אבא של מיכל
הם יצאו מגחכים לעצמם לכיוון הניידת המישטרתית שחיכתה בחוץ ליאור נסע עם הרכב של מיכל אחרי הניידת ,
הם הגיעו לתחנת המשטרה , הם חיכו לאביה של מיכל בחדר הקבלה של המשטרה ושמעו בתדר המשטרתי איך מסוקו של אביה נוחת ,
ליאור שדיי פחד שיתף במחשבותיו את מיכל והיא הסתכלה עליו והתפקעה מצחוק ,
אבא שלי אוהב אותך מאוד אל תדאג , אתה חמוד הסתכלה עליו וחייכה חיוך גדול ,
וחוץ מזה שאני אספר לאבא איזה מאושרת אני בגללך אני בטוחה שהוא לא רק שהוא לא יכעס הוא יאהב אותך הרבה יותר ,
הוא נכנס כמו רוח סערה עיניו מרקדות בין מיכל לבין ליאור הוא פנה לעבר מיכל וחיבק אותה חזק ,
דאגתי לך , איפה נעלמת למה לא אמרת שאת הולכת לכמה ימים , אמא ואני השתגענו ממש , אני מאוד כועס עליך .
לליאור הוא אמר אנחנו צריכים לדבר , אני כועס גם עליך ,
הם הלכו יחד לחדר צדדי , ליאור היה יכול להישבע שזה חדר חקירות של השב\"כ או משהו בסגנון ,
אבל זה לא הטריד אותו הוא היה עם מיכל והוא ידע שהיא תשמור עליו .
אביה של מיכל ישב , הוא נראה דיי כועס ושאל אותם למה הם עשו את זה ,
מיכל סיפרה לאביה על הימים האחרונים שעברה במחיצת ליאור והמילה האחרונה שאמרה היא , אבא אני אוהבת את ליאור . אני רוצה להיות איתו.
ליאור שישב בצד והשתומם ניער את ראשו לפתע וחייך לעבר מיכל ,
אביה של מיכל חייך לשניהם , ואמר שכנראה הוא לא היה צריך לדאוג כל כך
ומסר למיכל את הפלאפון שלה הוא אמר לה , את יודעת אם את צריכה משהו ,
היא הבטיחה לאביה שהיא לא תעשה את זה שוב , ליאור לחץ את ידו של שימי בחום ,
ושימי שאל אם הם חוזרים איתו לת\"א , ליאור ומיכל הסתכלו אחד על השני וחייכו ,
מיכל חיבקה את אביה ואמרה , אבא תודה על כל הדאגה , היא נשקה לו בלחי ואמרה אתה יודע אני כבר ילדה גדולה ,
היא אמרה לאביה שהיא תחזור הביתה בימים הקרובים , הם יצאו מהחדר .
מיכל נהגה לעבר החוף , הם חיפשו מקום כדי לאכול ארוחת בוקר , הם הרגישו רעבים ,
המרכז המסחרי של טבריה שכן לחופה של הכנרת הדילמה היחידה שהם נתקלו בה , היתה מה לאכול ,
הם עצרו במאפיה מיכל ביקשה קורוסון שוקולד ושוקו קר , ליאור לקח פיתה עם זעתר שיצא זה עתה מהטאבון ,
הם המשיכו ברגל לכיוון המרינה , והתיישבו על אחד הסלעים שבאזור ,
ליאור הסתכל למיכל בעניים וביקש סליחה , מיכל הסתכלה עליו ושאלה על מה ?
