לוטים בערפל

אותה נערה יפה ותמימה לא ידעה אז כלום או מי נגד מה


שערה הארוך הגולש על כתפה נתנה לי אהבה וצעיפה


צעדנו ביחד שדות וכרמים אהבנו בסתר נראנו אחים


איש לא חשד אף גם איש לא רמז שמזה המתוק צא גם העז


הפרח שבה שוב פורח מולי כובש את עיניי עוטף את כולי


לא יכול יותר להתאפק מוצא את עצמי על מצחה שוב נושק


עד השקיעה האחרונה אזכור ליבך ולעום לא אעזבך


עדידוס