי טובה שלי... אור "ראית אולי את אור... אני מחפש אותה כול הבוקר" "תרגע..." אמרתי "היא בטח עוד מעט תגיע... אתה מכיר אותה! מתעוררת ברגע האחרון" "כן, אה..." אמר תומר. הייתה שתיקה קצרה. תומר נראה מודאג "מה קרה?..." שאלתי "כלום.." הרהר תומר "איך את?... מה קורה?... אני קצת מודאג מאז הפרידה שלך מיוסי..." "לא... אני בסדר" אמרתי. יוסי היה חבר שלי 3 חודשים, עד שעבר לארה"ב. "את בטוחה?" שאל תומר "כן.. כן.. אבל החיים עוברים.. צריך להמשיך" חייכתי "אה... טוב לדעת! פחדתי מהתגובה שלך... אבל היית סבבה. אני לא יודע מה הייתי עושה עם אור היתה עובר לארה"ב... " "מישהו דיבר עלי???" הסתובבנו ואור עמדה מולנו. היא חייכה וחיבקה את תומר. באותו רגע ממש אבל ממש קנאתי בה! יש לה חבר כול כך חמוד כמו תומר... "היי אור. מה קורה מאמי?" שאלתי "אממ.. את יודעת... מסתדרת" חייכה "ומה איתך?" "אני בסדר..." אמרתי "חשבתי... אולי תצטרפי אלי ואל תומר?... הוא יסתדר לך את אחד החברים שלו ונצא לאן שהוא.. מה את אומרת?" שאלה אור "כן בטח!! למה לא.. במילה יתמלא לי המון זמן אז.. כן בטח!" חייכתי.. ניסיתי להסתיר את זה כמה שיותר אבל את האמת רק אני יודעת- אני מתגעגעת ליוסי. הוא היה זה שנשק אותי בפעם הראשונה. תמיד היינו יחד... היינו כמו...כמו.. אלי ומרינו, בובספוג ומכנסמרובע, נח והתיבה.... הבנו את הרעיון. הצלצול, כולם נכנסו לכיתה.
תגידו מה אתם חושבים?... 😁
יפהה בטרוףף מאמוששששששש..=))
תמשיכיי.. יש עתיד!! חחח
לאב יההההה
+~+שירנוש+~+
יפההההההההההההההההה..
מאוד!!
שימי המשך בובה 😊
נשמע יפה עשי המשךך מאמי...
חמוד לאללה המשךךךךךךךךךךךך
סיפור יפההה
שימי המשך.......
וואי תודה על התגובות 😁 חשבתי שלא פרסמו את הסיפור שלי... מסתבר שכן 😁
טוב המשך-
"סיווןןן..." אמרה מאיה 'אני זונה ואני גאה בזה' יוספי "מאייההה..." אמרתי באותו טון... "נחמד לראות אותך שובב... מה קרה? לבשת את הדבר הראשון שראית???" האמת... זה היה נכון.. באמת לבשתי את הדבר הראשון שראיתי.. אבל למי אכפת??? לא היה לי כוח לקום שעה קודם ולנשק את עצמי כמוה. "למה.. יש לך בעיה עם זה או שאת סתם מקנא?!" אמרתי "מקנא בך???.. היית מתה!" "סתמי י'שרמוטה!! לכי תחפשי את החיים... עצה שלי- תלכי למזבלה... שם בטח תמצאי אותם!!" הסתובבתי, זה היה.. "עומרר" חייכתי ורצתי לחבק אותו. אין כמו ידידים טובים כמוהו.. "וואי לילדה הזאת יש בעיה איתך..." אמר בדאגה "להה??? לא... לא נראה לי..." הוא חייך.. איזה חמוד! הוא תמיד עזר לי בכול... גם כשיוסי עבר לארה"ב... המורה נכנסה. מהר תפסתי מקום והתיישבתי. פתאום מישהו זרק עלי חתיכת נייר... הסתובבתי לראות מי זרק וראיתי שזה היה תומר. פתחתי את הפתק היה כתוב בו 'אנחנו יוצאים היום... 20:00 מתאים לך?' 'כן.. סבבה' שלחתי לו בחזרה.
הסתובבתי לעומר.. שישב מאחורי "עומרושש" אמרתי "שמע.. היום ב-20:00 אני יוצאת עם אור ותומר... מה דעתך לבוא??" שאלתי "לבוא לפגישה איתכם?... בתור בן הזוג שלך?" שאל "לא טיפשון חח... תומר מסדר לי את אחד החברים שלו... שאלתי אם אתה רוצה לבוא איתנו.. ואתה תזמין איזה בת זוג שלך" "אהה... פשוט לא הבנתי נכון..." אמר נבוך "בטח.. אין בעיה".
חזרתי הביתה מבית הספר... אמא לא הייתה בבית.. כמה צפוי. היא השאירה פתק 'יש משפט חשוב היום... לא הספקתי לקנות מצרכים אז השארתי לך כסף. תוכלי להזמין לך פיצה או ללכת לקניון. אוהבת, אמא' היא השאירה לי... 50 ₪ ... אין לי כוח לאכול פיצה.. אלך לקניון ואולי אוכל גם לקנות לי ליפסטיק להיום. להתקשר לאור שנלך ביחד?.. לא... בטח היא אם תומר... לא נהרוס לה! במילה נפגש יותר מאוחר. הלכתי לקניון ופתאום אני רואה את עומר עם עוד בת... מי זאת???... למה עומר לא סיפר עליה כלום???...
המשךךךךךךךךך מאמיייייייייייי
איזה סיפור יפה
יש המשך? 😊
וואי איזה סיפור יפה תמשיכייי
תודה לכולם על התגובות!
הינה ההמשך... הוא קצת ארוך-
הלכתי לקניון ופתאום אני רואה את עומר עם עוד בת... מי זאת???... למה עומר לא סיפר עליה כלום???...
התקרבתי אליהם. "היי עומר... מה קורה?" "היי סיוון... מ..מה את עושה פה?" הראתי לו את השטרות שאימא שלי השאירה לי, הוא מיד הבין. "אז רוצה להצטרף אלינו?.." שאל "אממ.. לא יודעת.. אני לא הפריעה?..." "לא.. זה בסדר!" אמרה הבת. לרגע עומר נראה מבולבל והסתכל ממני אליה.. " לא הצגתי לכם אחת את השנייה... זאת סיוון.. וסיוון.. זאת ברוניקה" "את סיוון?.. סוף סוף פוגשים אותך! הוא מדבר עליך הרבהה" עומר הסמיק קצת "באמת?... איך זה שהוא לא אמר עליך כלום?" הסתכלתי על עומר "וואי... מה באמת לא אמרתי כלום על ברוניקה?!.. הייתי בטוח שהזכרתי אותה" "טוב עזוב... זה לא כזה נורא חח" אמרתי. "נו ברוניקה.. ספרי על עצמך!.. מאיפה את מכירה אותו?.." התחלתי לחקור... אחרי הכול, יוצאת עם החבר הכי טוב שלי "סתם במקרה... ישבתי לי על הספסל.. הייתי עצובה כי סבתא שלי נפטרה.. והוא כמו מלאך בא אלי" חייכה, הם הסתכלו אחד על השני לכמה שניות ועומר המשיך "אנחנו יוצאים כבר שבוע" אמר "באמת??... ואתם באים לפגישה היום נכון??" "על מה היא מדברת?" שאלה ברוניקה "אה... לא חשבתי שנבוא" אמר עומר "למה לא?.. יהיה כיף! ואז כולם יכירו את ברוניקה.." אמרתי "כןן!! בוא נלך!!" אמרה ברוניקה "טוב... בסדר.. אם את רוצה.." נכנע עומר. "וואי... אני מזה חייבת לשירותים... כבר חוזרת" אמרה ברוניקה והלכה מהר "נחמדה.." אמרתי "כן.. .היא מש'ו..." אמר והסתכל עליה עד שנעלמה לה בפינה "למה הסתרתה אותה כול הזמן הזה?" שאלתי "לא יודע.. אולי פחדתי מה תחשבי עליה" "אכפת לך מה אני חושבת עליה?!" שאלתי בהפתעה.. עומר הוא נורא עצמי ואף פעם לא עושה מה שאומרים לו. "כן... ברור שהיה אכפת לי.." אמר והסמיק. הסתכלתי עליו.. הוא הסתכל עלי... לרגע ממש הסתכלנו אחד לתוך העיניים של השני... יש לו עיניים כאלה יפות... ירוקות ועגולות נורא... "חזרתי" אמרה ברוניקה "התגעגעתוש?" שאלה את עומר והפתיעה אותו עם נשיקה "כ...כן מאמוש" "מה הבהלתי אותך??... סליחה!" אמרה "לא.. זה בסדר.." "טוב... אני הולכת להסתובב קצת בקניון... אני צריכה לעשות לעצמי כמה קניות. אני גם לא רוצה להפריע לכם!" אמרתי "לא" אמר עומר כשהסתובבתי ללכת "לא.. את לא מפריעה.. ו..ולמה לך להסתובב לבד?" "אני בסדר! אל תדאג" חייכתי אליו והלכתי. זה מוזר.. אף פעם לא שמתי לב שיש לו עיניים כאלה מושלמות... כאלה ירוקות ויפות... אוךך... על מה אני חושבת??? הוא החבר הכי טוב שלי!!! למה לי להרוס את זה??? פתאום הרגשתי מש'ו זז בכיס שלי... הפלאפון... שמתי אותו על רטט. "הלו?" "סיוונושש! זאת אור! אל תשכחי שקבענו היום!!!" "אל תדאגי.. לא שכחתי!" אמרתי "את יודעת את מי יסדר לי תומר?" "אממ.. לא... אבל אם הוא חבר שלו אז בטח יהיה חמוד כמוהו" אמרה אור בשמחה "אוךךך אור..." אמרתי לה "מהה??? מה תומר לא חמוד??.. חולה עליו!" "כן... די חמוד.." "בטח הוא עכשיו באימון כדורעף... איזה חמוד... טוב אני חייבת לסיים! בה ביי מאמוש" "ביי מאמי" אמרתי וניתקתי. המשכתי להסתובב קצת ופתאום אני רואה את... תומר?! מה הוא עושה פה?! הוא לא בכדורעף?! רגע, רגע רגע... ומי זאת הבת הזאתי?!...
המשכתי להסתובב קצת ופתאום אני רואה את... תומר?! מה הוא עושה פה?! הוא לא בכדורעף?! רגע, רגע רגע... ומי זאת הבת הזאתי?!...
הלכתי בין השיחים שלא יראה אותי, כמו איזה בלשית. "תומר... מזה לא ראיתי אותך הרבה זמןן! התגעגעתי!!!" אמרה הבת ונשקה את תומר "גם אני טלוש" אה... אז טל קוראים לה.. בוא נקשיב עוד קצת... 'גליררר' פק!!! מי שלח לי הודעה???אוףף... למה לא נתנו לי אמא נורמלית?! "סיוון???" שאל תומר בהפתעה "מה את עושה בשיחים??" "כלום.. כלום..." אמרתי והסתכלתי על 'טלוש' "אממ..." שברה 'טלוש' את השקט "היי" אמרה "היי טל נכון?.. אני סיוון... החברה הכי טובה של חברה שלו.. מה נשמע חמודה?" "רגע, רגע... זאת בדיחה נכון?!" אמרה טל "אני חברה שלו ואת לא החברה הכי טובה שלי!" וואי... נראה לי שלא טעו כשאמרו שבלונדיניות טיפשות! "סיוון.. קנאית קטנה שלי... זה בסדר... היא לא תגנוב לנו את הזמן..." אמר לי תומר והסתובב לטל "היא פשוט מקנא שעכשיו יש לי חברה ואת יודעת... היא החברה הכי..." "טובה שלך?!" אמרתי בזלזול "היית מת!" אמרתי והסתובבתי "סיווןןןן" צעק תומר "סיוון חכי.. חכי שניה נוו..." ממש נגעלתי ממנו!... כבר לא היה אכפת לי מהחברה החדשה של עומר ומההודעה ששלחה לי אמא... פשוט לא ידעתי מה לעשות!... לספר לה או לא... ללכת לפגישה או לא... בסוף החלטתי- אני לא הולכת לפגישה! אני לא אוכל להסתכל בעיניים של תומר יותר בחיים!! ומה אני אעשה עם אור?... אני לא יכולה להסתיר ממנה את זה... וכול מה שאמרו על תומר... כול השמועות... היו נכונות! אוי אלוהים... בא לי שתבלע אותי האדמה. הגעתי הביתה ופתחתי את האיסי... היו לי כמה הודעות... אחת מעומר אחת מאור ואחת מתומר... שהיה אונליין. עומר כתב "סליחה שלא ספרתי לך על ברוניקה" אור כתבה "שיוו... אני כבר מחכה!.. בינתיים אני אצא קצת לפני עם תומר.. שיהיה לנו זמן לבד... איזה חמודדד" ומתומר... כמה צפוי -"אל תספרי לה כלום! בבקשה!!!" עניתי לו- אני: " אתה צוחק?! איך אתה מסתיר את זה ממנה? איך אתה בוגד בה ככה?! היא אוהבת אותך!!" תומר: "נו.. אני יודע, בגלל זה אני לא רוצה שתגידי לה... כדי שלא תפגע!" אני: "היית צריך לחשוב על זה קודם!!!! כדי לא לפגוע בא..." תומר: "אז לא חשבתי... אבל אני לא רוצה שתספרי לה כי.. אני רוצה לספר לה בעצמי... את יודעת.. שאם היא תשמע את זה ממשהו זה יהיה ממני" אמר והתנתק. כבר היה 19:30... עוד חצי שעה... ללכת או לא?
איזה יפההההההההה אויי המשךךך דחוףףף......
