+*+הפנימייה לאומנויות+*+ פרק 1

אני במכונית הכסופה של אבא..אמא יושבת מקדימה,אני מאחורה,אבל אני לא חושבת על
הפנימייה החדשה,אני חושבת אם אני מתחרטת,למה אני צריכה את זה?!,אני אוהבת
תיאטרון,שירה,ובמה,אבל למה כל כך רחוק?.

למה היינו גם צריכים לעבור דירה בשביל זה?,אני מתגעגעת לכל מה שהשארתי
מאחוריי,לחברים,לבית הישן,להכול.

אנחנו עוצרים ליד בית גדול,שתי קומות,אני נכנסת,מסתכלת על העיצוב,הוא לא רע,על
הרהיטים,אנטיקות..אמא מתה על זה,ונעצרת על יד החדר שמיועד לי,החדר ריק,כי אמא ואבא
רצו שאני אעצב אותו לפי הטעם שלי.

אני מציצה פנימה,נכנסת,נוגעת בקירות,רואה כמה פחיות צבע בפינת החדר,מסתכלת
לתוכן,"אני רוצה את החדר בכמה צבעים".אני מודיעה לאמא.

"אין בעיה מותק,רק תזדרזי אבא מחכה במכונית צריך לנסוע לקנות ריהוט לחדר".מזרזת
אותי אמא."אוקיי".אני מגלגלת עיניים ויוצאת החוצה.

***

אחריי יומיים החדר כבר נראה הרבה יותר טוב,ארון גדול מלא בגדים,חדר צבוע בצבעים
רכים,שידה גדולה עם איפור,ועלייה מערכת סטריאו,כוננית ספרים,מיטה זוגית בפינת
החדר-מושלם!

"מחר יתחילו הלימודים".אומרת אמא.

***

בבוקר המחרת אני קמה,מתקלחת,מתלבשת,מסדרת את השיער,מתאפרת קצת,לוקחת את התיק אומרת
ביי ביי לחדר שרק עכשיו הכרתי ומסבירה לעצמי שאני אצטרך להתרגל לישון בבית
הספר,הדברים שאני צריכה ארוזים,אני מעיפה עוד מבט בחדר,וסוגרת את הדלת.

אבא עלה לקומה שלי כדיי לעזור לי עם המזוודות וכולנו נכנסו לאוטו,אמא
,אבא,ואני-משפחה.

הגענו לבית הספר לאומנויות של מרידית גולדברג,עברנו את השומר החייכני שקרץ
לי,והגענו למשרד המנהלת.מרידית דיברה בעברית אבל עם מבטא אנגלי כבד,היא הסבירה לי
את הכול,ואפילו ליוותה אותי לחדר שבו אני אישן ואתמקם,היא הכירה לי את חברותיי לחדר
וגם לספסל הלימודים,שתי בנות מוזרות להפליא.מיכל הייתה בלונדינית,תכולת עיניים
ומטורפת רצח,ועדי הייתה שקטה בעלת שיער שחור חלק ועיניים חומות.התחברנו מיד.מיקמתי
את הדברים שלי בשידה ובמיטה החדשים שלי,ושאלתי את מיכל מתי מתחיל השיעור
הראשון."עוד 15 בערך".ענתה מיכל.הצצתי במערכת של השבוע,מיום חמישי כשמסתיימים
הלימודים אנחנו יכולים לצאת לסופשבוע בבית-נחמד..שלושה ימים.

נעמדתי מול המראה ומרחתי קו שחור בתוך העין,הספקתי לשים גם שפתון עד שמיכל תפסה
אותי ביד וגררה אחריינו גם את עדי לכיתה.

התיישבנו בכיתת הדרמה,והספקתי לראות כבר כמה מבטים וחיוכים מופנים אליי,אחד הנערים
שהיה שם התקרב אליי והציג את עצמו:"היי,אני עידן,את חדשה?".עידן שאל בחיוך מדהים
שחשף שתי גומות חן עמוקות,והעיניים הירוקות שלו הבריקו."כן,היי עידן,אני
סופה".עניתי בקלילות."וואו איזה שם מדהים!".הוא אמר ולא יכל להסתיר את ההתפעלות
שלו.

הוא לקח את היד שלי התכוון לומר משהו ואז בדיוק...

המשך?..תגידו לי..