מהחושך שבעייני לתוך האור שבעייניך!...

לפעמים אני מרגישה כל כך חסרת הונים...

לפעמים אני מריגשה שאתה ואני לא ניהיה ביחד לעולמים!...

אבל לא בא לי לשמוע...

רוצה לשמוע מרחוק איזה שיר מתוק וצח...

לחפש בין הדפים את הדמעות שעלייך שפכתי...

לחשוב שרק אתמול אמרתי לי שאותי אתה הכי אוהב בעולם!

וכבר היום נעלמתה לי כמו ענן!...הרגשתי רע אחרי הנשיקה האחרונה נמאס לי כבר לבכות על בן אדם כל כך מושלם!...

למה אתה ואני לא נוכל להיות יותר ביחד לעולמים...

כמו שאני וזכרת כשארמתה לי:"יש עוד דגים בים"

אבל אתה הדג היחיד שאני דגה ורוצה לדוג עכשיו!

לא רוצה לשכוח אף מילה,אף מבט...

עדיין זוכרת את העיינים הירוקות כחולות המלאות אור שמש!

אני זוכרת כשהיית אומר לי שבתוך עייני החומות שחורות תמיד אפשר למצוא אור שמהבהב לי בתוך האישון!...ואז חיוף ענק עלה לי על השפתיים!...ואז...

איכשהו לתוך השחור שבייני נעלמתה ויותר לא חזרתה אם מילה אחת אמרתה לי שיותר לא ניהיה ביחד ואת האור שבעיינים שלי העמלתה....