כשהרף הוא רק מושלם, כל דבר פחות מזה מרגיש ככישלון. אז עדיף לא להתחיל.
פרפקציוניזם מתחזה לשאיפה לגדולה, אבל בפועל הוא כלא של פחד.
בוא/י נשחרר את הלחץ להיות מושלם/ת ונתחיל להיות אנושי/ת.
באיזה תחום הפרפקציוניזם הכי חזק?
עבודה/לימודים
מראה חיצוני
זוגיות
הורות
הכל
מה קורה כשהתוצאה לא מושלמת?
אני שופט/ת את עצמי קשות
מתחיל/ה מחדש שוב ושוב
מוותר/ת לגמרי
חרדה וייאוש
מסתיר/ת את התוצאה
כמה פעמים דחית משהו כי ״זה לא מספיק טוב״?
לעתים רחוקות
לפעמים
הרבה
כמעט תמיד
מי לימד אותך שצריך להיות מושלם/ת?
הורים
בית ספר
חברה/תרבות
אני בעצמי
לא יודע/ת
מה המטרה?
לסיים דברים גם אם הם לא מושלמים
פחות לחץ עצמי
לקבל טעויות
לנוע קדימה
מראה אמפתית
פרפקציוניזם הוא לא סטנדרט גבוה - הוא פחד מטעות בתחפושת של שאיפה.
הוא אומר ׳אם זה לא מושלם, את/ה לא שווה׳. אבל זה שקר.
היום נתרגל ״מספיק טוב״ - ונגלה שזה משחרר.
🛠️כלי מיידי
תרגיל 80% מספיק
בחר/י משימה אחת שדחית או שתקועה:
מה המשימה? ____
מה יהיה 80% (מספיק טוב, לא מושלם)? ____
מתי את/ה עושה את זה? ____
הכלל: לסיים ב-80% עדיף מלא להתחיל ב-100%.
🎯
צעד אחד ל-24 שעות
3 דברים קטנים שישנו את היום
✓
לסיים דבר אחד ב-80% ולא לתקן אותו
✓
לכתוב: ״סיימתי את ____ וזה מספיק טוב״
✓
לשים לב כמה פעמים הקול אומר ״לא מספיק טוב״ ולענות: ״מספיק.״
💬
משפטים מוכנים
לעצמי
"מספיק טוב זה מספיק. אני לא חייב/ת להיות מושלם/ת."
לעצמי
"טעויות הן חלק מהדרך, לא סוף הדרך."
לחבר/ה
"אני לומד/ת לשחרר את הצורך שהכל יהיה מושלם."
לעצמי
"עשיתי את המיטב שלי, וזה מספיק."
💜
כל פעם שאת/ה משחרר/ת ״מושלם״ ומאמצ/ת ״מספיק טוב״ - את/ה חוזר/ת לחיות.
אם תרצה/י, נמשיך למסך ׳קושי לקבל מחמאות׳.