נמאס לי לחכתוב בחרוזים-כל הרגשות על הדף נשפכו..כדאי להראות לו את זה?! (Zה חשוב!)

אני רוצה להראות את זה לילד שאהבתי עד עכשיו למרות שאנחנו לא מדברים..

כדאי? =







אתה אולי יודע שאני אוהבת אותך..אבל אתה בחיים לא תדע עד כמה.

אתה גם בחיים לא תדע כמה אני סובלת מזה שאתה לא שלי..ושלא תוכל להיות שלי בחיים,

ושאתה רק מוסיף לכאב בזה שאתה משחק ברגשות שלי.

כמה שהיינו ידידים זה לא מנע ממך לפגוע בי כנראה שגם בתור ידידה לא הייתי כלכך חשובה.

אחרי -3- שנים שעברו מאותו רגע שהבנתי שאני אוהבת אותך אני עדיין אוהבת.

למרות כל מה שסבלתי כל הזמן הזה. – השלמתי עם זה.

אמרו לי לשכוח אבל אני לא מצליחה אמרו לי שזה לטובתי כי אני סובלת,

אבל האהבה שלי אליך יותר גדולה מהסבל, האהבה שלי מנצחת גם את זה.

אתה בנאדם שאני לא רוצה לוותר עליו שאני תמיד רוצה אותו קרוב

אבל החיים ויתרו עליך במקומי ואתה עזרת להם.

עברנו כל כך הרבה, ועברנו גם הרבה ריבים שאני הייתי מחשיבה כתקופות דיכאון ועצב

ואתה [?!] לא היית מחשיב בכלל.

לחשוב על כמה שהשקעתי על כמה שהייתי מתאמצת, התאמצתי והשקעתי ברצון

אבל כואב לחשוב שאתה לא מעריך.

כלכך הרבה כאב ואני לא מראה לך, כמעט לאף –1-, הדמעות זולגות לי מהעיניים כשאני לבד.

גם כשאני לא, הם זולגות אבל בתוך בלב.

הם בחיים לא הפסיקו לרדת גם אם לכמה רגעים זה היה מאושר, בגלל מילה שלך או נשיקה קטנה.

החיוך שלי בחיים לא אמיתי, הוא אמיתי אך ורק כשאתה לידי.

נמאס לי להיות תלויה בך, נמאס לי להיות כל כך מנותקת מהכל.

נמאס לי לסבול ונמאס לי שעצוב אבל אני עדיין אוהבת אותך ואני ייגלה לך סוד,

אני אוהבת לאהוב אותך.

לאהוב זה לא רק לאהוב את היופי והיתרונות זה גם לדעת לאהוב את החסרונות

ולמרות שיש לך הרבה ולמרות שלפעמים אתה נראה לי אכזרי עד כדי כך שקשה לי להאמין שבנאדם כזה קיים

אני מקבלת אותך כמו שאתה, ואני עדיין אוהבת.

אני לא יכולה להגיד לך שהפסדת הרבה בזה שאתה לא איתי.

כי אתה מפסיד הרבה רק כשאתה לא עם מישהו שאתה אוהב.

אבל אני יכולה להגיד לך שהפסדת אותי בתור ידידה,הייתי עוזרת ותומכת למרות שאתה לא מחזיר לי

את אהבה שהייתי רוצה שתעניק לי.

אני מבינה את זה שאתה לא אוהב אבל אני לא מבינה את הסיבה שאתה פוגע.

גם נמאס לי לנסות להבין, ניסיתי יותר מדיי וכמעט איבדתי את השפיות שנשארה לי, אחרי כל השיגעון שהכנסת לי.

אני ממשיכה לחיות, אבל חייה כמו מתה, לאט לאט משתקמת וחוזרת לחיות מבחוץ וזאת התחלה טובה.

אני לא יודעת מה ייקרה עוד דקה ולא מחר וגם לא עוד מאה שנה,

אבל בינתיים אני יודעת שאני אוהבת אותך ושבינתיים זה גם לא משתנה.