אהבה או טראומה? קשר שנבנה על פצע

יש קשרים שמרגישים כמו:

“אני לא יכול בלעדיו.”

ולא כי זה אהבה גדולה, אלא כי זה משהו חזק יותר:

תלות, פחד, והקלה רגעית.

רוב האנשים לא קוראים לזה “טראומה”.

הם קוראים לזה:

• כימיה מטורפת
• גורל
• קשר מיוחד
• אש שלא דועכת

אבל בפנים, הרבה פעמים זה מרגיש כמו:

רכבת הרים.

שיאים מטורפים, ואז נפילות.

חום ואז קור.

תקווה ואז כאב.

ואת/ה נשאר/ת כי רגעי החיבור כל כך חזקים שהם מוחקים את כל השאר.

כאן נכנס המושג:

קשר שנבנה על פצע - מה שבאנגלית קוראים לו Trauma Bond.

בוא נדבר על זה בעדינות, אבל גם באומץ.

רגע חשוב: זה לא “אשמתך”

אם היית בקשר כזה, או אם את/ה עכשיו בתוכו, הדבר האחרון שאתה צריך זה בושה.

אנשים לא נכנסים לזה כי הם טיפשים.

הם נכנסים לזה כי הלב רוצה אהבה, והמוח רוצה שקט, והגוף רוצה הקלה.

והקשר הזה יודע לתת הקלה ברגע הנכון.

מה זה טראומה-בונד בשפה פשוטה?

טראומה-בונד הוא קשר שבו את/ה נקשר/ת חזק דווקא בגלל הדינמיקה של:

כאב ואז ריפוי רגעי.

כאילו האדם פוגע, ואז נותן רגע של חיבור שמרגיש כמו הצלה.

וזה מייצר תלות:

לא רק באדם, אלא בגלים עצמם.

איך זה נראה בפועל? 12 סימנים

• הקשר מלא חם-קר
• יש תקופות של שקט ואז פיצוצים
• את/ה מרגיש/ה “מכור/ה” אליו
• את/ה מתרץ/ת התנהגות שפוגעת בך
• את/ה מרגיש/ה חרדה כשהוא רחוק והקלה כשהוא חוזר
• את/ה הולך/ת על ביצים כדי לא להדליק אותו
• את/ה מאבד/ת חברים או מסתיר/ה מהם את האמת
• אחרי ריב את/ה מרגיש/ה שצריך “להחזיר אותו” בכל מחיר
• את/ה משוכנע/ת שרק את/ה מבין/ה אותו
• יש הרבה הבטחות, מעט שינוי
• את/ה זוכר/ת בעיקר את השיאים, ומתעלם/ת מהשחיקה
• את/ה יודע/ת שזה פוגע בך, אבל קשה לך לעזוב

אם מצאת את עצמך פה, זה לא אבחון רפואי.

זה פשוט שפה למה שאת/ה חווה.

למה קשה כל כך לעזוב קשר כזה?

כי המוח והגוף נכנסים ללופ של תגמול וסטרס.

• דופמין נדלק כשיש תקווה שהפעם זה יהיה טוב
• סטרס עולה כשיש איום
• ואז כשהוא חוזר להיות חם, יש הקלה גדולה

וההקלה הזאת מרגישה כמו אהבה.

זו אחת הסיבות שזה מרגיש “חזק יותר מכל דבר”.

כי זה לא יציבות, זה קיצוניות.

• דופמין: /general/science-of-love/dopamine-romantic-love/
• סטרס: /general/science-of-love/early-love-stress-cortisol/
• פרידה וגמילה: /general/science-of-love/why-breakups-hurt-physically/

מה ההבדל בין אהבה בריאה לטראומה-בונד?

אהבה בריאה

• עקביות
• כבוד
• אפשר לדבר
• יש תיקון אמיתי
• את/ה מרגיש/ה יותר אתה
• יש שקט פנימי רוב הזמן

קשר מבוסס פצע

• רכבת הרים
• חוסר ודאות
• פחד תמידי
• הרבה סליחות, מעט שינוי
• הצד השני מגדיר לך מציאות
• את/ה מרגיש/ה מכווץ/ת

כלל אצבע:

אהבה בריאה לא גורמת לך לפחד להיות אתה.

האם כל קשר קשה הוא טראומה-בונד?

לא.

יש זוגיות שעוברת תקופות קשות: לחץ, ילדים, כסף, משבר.

ההבדל הוא:

בזוגיות בריאה יש בסיס של כבוד ותיקון.

בקשר מבוסס פצע יש דפוס חוזר של פגיעה והבטחה בלי שינוי.

איך מתחילים להשתחרר? 9 צעדים עדינים אבל חזקים

1) לקרוא לזה בשם

כל עוד את/ה קורא לזה “כימיה”, את/ה נשאר.

כשאת/ה קורא לזה “רכבת הרים”, משהו נפתח.

2) לכתוב את המציאות, לא את הזיכרון

המוח זוכר שיאים.

תכתוב/י עובדות:

מה קרה, כמה פעמים, מה השתנה.

3) לשים גבולות ברורים

אם את/ה בוחר/ת להישאר כרגע, לפחות גבולות:

• אין צעקות
• אין השפלות
• אין איומים
• אין היעלמויות

והפרה חוזרת היא מידע.

כתבה משלימה:

4) להפסיק לחפש “הוכחה שהוא השתנה”

הוכחה היא לא מילים.

היא זמן, עקביות, ומעשים.

5) לחזור לאנשים שלך

טראומה-בונד פורח בבידוד.

חברים, משפחה, עוגנים.

6) להפחית טריגרים דיגיטליים

סטוריז, הודעות, בדיקות - זה מחזיר אותך ללופ.

כתבה משלימה:

7) לבנות ערך עצמי מחוץ לקשר

כי קשר כזה בדרך כלל שוחק ערך עצמי.

את/ה צריך/ה מקום שיזכיר לך מי את/ה.

כתבה משלימה:

8) לזהות את הפצע שמתחת

פחד נטישה, ריצוי, צורך להוכיח.

כתבות משלימות:

• /general/psychology-of-love/abandonment-fear/
• /general/psychology-of-love/people-pleasing-in-relationships/

9) אם יש אלימות רגשית או פיזית - זה כבר לא אזור כתבות

כאן צריך תמיכה אמיתית: חברים, אנשי מקצוע, ולעיתים גם גורמי סיוע.

זה לא “עוד קצת אהבה וזה יסתדר”.

משפטים שמחזירים אותך למציאות

• “אהבה לא אמורה להרגיש כמו הישרדות.”
• “רגעי שיא לא מוחקים פגיעה חוזרת.”
• “מילים זה לא שינוי.”
• “אני לא צריך/ה להוכיח שמגיע לי כבוד.”
• “אני ראוי/ה לשקט, לא לרכבת הרים.”

שאלות נפוצות (FAQ)

למה אני מתגעגע/ת דווקא למי שפגע בי?

כי המוח נקשר גם להקלה שבאה אחרי כאב. זה לופ שמרגיש כמו געגוע, אבל הוא לרוב געגוע לשקט שנעלם.

האם אפשר לתקן קשר כזה?

לפעמים, אבל רק אם יש אחריות מלאה, שינוי עקבי, טיפול/תהליך, והפסקה מוחלטת של דפוסים פוגעניים. בלי זה, זה חוזר.

איך אני יודע/ת שזה לא רק “אהבה גדולה”?

אהבה גדולה יכולה להיות מרגשת, אבל היא לא אמורה למחוק אותך. אם את/ה מאבד/ת את עצמך כדי להחזיק קשר, זה סימן רע.

לסיום

קשר מבוסס פצע מרגיש חזק, כי הוא מפעיל את כל המערכת.

אבל אהבה טובה לא נמדדת בעוצמה.

היא נמדדת בביטחון, בכבוד, ובשקט שנשאר אחרי הסערה.