יש סוג של כאב שמעט אנשים מדברים עליו:
לא כאב של פרידה, אלא כאב של קשר.
קשר שבו את/ה “בסדר” כל הזמן.
מכיל/ה, מבין/ה, זורם/ת, מוותר/ת.
אבל מבפנים משהו נשחק.
ואז מגיע המשפט:
“אני מרגיש/ה שאני מאבד/ת את עצמי.”
אם זה מוכר לך, יכול להיות שאת/ה בריצוי.
לא כי את/ה חלש/ה.
כי למדת שאהבה מגיעה כשאת/ה נוח/ה.
בוא נשחרר את זה.
מה זה ריצוי?
ריצוי הוא כשהמטרה שלך בקשר היא לא להיות אמיתי/ת, אלא להיות “בטוח/ה” דרך זה שתהיה אהוב/ה.
זה נראה כמו:
- אני לא אגיד מה אני רוצה כדי שלא יעזבו
- אני אשתוק כדי שלא יהיה ריב
- אני אעשה מה שנעים לו כדי שיישאר
- אני אצמצם את עצמי כדי לא להכביד
ריצוי הוא אסטרטגיית הישרדות רגשית.
12 סימנים שאת/ה בריצוי (גם אם את/ה חושב/ת שזה “פשוט אכפתיות”)
- את/ה אומר/ת כן כשבא לך לא
- את/ה מתנצל/ת על רגשות: “סליחה שאני ככה”
- את/ה נמנע/ת מלבקש דברים בסיסיים
- את/ה מפחד/ת להציב גבול
- את/ה מרגיש/ה אשמה כשאת/ה בוחר/ת בעצמך
- את/ה מתאמץ/ת “להיות קליל/ה” גם כשכואב
- את/ה משנה את עצמך כדי להתאים
- את/ה מחפש/ת סימנים שהוא מרוצה כדי להירגע
- את/ה מנהל/ת את מצב הרוח שלו
- את/ה מרגיש/ה שאם תדבר/י, זה ייגמר
- את/ה נותן/ת יותר ממה שאת/ה מקבל/ת
- את/ה מתעייף/ת ואז מתפוצץ/ת
אם קראת את זה ואמרת “אוי”, את לא לבד.
למה אנשים מרצים בזוגיות?
1) פחד נטישה
“אם אני אעשה בעיות, הוא ילך.”
כתבה משלימה:
2) ערך עצמי נמוך
“אני צריך/ה להרוויח אהבה.”
כתבה משלימה:
3) בית שבו אהבה הייתה מותנית
מי שגדל עם ביקורת, או עם אהבה שניתנת רק כשאת/ה “ילד טוב”, לומד:
עדיף להיות נוח מאשר אמיתי.
4) טראומה של ריבים
אם למדת שריב = אסון, תעשה הכול כדי למנוע ריב.
גם אם זה אומר לוותר על עצמך.
5) קשר עם אדם דומיננטי
יש קשרים שבהם צד אחד דורש, והצד השני לומד להקטין את עצמו כדי לשרוד.
כאן הריצוי הוא לא “אופי”, הוא תגובה.
המחיר של ריצוי
ריצוי “עובד” לטווח קצר.
הוא שומר על שקט.
אבל הוא גובה מחיר לטווח ארוך:
- את/ה מאבד/ת קול
- את/ה מאבד/ת חשק
- את/ה מאבד/ת משיכה
- את/ה מרגיש/ה לבד בתוך קשר
- הצד השני לא מכיר אותך באמת
- והקשר נהיה או חנוק או מתפוצץ
המשפט הכואב:
ריצוי בונה קשר עם דמות שלך, לא איתך.
ההבדל בין נתינה בריאה לריצוי
נתינה בריאה היא:
- אני נותן/ת מתוך רצון
- אני יכול/ה להגיד לא
- אני לא מפחד/ת מאהבה שתיעלם אם אבקש משהו
- יש הדדיות
ריצוי הוא:
- אני נותן/ת מתוך פחד
- קשה לי להגיד לא
- אני מרגיש/ה אשמה כשאני בוחר/ת בעצמי
- אני נותן/ת כדי להיות בטוח/ה
איך מפסיקים לרצות בלי להפוך לקר/ה? 10 צעדים
1) לזהות את הרגע שאת/ה בולע/ת את עצמך
בדרך כלל זה רגע קטן:
מישהו מבקש, ואת/ה אומר/ת כן לפני שבדקת עם עצמך.
תרגיל:
לפני כל “כן”, לעצור 3 שניות.
2) להחליף אוטומט ב"אני אחשוב על זה"
משפט מציל:
“אני רוצה לחשוב על זה ולחזור אליך.”
זה נותן לך חופש לבחור.
3) להתחיל בגבול קטן
לא מתחילים עם אולטימטום.
מתחילים עם משהו קטן:
- “היום אני עייף/ה, אני הולך/ת לישון מוקדם.”
- “אני לא פנוי/ה לזה עכשיו.”
- “זה לא מתאים לי.”
כתבה משלימה:
4) ללמוד לשאת אי נוחות
כשאת/ה מפסיק/ה לרצות, תופיע אי נוחות: אשמה, פחד.
זה לא סימן שטעית.
זה סימן שאת/ה לומד/ת להיות אמיתי/ת.
5) להחליף אשמה בבהירות
במקום:
“סליחה שאני מבקש/ת”
להגיד:
“חשוב לי X.”
6) לבקש במקום לרמוז
ריצוי גורם לרמיזות:
“לא משנה, הכול בסדר.”
הדרך החוצה היא בקשה ישירה:
“חשוב לי שתהיה איתי יותר עקביות.”
“חשוב לי שנדבר ככה וככה.”
7) לבדוק תגובה של הצד השני
זה מבחן זהב.
אדם בריא יגיד:
“אוקיי, בוא נראה איך עושים את זה.”
אדם לא בריא יגיד:
“מה קרה לך פתאום?”
“את נהיית קשה.”
“את אגואיסט/ית.”
כאן את/ה לומד/ת אם הקשר מתאים.
8) להחזיר לעצמך חיים מחוץ לקשר
כשכל העולם שלך שם, קשה להציב גבולות.
חיים משלך בונים כוח.
9) לעבוד על ערך עצמי כבסיס
כי ריצוי הוא לעיתים בקשת אישור סמויה.
כתבה משלימה:
10) לזכור אמת אחת
אהבה אמיתית לא נעלמת כי אמרת “לא”.
אם היא נעלמת, זה לא אהבה יציבה.
משפטים שעוזרים לעצור ריצוי בזמן אמת
- “אני לא חייב/ת להסכים כדי להיות אהוב/ה.”
- “בקשה שלי לא הופכת אותי למעמסה.”
- “אם זה קשר נכון, יש מקום לצרכים שלי.”
- “אני בוחר/ת להיות אמיתי/ת, לא נוח/ה.”
- “אני יכול/ה להיות טוב/ה בלי לוותר על עצמי.”
שאלות נפוצות (FAQ)
האם ריצוי הוא אותו דבר כמו להיות אדם טוב?
לא. להיות טוב זה לתת מתוך בחירה. ריצוי זה לתת מתוך פחד.
אם אפסיק לרצות, הצד השני יחשוב שאני השתניתי
נכון. ואת/ה כן השתנית. השתנית לטובה.
מי שטוב לך ישמח שיש לך קול. מי שלא טוב לך ינסה להחזיר אותך לגרסה הנוחה.
איך מתחילים בלי לפוצץ את הקשר?
מתחילים בקטן, עם משפטים פשוטים וגבולות מינימליים, ומסבירים:
“אני עובד/ת על להיות יותר ברור/ה עם עצמי.”
לסיום
ריצוי הוא דרך להיות בטוח/ה, אבל במחיר של להיות אתה.
והלב שלך לא נועד להרוויח אהבה.
הוא נועד להיות אהוב כשהוא חי.
