באכסניה
השעה כבר היתה בין הערביים והשמש עמדה מעל ההרים הגבוהים במערב ,
הוא חיבק את שי וטפח על שכמו , כל הכבוד שי אני מעריץ אותך...תמיד הערצתי .
מיכל שכמעט נרדמה משעמום התעוררה לפתע לחיים שליאור אמר טוב אנחנו זזים , היא קמה
מכסאה , ולחצה את ידו של שי ,
היא לא יכלה שלא לשים לב למבטו העמוק של שי , אך היא לא יחסה לכך חשיבות כל שהיא
ונראה לה שבחיים היא לא תשוב ותפגוש אותו .
הם יצאו מהש.ג. לעבר ת"א ליאור נהג מלא הירהורים , לפתע ביצע פניית פרסה , היא לא
הבינה ושאלה אותו לאן נוסעים ,
הוא אמר בקול מתבדח "עכשיו תורי לפנק אותך" וחייך לעברה ,
הם נסעו עד שהגיעו לטבריה היא לא האמינה השעה היתה כבר 22:00 ולא נראה שליאור הולך
לחזור היום הביתה ,
היא ביקשה מליאור לעצור בצד הדרך כדי לטלפן הביתה אך ליאור סירב , הוא עצר לייד
אכסניה מול הכנרת , הוא חייך אל מיכל ואמר לה את עייפה נכון ?
מיכל הנהנה בראשה ואמרה , אחרי יום כזה מפרך איך אפשר שלא , הם ניגשו ביחד לדלפק
הקבלה וביקשו חדר שצופה לכנרת
בעל האכסניה הוביל אותם עד לבקתת עץ קטנה שהשקיפה לכנרת ושאל אם זה מספק אותם ,
בעל האכסניה היה בחור צעיר שכוחו עוד במותניו נראה שעדיין לא מלאו לו 30
אם ככה לא נראה שהיה מקום לבעל האכסניה להיות עייף ומדוכא כמו שהיה ,
הם אמרו לו לילה טוב ופנו לחדרם , היתה שם מיטה זוגית רחבה ,
ארובה שנראה קיימת רק ליופי , ושטיח מקיר לקיר יותר מזה לא היה כלום השירותים
והמקלחות היו משותפים לכל דיירי המקום ,
אך זה לא הפריע למיכל ובטח לא לליאור
היא היתה עייפה מדי כדי להתקלח לפני השינה , הם נרדמו כמעט מייד לאחר שהגיעו .
היא התעוררה שוב לפני הזריחה , משום מה עלה על דעתה שליאור לידה היא לא מסוגלת
להיות שקטה, שוב החלומות ,
שוב הפנטזיות עלו בראשה והיא כל כך השתוקקה להעביר את ידה על גופו של ליאור
שנראה שהפעם היא לא תצליח לעצור בעד עצמה היא משכה את עצמה בכוח למקלחות שהיו ריקות
מאדם
היא פתחה את המיים , מיים צוננים שטפו על גופה הלוהט היא הרגישה נקיה , משוחררת
...כמעט יכלה להרגיש שליאור איתה ,
היא חזרה לחדר חצי לבושה והתיישבה על המיטה , על הדברים שקרו אחר כך היא לא הצטערה
,
היא ליטפה את ידו של ליאור , וליאור כמעט והתעורר , היא הפסיקה ,
היא לא יכלה להפסיק זה משך ושוב , הפעם העבירה את ידה על ראשו של ליאור ,
היא היתה כל כך קרובה אליו שלא יכלה להתנגד לרצונה ונשקה לו בעדינות על מיצחו ,
ליאור לא הגיב נראה שהוא עדיין יושן חזק , היא נשקה לו שוב והפעם בשפתיו ,
נשיקה עדינה שפתיים נוגעות בשפתיים לא יותר , היא פשוט נמשכה לזה היא נשקה לו שוב ,
לפתע ליאור פתח את עיניו היא לא שמה לב אך הנשיקה העדינה הפכה לנשיקה מלאת תשוקה
ליאור במודע או לא נשק לה חזרה ,
היא חשבה שהיא חולמת היא לא היתה בטוחה שמה שקורה הוא דבר אמיתי , אך זה קרה ,
וליאור,
ליאור שהיא תמיד רצתה היה שם באותו רגע והוא , הוא זה שנשק לה ,
הוא זה ששלח את ידו לעורפה , הם נשקו כך במשך 5 דקות תמימות
שניהם היו מלאי תשוקה מלאי תשוקה של שנים אחד לשני ,
הם לא שמו לב השעות נקפו והם דיי שכחו את עצמם .
הדפיקות על הדלת העירו אותם והחזירו אותם לעולם האמיתי ,
שני שוטרים במדים שאלו אם בעלת הרכב שבחוץ נמצאת כאן , מיכל קמה מהמיטה , וניגשה
אליהם ,
שלום אמר השוטר את מודעת לכך שאת נחשבת כנעדרת במשטרת ישראל?
החיפושים אחריך נמשכים כבר יותר מ- 24 שעות , אביך רב ניצב שימי מאוד דואג לך
אני מבקש שתתלווי איתנו לתחנת המשטרה הקרובה אביך בדרך לכאן .
השוטרים ניגשו גם אל ליאור וביקשו שיתלווה אליהם במקביל לתחנת המשטרה ,
ליאור הצטרף אליהם ולא ממש מרצונו הוא ידע שהוא הולך לחטוף קצת צעקות מאביה של מיכל
והוא קיווה שאביה עוד מחבב אותו... אחרת הוא בצרות ,
בדרך החוצה השוטרים מסרו לבעל האכסניה שהזוג הנ"ל בטיפול המשטרה ואין לו מה לדאוג
המשטרה תשלם את הנזקים הכספיים,
בעל האכסניה ההמום אמר לשוטרים ידעתי מהרגע שראיתי אותם .
