שי

הוא רצה לראות שוב את המרחבים, את ההרים , המוצבים ששהה בהם , שהעביר בהם לילות כימים ,
הוא רצה לראות הכי הרבה את שי הקצין שלו שהוא כל כך אהב ,
אותו חבר ששיחות הנפש שלהם לא היו נגמרות אותו חבר שהבין אותו הרבה יותר מכל בחורה אחרת אחיו , אומנם לא הביולוגי
אבל בלב ובנפש , הוא ידע כאשר עזב בגלל הוריו שי נשאר שם ,
הוא חתם לעוד שנתיים לפי החישוב של ליאור שי אמור להיות חתום לעוד חצי שנה ,
הם נסעו שעה ארוכה שבו דיברו על פוליטיקה , הוא היה ימני קיצוני הוא אמר תמיד לו כהנא חי היו בכנסת הוא היה בוחר בהם ,
לעומת זאת מיכל היתה פעילה בשלום עכשיו , ועכשיו זמן מה לפני הבחירות , היה זה נושא רגיש לוויכוח ,

ליאור העלה את דעותיו הוא אמר שהשנים ביחידות קרביות עשו את שלהם ,
וליראות את החברים שלו עולים על מטעני חבלה לראות את מלחמת הגרילה שמנהלים החיזבלה נגד כוחותנו
הספיק לו כדי להפסיק לדמיין שיום אחד יבוא שלום על אדמות המריבה , הוא אמר האדמה הזאת נקנתה בדם והיא שלנו , החזקים שורדים ,

מיכל אמרה , שרק שלום יפסיק את התשלום , תשלום הדמים שלא נפסק מאז קום המדינה ,
ודברים כאלו צריכים לפתור במוח ולא בכח העולם הפסיק לחשוב בכח , מסבירה לשי עד כמה העולם הפך להיות מודרני ועד כמה השלום חשוב לכלכלה ולעתיד ילדנו .

הוויכוח המשיך עד אשר הגיעו למפגש הבקעה , הם עצרו במפגש הבקעה ויצאו מהרכב , החום היה חזק ,
וישר גרם לליאור פלאשבקים של זיכרונות מהעבר מהפעם הראשונה שהגיע לשרת בבקעה , שירד מהאוטובוס ,
זה היה בתחילת שירותו איי שם בגיל 18 , זה היה אותו חום באותו תקופה של השנה , הוא חייך לעצמו ,
הם התיישבו מתחת לסככה על כיסאות פלסטיק לבנים , הזבובים לא איחרו להגיע ...
ליאור הלך לקנות מים מינרלים ודיאט ספרייט הוא התיישב מול מיכל ובהה בה היא בהתה בו בחזרה ,...
ליאור , שהרגיש לא בנוח עם השקט לפתע , סיפר לה זיכרונות שהמקום העלה לו היא הקשיבה לו בהתעניינות עד אשר סיים
ליאור קם שילם על השתייה הקים את מיכל ופנה לכיוון הרכב , אני עכשיו נוהג זרק לאוויר ופנה לכיוון דלת הנהג ,
אנחנו כבר מגיעים ותראי על מה אני מדבר , שעת צוהריים החום בבקעה היה חזק ,
הוא המשיך ישר ופנה שמאלה לכיוון דרך עפר צדדית הוא המשיך לנטב את הרכב בדרך העפר 5 דקות נוספות עד אשר הגיעו לשער ברזל צהוב ,
חלוד במקצת , ליאור נעמד העמיד את הרכב לייד השער וירד ממנו,
הוא פנה לש.ג. וביקש להכנס לבסיס , הש.ג. בדק את תעודת הזהות של ליאור ושאל אותו למי הוא הגיע ,
ליאור אמר לו שהוא שירת בבסיס לפני שנה וחצי , והוא בא לבקר כמה חברים , הוא הזכיר את שי ,
קצין המבצעים , הש.ג. ביקש דקה וניגש לנהלן , הוא סובב את ידית המכשיר מס\' פעמים
ודיבר עם המרכזנית , הוא ביקש שיעבירו אותו למפקדה , שי עלה על הקשר , ונתן אור ירוק לש.ג. בשער שיכניס את ליאור עם הרכב ,
ליאור חזר לרכב , התניע ונכנס לבסיס הצבאי , הבסיס היה ריק מאדם מקום שכוח אל ככה לפחות מיכל אמרה לליאור שהיא חושבת על המקום ,
המקום היה כולו על רכס הר שמשקיף על האזור כולו , היו שם קרוונים חלודים, בתי אזבסט ישנים עם גגות שבורים , שקם קטן ,
ואפילו מגרש כדורגל ששימש גם כמגרש כדורסל שהיה מגודר כולו , בכניסה לבסיס מצד ימין עמדו שורות שורות של טנקים , נגמשים , ריו , וזחלנים ,
למיכל....המראה התאים לשמש הקופחת....היא חשבה לעצמה עד כמה נורא זה עוד יכול להיות המקום הזה ...
ליאור עשה למיכל טיול קטן בבסיס והראה לה את המגורים שלו באותה תקופה החדר בו ליאור ישן היה רייק מאדם
והיה ניכר בו שמאז שליאור עזב אין איש שהתגורר בו , ליאור פנה לעבר המפקדה , הוא אמר את חייבת לפגוש את שי הוא בן אדם מדהים ,
הוא פנה לעבר מבנה בטון ודפק על דלת מעץ , הפקידה שהיתה שם שאלה כן אפשר לעזור , כן אמר ליאור , באתי לשי ,
רק שניה אמרה הפקידה והתקשרה לחדר הצמוד אליה שי , בחור בשם ליאור הג......, שי יצא מחדרו וחיבק את ליאור בחום ,
המון זמן לא ראינו אותך כאן , זאת בטח שרון , הוא בא ללחוץ את ידה של מיכל , מיכל בתגובה אמרה , לא ,טעות ,
נעים מאוד אני מיכל ידידה טובה של ליאור , הם נכנסו למשרד של שי , ושי שאל אותם מה הם רוצים לשתות ,ליאור אמר מים כרגיל וחייך לשי ,
מיכל רק שאלה אם יש להם איזה שהוא מיץ טבעי , הוא קרא לפקידה וביקש ממנה שני כוסות מים קרים , ומיץ תפוזים פריגת ,
שי התחיל לספר את הקורות של היחידה במהלך השנה וחצי האחרונה הוא סיפר על אביב ורוני שנפלו במארב מחבלים לפני חצי שנה ,
הוא סיפר על וועדת החקירה שקמה בעקבות המארב , והדחתו של מפקד החטיבה , הוא סיפר על מפקד החטיבה החדש אלוף משנה גדי יובל ,
שנכנס לתפקיד לפני חודשיים ועל אבי מפקד החטיבה המודח שרב עם אלוף פיקוד המרכז , וגרם להדחת עצמו מהצבא בכלל ,
היה לו מזל אמר שי שהוא קיבל בכלל פיצויים , לפי מסקנות הוועדה שהקים המטה הכללי המחדלים של אבי בתור מפקד החטיבה היו חמורים,
ופגעו בביטחון המדינה , והחיילים בפרט .

ליאור העיר במהלך השיחה כי הוא מאוד חיבב את אבי בתור מח\"ט
והוא לא חושב שמגיע לו יחס כזה מצד המטכ\"ל והקצינים שנמצאים במשרדים הממוזגים שלהם באמצע ת\"א
אינם נמצאים בשטח ולא יכולים לתת ביקורת אמיתית ונכונה למצב נתון בשטח .