לב שרוף

רוצה לשרוף כל זכרון ותמונה שלי ושלך,


רוצה להיות בטוחה שזו באמת הפעם האחרונה שאני בוכה בגללך.


מודה, עדיין אוהבת, כואבת, חושבת ואף כותבת,


אותך, בגללך, עלייך, לך...


אהבנו בצורה שלא חשבתי שאזכה להכיר,


חיבקת אותי בלילות בידיים כ"כ חמות...


מנסה להעביר עוד יום ללא דמעות, לחייך למרות הכל.


ושוב הטלפון מצלצל...


אתה מזכיר לי שאתה עוד שם, לא בטוח אם עדין רוצה,


אם אוהב או בכלל חושב,


אך מצלצל...


רוצה עוד ליטוף, אך פוחדת מהכוויה שתשאר...אחרי שידך תעלם...


רוצה עוד מבט בלי פחד שארצה אח"כ להתעוור...


רוצה שוב לחוש את חום גופך בלי שתפחד ממה שיהיה...


אהבנו כמו בסרטים הכי גדולים שיש,


עדיין...


ואתה עדיין מבולבל, פוחד או אולי סתם לא אוהב...


אנא גלה לי מה בליבך, מה עובר בראשך.


אני כאן לבדי, לא רוצה אף אחד אחר, למרות שלא חסר...


רוצה אותך ולא מבינה אפילו למה זה כ"כ כואב...