וזה רק דברים קטנים

וזה רק דברים קטנים


שנשמעים מהצד


וזה רק מילים קטנות


אך הן חרוטות בזכרוני לעד


ואתה מכאיב


ומכניס את הסכין לליבי לאט


אולי אפילו בלי לראות


ואתה דוקר כל פעם מאט


 


אתה אומר אותם בלי להביט.


וזה קורה כמעט תמיד.


אתה מספר


עליך ועליה


ועל ליבי זה כה מכביד


 


אך אזכור אותך לעד


על כל השנים


אזכור אותך לעד


על האושר של אותם הימים


אזכור תמיד


איך אהבנו זו את זה


אזכור תמיד


כי לא יכלתי בלי זה.


 


 


אתה אומר את המילים


אפילו בלי לשים-לב.


ואתה לא מבין


כמה אתה פוגע לי בלב


 


אתה לא רואה ולא מרגיש


אתה מענה ומכאיב ומקיש


בלשוניך הנחשי


והכאב חזק כל כך. כאב לא אנושי.


 


אתה לא מבין מה זה עושה לי


ואתה ממשיך כאילו כלום.


ואתה אומר שהיא איתך


ואתה לא רואה איך בליבי דימום


 


כי אני רוצה להיות שלך


ואתה לא רואה איך אני נשברת


אני רוצה לשוב להיות איתך


אך לך אני לא אומרת


 


ואני מוחה דמעה בצד


ואתה לא רואה


איך ליבי בלעדיך לבד


 


ואתה מספר עליה עוד.


וכוחי כבר נגמר


מספר שאתה אוהב אותה מאד


והטעם כה מר.


 


ואני יודעת שבחיים אני לא יחזור איתך להיות


אך החיצוניות שלי לא משדרת רבות


ואתה בטוח שלא אכפת לי


ושאני לא רוצה איתך לחיות


ואתה לא סופר כמוני כל שניות ומאיות


 


ואתה לא רואה מבעד לפנים


אתה לא רואה את הרגשות שביפנים


ואני צוחקת בצחוק מאולץ


וליבי עוד פעם מקובץ


ומסתכלת איך אתה אליה רץ


ואין בי עוד כח


עוד מאט התמוטט


כי קשה לי לשכוח


ומסביבי שוב שקט