כאב ראש

ליאור ענה לה על מה שהיה בבוקר , מיכל קימצה את גבותיה ,
אין לך מה לבקש סליחה מאוד נהנתי ,
מיכל תיראי אני לא חושב שזה היה צריך ליקרות...
ואני לא מרגיש כעת טוב עם עצמי .

המחשבות שעברו למיכל בראש אמרו לה ,
הוא יהיה שלי הזקנה אמרה שאני צריכה להשקיע הרבה ,
אני אשקיע !

מיכל אל תכעסי בסדר ? מיכל הסתכלה על ליאור , אני לא כועסת ליאור , אני קצת מאוכזבת , אבל לא כועסת.
הם ישבו שם שעה תמימה , הסתכלו על המים על סירות הדייגים שחוזרות ,
הם הסתכלו אחד על השני , וליאור שאל את מיכל , אם אני עדיין רוצה לחזור לשרון , את תכעסי או עדיין תשארי מאוכזבת ממני ,

אני לא אכעס ואני לא אהיה מאוכזבת ממך , אני מבינה אותך יותר מכל בן אדם אחר בייחוד כעת , היא חיבקה את ליאור באהבה הם קמו משם וטיילו על החוף ,

השמש בשעות הצוהריים היתה חמה , הם החליטו לנסוע חזרה לכיוון ת\"א עוד באותו ערב ,
ולחזור לעבודה הרגילה , בדרך חזרה הביתה , כמעט כל הדרך מיכל היתה עסוקה בדיבור בפלאפון ,
בידה האחת החזיקה את הפלאפון וידה השניה ליטפה את ירכו של ליאור , ליאור נהנה מהחמימות שנתנה לו מיכל בימים האחרונים ,
הוא גם ידע שכעת שהוא כבר לא עם שרון יש לו היכן להתנחם והוא שמח שמיכל אוהבת אותו ,
הוא פחד לשחק ברגשות שלה , לכן החליט במהלך הנסיעה לאחר שמיכל תסגור את הפלאפון לדבר איתה על זה ,

הכאב ראש שליאור חש לפתע , העיר אותו בפתאומיות הוא לא הבין מה קרה, הוא פתח את עיניו לאט בלי רצון כלל להתעורר ,
הוא חשב שהכל חלום , הוא מצא את עצמו בחדר , שוכב במיטה לבנה , מחובר למכשירים שונים ומשונים ,
הוא יכל לראות בזווית העין את שרון , הוא חייך אליה היא חייכה אליו חזרה , הוא נרדם שוב ,
השעות שעברו היו קריטיות , התאונה שבא ליאור היה מעורב היתה קטלנית ...