הכאב שאותי לא עוזב-כנסווו...

לעולם, אבל לעולם, לא תוכל לדעת את מה שהיה,
לעולם לא תוכל להבין מה באמת קרה.
לא אוכל לשכוח, איך בגללך אבדו לי התקוות
לא אוכל לשכוח, איך בגללך נגמרו החלומות
יצרתי לעצמי מן בועה קטנה,
בועה מלאת אשליות.
בגללך שכחתי מהו אור,
הכל הפך להיות כל כך שחור
בגללך שכחתי מהי שמחה, מהו יום
והחיים?.. הם כבר הפכו לעוד חלום...
רק אלוהים יודע כמה שסבלתי
רק אלוהים יודע כמה ממך נפגעתי
רק אלוהים יודע איך עמוק לבור נפלתי
אך אתה עמדת שם, וסירבת להושיט לי יד
יודעת, שהקרירות הזאת תימשך לעד..
אהבה כזאת לא תקבל מאף אחת אחרת
הלהבה ששרפה את ליבי, עדיין קצת בוערת...
אם לא היית מתעלם ומה קורה סביבך היית מסתכל,
אולי הכל עכשיו לא היה כל כך מתסכל...
אילו היית מתבונן מבעד לחלון,
אולי היית פוגש עוד חלום,
אם היית מקדיש לזה טיפה מחשבה
היית רואה כמה גדולה היתה האהבה
כמה היה לי לתת לך,
היית אומר מילה קטנה, והייתי שלך
אך לא העזת,
לא שמעת,
לא הקשבת
רק התעלמת,
עכשיו נותרת לי כזיכרון מתוק,
נגעת בליבי, נגעת עמוק.
אך כמו שהיית מתוק, היית גם מר,
אני מבקשת...תפסיק להיות כזה אכזר...
כעת הולכת ממך, אחרי כל הבכי והכאב
אחרי כל המרירות והעצב,
נמאס לי לסבול מהאהבה
יודעת שרצית, אך לא ויתרת על הגאווה...
עכשיו אני נעלמת, לצערי זה נגמר עכשיו
אני אדאג להיעלם כשתקרא את המכתב....