«::*°• אחרי 60 שנה •°*::»/«::*°• סילבסטר החתול •°*::»

הדמעות ממשיכות לזלוג מעיניי,
רוצה שיפסיקו, די, עד מתי?
לא מסוגל לשכוח, אני נשבע בחיי,
כי היה שם קשה וזה היה יותר מידי.


היינו ביחד שם, רק דבר אחד נותר:
נמות או נברח ביחד, זה מה שנשאר,
אז באתי אלייך, את חיי למענך סיכנתי,
הצלחנו לברוח, איך? עדיין לא הבנתי.


הנאצים לא תפסו אותנו, הצלחנו להימלט,
ומאז את הדרך חזרה אלייך לא הצלחתי לנווט,
סיכמנו שנתחתן ברגע שנצליח משם לברוח,
אבל איבדנו אחד את השני ולא נשאר מנוח.


עכשיו, אחרי 60 שנה נפגשנו בשנית,
את זאת שאת החיים שלי ברגע אחד שינית,
ועכשיו יש בינינו ידידות גדולה, זה מופלא,
הסיפור מתאר הכל, לא אוסיף עוד מילה.