במאמר "כיצד אנו בוחרים את בני הזוג שלנו" הוצגו 3 תיאוריות לכך, אך זהו רק קומץ קטן של תיאוריות. בעצם, ישנן עשרות תיאוריות שונות ואף אחת אינה יכולה להגיד בדיוק מה היא אהבה, מדוע אנו מתאהבים, וכיצד אנחנו באמת בוחרים את בני זוגינו.
אולי בידיעת כל התיאוריות נוכל לקבל תמונה שלמה, ולכן מוצגות לכם כאן עוד עשר תיאוריות לאהבה:
• תיאורית ההתנגדות: לפי תיאוריה זו אנחנו נמשכים לגברים ונשים שנחשבים ל"קשים להשגה", אך לנו באופן אישי, יש אפשרות להגיע אליהם. לאחר שהושג "הכיבוש" וההנאה מכך נגמרת, כך גם דועך הקשר ברוב המקרים.
• תיאורית ההשלמה: לפי תיאוריה זו אנחנו לא מחפשים בני זוג הדומים לנו, אלא כאלה שמשלימים אותנו בהיותם מנוגדים לנו. אנשים אשר תכונותיהם אינן טבועות בנו או שהם אוהבים ומטיבים לעשות דברים שאנו לא אוהבים או מיטיבים לעשות.
• תיאוריית הסינון: תיאוריה זו משלבת בין שתי התיאוריות הנ"ל. לפי תיאוריה זו בכל שלב בהתפתחות במערכת היחסים אנו בוחנים ובודקים את התאמתו של הבן זוג. בהתחלה מחפשים מישהו דומה לנו בנתונים בסיסיים כגון מעמד חברתי, גזע, דת וכו', בהמשך מחפשים דמיון בערכים, ולבסוף מצטרפת ההשלמה כגורם משיכה.
• תיאוריית גירוי-ערך-תפקיד: תיאוריה גורסת כי על מנת ששני אנשים ימשכו זה לזה עליהם בשלב הראשון להרגיש עוררות הדדית לגירויים ברמה בסיסית כגון מראה גופני, מעמד כלכלי, רקע דתי וכו'. בשלב השני מצטרפת מערכת ערכים כגורם משיכה. בשלב השלישי מושם דגש על חלוקת התפקידים בזוגיות, בני הזוג בודקים אם בשגרת היום יום התפקידים משלימים ויוצרים נוחות.
• תיאוריות ההתהוות ההדרגתית של הזוגיות: תיאוריה זו גורסת שזוגיות מתהווה תוך כדי השלמה מוצלחת של תהליך בן שישה שלבים, בהדרגה מן הפשוט למורכב: (1) זיהוי נקודות הדמיון; (2) השגת יחסי קרבה; (3) השגת פתיחות בתקשורת באמצעות חשיפה עצמית הדדית; (4) קביעת חלוקת תפקידים שתהיה נוחה לנו; (5) קביעת חלוקת תפקידים נוחה עבור הבו זוג; (6) גיבוש הזוגיות, ביסוס הזהות הזוגית.
• תיאורית העידון של התשוקות האסורות: זוהי תיאוריה אשר פיתח פרויד ובה הוא מתייחס לאהבה כאל עידון המיניות. לפי תיאוריה זו, אנו רוצים לחוות פורקן מיני ככל האפשר אך החברה לא מאפשרת לנו ומכאן היא שהאהבה היא עידון או העלאה למישהו גבוה יותר של התשוקות האסורות שלנו, האהבה מתעלת תשוקות אלו לערוצים המקובלים על החברה. לפי פרויד אהבה זוגית גם כן עוזרת לנו לתעל תסכולים שמקורם בילדות כתוצאה מתסביך אדיפוס או תסביך אלקטרה.
• התיאוריה של תיאודור רייק: הוא ראה באהבה כרגש שמקורו באי שביעות רצון הבסיסית של אנשים מעצמם וממנת חלקם בחיים. לפי תיאוריה זו, בני אדם מחפשים אהבה כאשר החיים מאכזבים אותם והם זקוקים למשהו שימלא את הריק.
• התיאוריה של מלאני קליין: לפי תיאוריה זו האהבה היא מקור של תלות שלנו באדם אחר שימלא את צרכינו. לטענתה מידה מסוימת של תלות היא דבר בריא ואנשים אשר לא מאפשרים לעצמם להיות תלויים באחרים עשויים להיות אומללים.
• תיאורית אהבת חסך: לפי מאסלו, אהבה נובעת מצרכים בסיסיים בביטחון ובשייכות והיא באה למלא חסך. מאסלו מגדיר גם כן סוג אחר של אהבה, אהבה שמקורה בצרכים רגשיים של הפרט ובמיוחד הצורך בהגשמה עצמית ובהגשמתו של הבן זוג. לטענתו את אהבת החסך מניעה התשוקה ואת האהבה שמקורה בהגשמה עצמית מניעה האינטימיות.
• התיאוריה של אריך פרום: הוא ראה באהבה רגש שמקורו באמפתיה, באחריות, בכבוד ובהכרת האחר. מבחינתו אהבה היא מפלט מהעולם האנוכי.
