מה זה בעצם "קיר אבן"?
הכרתם את הרגע הזה? אתם באמצע שיחה, או ויכוח, ופתאום בן/בת הזוג פשוט... נעלמים. לא פיזית בהכרח, אבל רגשית. העיניים מזוגגות, התגובות חד-הברתיות, והתחושה שלכם היא שאתם מדברים אל קיר.
ד"ר גוטמן כינה את התופעה הזו Stonewalling - התנתקות, ומצא שזהו אחד מ"ארבעת פרשי האפוקליפסה" שמנבאים פירוק זוגיות. אבל לפני שנמהר לשפוט את מי שנסגר, בואו נבין מה באמת קורה מאחורי הדלת הסגורה.
למה אנשים נסגרים?
בניגוד למה שנדמה, שתיקה היא לרוב לא אדישות. מחקרים מראים שמי שמתנתק חווה בדרך כלל הצפה רגשית כל כך חזקה, שהמוח פשוט עובר למצב כיבוי כמנגנון הגנה.
מנקודת מבט של תורת ההיקשרות, שתיקה יכולה לנבוע מ:
סגנון היקשרות נמנע - אנשים שלמדו בילדותם שביטוי רגשי אינו בטוח, ושהדרך לשרוד היא לצמצם רגשות פחד מהסלמה - חשש אמיתי שאם יגידו מה שהם מרגישים, הכול יתפוצץ תחושת חוסר אונים - הרגשה שאין מה לעשות, שהם לעולם לא יצליחו לרצות את בן/בת הזוג הגנה על הקשר - אירונית, לפעמים אנשים שותקים כי הם חושבים שככה הם מגנים על הזוגיות מפני מילים שעלולות להרוס
השתיקה היא לא היעדר תקשורת. היא סוג אחר של תקשורת - כזו שזועקת "אני לא יכול/ה עוד" או "אני לא מרגיש/ה בטוח/ה כאן".
איך זה מרגיש מהצד השני
בואו נהיה כנים: לקבל שתיקה זה כואב מאוד. מי שנמצא מול "קיר האבן" חווה לרוב:
תחושת נטישה - "הוא לא אכפת לו מספיק בשביל להגיב" חרדה גוברת - ככל שהשתיקה נמשכת, החרדה עולה, והניסיון "לפרוץ" את הקיר נעשה נואש יותר כעס ותסכול - "אני פה מנסה לפתור משהו ואת פשוט מתעלמת" פגיעה בדימוי העצמי - "מה לא בסדר איתי שהוא לא מוכן אפילו לדבר?"
וכאן נוצר מעגל שלילי: ככל שצד אחד מנסה יותר לקרב, הצד השני מתרחק יותר. ככל שהוא מתרחק, בן/בת הזוג מנסים עוד יותר בלחץ. זהו דפוס ה-"רודף-נמנע" המוכר מאוד בטיפול זוגי.
איך שוברים את מעגל השתיקה
אם אתם מי שנוטה להיסגר:זהו את הסימנים הגופניים שמקדימים את ההתנתקות - דופק מואץ, נשימה רדודה, מתח בלסת תרגלו לומר: "אני מרגיש/ה מוצף/ת עכשיו ואני צריך/ה הפסקה קצרה. אני לא עוזב/ת את השיחה, אני חוזר/ת בעוד 20 דקות" בזמן ההפסקה, עשו פעולה מרגיעה - נשימות עמוקות, הליכה קצרה כשחוזרים, נסו לשתף לפחות רגש אחד: "היה לי קשה כי הרגשתי מותקף"
אם אתם מי שמול השתיקה:הכי חשוב: אל תרדפו. רדיפה רק מעמיקה את ההתנתקות נסו להוריד את עוצמת הדרישה: במקום "דבר איתי עכשיו!" נסו "אני כאן כשתהיה מוכן" הכירו בכך שהשתיקה לא מכוונת נגדכם - היא מנגנון הגנה עבדו על הרגעה עצמית ואל תפרשו את השתיקה כדחייה
תרגיל משותף: הסכם "זמן מנוחה"
שבו יחד בזמן רגוע - לא באמצע ריב - וצרו הסכם משותף:
אות ההפסקה: מילה או מחווה שכל אחד יכול להשתמש בה כשהוא מרגיש מוצף. למשל: "אני צריך/ה טיים-אאוט" משך ההפסקה: הסכימו על זמן - 20-30 דקות בדרך כלל מספיקות להורדת הדופק ההבטחה לחזור: הצד שלוקח הפסקה מתחייב לחזור לשיחה אחרי הזמן המוסכם פעולות מותרות בהפסקה: הליכה, נשימות, מוזיקה - לא גלישה בטלפון או שיחות עם אחרים על הריב
זכרו: המטרה היא לא להפסיק לריב. המטרה היא ליצור מרחב בטוח שבו שני הצדדים יכולים להביע את עצמם בלי שאחד מהם צריך להיסגר כדי לשרוד.
