את/ה מגיע/ה להישגים, אבל בפנים יש קול שאומר: ׳עוד רגע יגלו שאני לא באמת יודע/ת׳.
סינדרום המתחזה גורם לך להרגיש כמו שחקן/ית בתפקיד שלא מגיע לך.
בוא/י נסתכל על זה ביחד ונחזיר לך בעלות על ההישגים שלך.
מתי תחושת הזיוף הכי חזקה?
בתחילת תפקיד חדש
כשמחמיאים לי
כשאני מול אנשים מוצלחים
כשצריך להציג את עצמי
תמיד
מה את/ה אומר/ת לעצמך?
"היה לי מזל"
"הם לא יודעים שאני לא באמת"
"כולם טובים ממני"
"עוד רגע יתגלה"
"אני מרמה את כולם"
איך זה משפיע עלייך?
עובד/ת יותר מדי כדי לפצות
נמנע/ת מהזדמנויות
מתכונן/ת יתר על המידה
לא חוגג/ת הצלחות
מקטין/ה הישגים
האם את/ה יכול/ה לזהות הישג אחד שבאמת שלך?
כן, בקושי
אולי
לא
כן אבל אני ממעיט/ה בו
מה המטרה?
להאמין בעצמי
להפסיק להרגיש מזייף/ת
לקבל הצלחות
להפחית את הלחץ
מראה אמפתית
סינדרום המתחזה אומר: ״זה לא באמת שלך.״ אבל ההישגים שלך לא הגיעו מהשמיים.
את/ה עבדת, למדת, והתמודדת.
היום נתחיל לשייך את ההצלחה למקום שלה - אלייך.
🛠️כלי מיידי
רשימת ראיות
כתוב/י 3 הישגים שלך ולכל אחד - מה עשית כדי שזה יקרה:
1) הישג: ____ → מה עשיתי: ____
2) הישג: ____ → מה עשיתי: ____
3) הישג: ____ → מה עשיתי: ____
עכשיו קרא/י וראה/י: זה לא מזל. זה את/ה.
🎯
צעד אחד ל-24 שעות
3 דברים קטנים שישנו את היום
✓
לכתוב הישג אחד מהיום ולשייך אותו לפעולה שלך
✓
כשעולה ״אני מזייף/ת״ - לחזור לרשימת הראיות
✓
לשתף אדם אחד בהישג בלי להקטין אותו
💬
משפטים מוכנים
לעצמי
"אני לא מזייף/ת. אני לומד/ת וגדל/ה."
לעצמי
"ההישגים שלי הם שלי. לא מזל, לא צירוף מקרים."
לחבר/ה
"לפעמים קשה לי להאמין שמגיע לי את מה שהשגתי. אני עובד/ת על זה."
💜
כל פעם שאת/ה מזהה את הקול ואומר/ת ׳זה סינדרום, לא אמת׳ - את/ה משתחרר/ת ממנו קצת.
אם תרצה/י, נמשיך למסך ׳בניית גבולות בריאים׳.