המילה "גבול" נשמעת לפעמים כמו איום: "אם תעשה ככה, אני..." אבל גבול טוב הוא לא עונש, והוא לא ניסיון לשלוט. גבול טוב הוא הסבר ברור של מה מתאים לך, ומה אתה מוכן לעשות כדי לשמור על עצמך ועל הקשר.
בלי גבולות, זוגיות נהיית מתישה. עם גבולות לא נכונים, היא נהיית קרה. המטרה היא דרך שלישית: גבולות שמרגישים כמו כבוד.
מה ההבדל בין גבול לדרישה?
דרישה: "את/ה חייב/ת להפסיק."
גבול: "כשזה קורה, אני נפגע/ת. אם זה ימשיך, אני אצטרך לצאת מהשיחה ולהמשיך אחר כך."
הגבול מדבר עליך: מה אתה מרגיש, ומה אתה תעשה. לא על "איך לתקן" את בן הזוג.
שלושת המרכיבים של גבול בריא
תיאור התנהגות, בלי תוויות
לא "את/ה מזלזל/ת", אלא "כשאת/ה צוחק/ת כשאני מדבר/ת על משהו חשוב לי".
השפעה רגשית קצרה
"זה גורם לי להרגיש קטן/ה" או "זה מכבה אותי".
צעד ברור, ריאלי
"אם זה חוזר, אני אעצור את השיחה ונחזור כשיהיה מכבד."
דוגמאות לגבולות נפוצים בזוגיות
דיבור לא מכבד:
"אני מוכן/ה לדבר על הכל, אבל לא עם קללות או עקיצות. אם זה מתחיל, אני עוצר/ת ונמשיך אחר כך."
חטטנות/טלפון:
"אני בעד שקיפות, אבל לא מתאים לי בדיקות. אם יש חשד, בוא/י נדבר עליו ישירות."
זמן אישי:
"אני צריך/ה ערב אחד בשבוע לעצמי כדי להתמלא. זה לא נגדך, זה בשבילי ובשבילנו."
ריבים ליד אחרים:
"אני לא נכנס/ת לריב מול חברים או משפחה. נדבר בבית."
הטעות הכי נפוצה: גבול עם נקמה
"אם תעשה/י ככה, אני לא אדבר איתך שבוע."
זו לא הגנה עצמית, זו ענישה. וזה יוצר פחד במקום ביטחון.
איך אומרים גבול בלי להישמע מאיים?
תפתח בכוונה: "אני אומר/ת את זה כדי שיהיה לנו טוב."
תהיה ספציפי: "כשאתה מעלה את הקול" ולא "כשאתה מתנהג ככה".
תציע חלופה: "בוא/י נמשיך כשנרגע" במקום "אני הולך/ת".
גבולות לא אמורים להפוך את הזוגיות לקשוחה. להפך. הם מסמנים מרחב בטוח שבו אפשר להיות אמיתיים בלי להידרס. וכששני הצדדים לומדים לשים גבול וגם לכבד גבול, הדרמה יורדת מעצמה. לא כי אין רגשות, אלא כי יש דרך ברורה לשמור עליהם.
