הכול מותר

אם נעקוב אחרי האיסורים של התורה ושל חכמי התורה,  נבחין שבעצם הכול אסור. 
כי ההלכות חולשות על כל חלקי החיים.  מרגע שאדם פותח את עיניו ליום חדש ועד אשר הוא סוגרם לנצח - הלכות בחיי אישות ,
הלכות בעניני אכילה,  הלכות שבת וחגים , הלכות בין אדם לחברו,  בין אדם למקום וכו'  וכו'.  ואפילו על איזה רגל נועלים קודם את הנעליים. 
ודבר זה מפליא את העולם,  איך יתכן דבר כזה שקבוצה מסוימת של אנשים יכולה להיות  'טיפשה'  עד כדי כך, 
שבכל עניין בחיים יש אצלם הגבלות  ואיסורים והם ממשיכים לחיות עם זה ולא זורקים מעליהם את הכול. 
אבל כשנדקדק בפרטים נראה שבעצם הכול מותר. כי כל דבר  יש בו אסור ומותר בעת ובעונה אחת. 
ולא כמו הכמרים למשל  שנגנזים במערות והאישה אסורה עליהם לגמרי.  ביהדות הכול מותר רק בהגבלה מסוימת - האישה מותרת בתנאים אלה ואלה. 
האכילה מותרת בתנאים האלה.  הטיול והשחוק וכל  שאר הנאות החיים מותרות בתנאים  מסוימים, שהם למעשה עושים את ההנאה של הדבר, 
כי בלי זה  ריבוי האור גורם לחושך מוחלט.  כי כששופכים הרבה נפט על הנר הוא יכבה ולא יבער. 
והנה התורה מגלה לנו  שעתיד אדם ליתן דין וחשבון על כל שראתה עינו ולא אכל (ירושלמי קידושין),
משום שנפשו הסתגפה בחינם בהתאוותה אל הדבר (עיין פני משה שם). 
וכן התורה קובעת שאם אדם החליט להיות נזיר לתקופה מסוימת שאז הוא אסור בשתיית יין.
אחר שפגה תקופת נזירותו הוא  חייב להביא קורבן כמו החוטא, משום שציער את עצמו מן היין   (נזיר יט). 
כלומר התורה דואגת ממש כל הזמן רק לטובת האדם - כי  מטבע הטוב  להטיב - והשם יתברך  הוא טוב עד אין סוף,
וברא את העולם כדי להיטיב לבריותיו (ריש שער הכללים לאריז"ל כת"י מתורות רביז"ל מסילת ישרים לרמח"ל).
ולפי האמור לעיל, אנו - אם שכל לנו - צריכים לקיים בשמחה ובאהבה רבה את מצוות התורה ולא להתחיל לחקור למה זה אסור  ולמה זה&& וכו',
מה איכפת לנו למה, פשוט זה טוב לנו שיש איסורים בעולם. 
אבל יבואו אוהבי החזיר למשל, ויאמרו בסדר אבל למה לדפוק אותנו למה שאנו נסתגף ולא אוכלי הפרה. 
אומרים חז"ל: אסר לנו השם יתברך לאכול דם התיר לנו את  הכבד שהוא מלא דם.  אסר לנו את החזיר - התיר לנו את השיבוטא  (דג בטעם חזיר).
אסר אשת איש - התיר להינשא לגרושה בחיי בעלה  (ששתיהן נותנות אותו טעם דמיוני לגבר - שמעלות לו את ה 'אגו'  כאילו הוא שווה יותר מבעלה ולכן היא איתו). 
אסר לנו בשר בחלב - התיר לנו שיפודים של עטיני בהמה שהן ממש בשר בחלב (חולין קט).
אין אסור - הכול מותר בהגבלה, שהיא בעצם הטעם הטוב של הבריאה. 
ואפשר להסמיך דברים אלו למה שאמר האריז"ל  אם היה הכול אין סוף (בלי הגבלה) לא היה מקום לבריאה, לכן צמצם וכו' (עיין תחילת ע"ח).