אני רק רוצה לשתף אותכם..

אני רוצה לשתף אותכם בחוויה שלי, בזוגיות שהייתה ונסתיימה.

זוגיות מדהימה, בלי שום הכחשה לכך, היה שם יותר קסם מאשר תמצאו בכל העולם כולו. האהבה פריחה שם תמיד, בלי הפסקה, היינו מראים אהבה, מרגישים אותה, נושמים אותה-ביחד. עושים הכל ביחד, מדברים על הכל, היו לנו את כל הנושאים בעולם. היינו עושים שטויות, וואה וואה איזה שטויות חח אני זוכרת שהפעם הראשונה שנעשנו חברים, הכל נעשה באנגלית עילגת חח..הוא ביקש ממני חברות, ושעה וחצי רק דיברנו באנגלית על איך ולמה וכן, אמרתי כן ומאז הכל נעשה הכי נהדר בעולם, השמיים היו כחולים יותר, השמש זהרה חזק יותר, הים היה יפה מתמיד, והלב שלי צהל כל פעם שהייתי רואה אותו, מנשקת אותו, מחבקת אותו..בוהה בו..סתם ככה

אני זוכרת את השיר הראשון שהוא כתב לי..הוא היה מושלם, זה היה יום אחרי שנעשנו חברים, וואו זה היה מזמן, ולאחר מכן באו עוד שירים ועוד שירים שרק התעלו על עצמם יותר והוא רק הצליח להוכיח לי יותר עד כמה הוא אוהב אותי. וגם אני כתבתי לו שירים, שירים שבחיים לא חשבתי שיצאו ממני, שירים שהצלחתי לבטא את הרגשות האמיתיים שלי בהם, עם הזמן זה נעשה רק יותר יפה, ועוד יותר נקשרנו אחד לשני, היו לנו יחסים חופשיים, בלי לחץ, רק אוירה של צחוקים ואהבה..אני בחיים לא ישכח את זה, ואיזה הרפתקאות היינו עוברים ביחד, פיי זה לא יגמר אני יתחיל לכתוב..

פשוט עברנו הכל ביחד, אני עדיין לא מבינה איך אפשר לסיים דבר כזה יפה, אבל זה מנחם, כי זה יסתיים בטוב, הרבה דמעות..פשוט ישבנו בחדר איזה שעה ובכינו, אחרי שנה וחודשיים מושלים ביחד, של חיבוקים אינסופיים, של דיבורים, שיחות נפש, ריקודים,מסיבות,מבטים,קנאה,וויכוחים, רטינות,פיוסים, של אני אוהב אותך ואני אוהבת אותך..זה נגמר. ככה סתם. כבר ידענו שזה הולך לקרות. הגיע הזמן שלנו. זה לא שרצינו, ממש לא, אבל זה פשוט קרה, אי אפשר להסביר את זה, לא רציתי ללכת...ידעתי שאם אני יילך זה יהיה רישמי..אבל הייתי חייבת.

אני זוכרת שביום הולדת שלי, היינו בג'י ספוט בת"א, ונרדמתי על הרגליים שלו, כשיתעוררתי הוא לא הפסיק להגיד לי כמה אני יפה כשאני יושנת ושהוא הבין בזמן שישנתי שאני הוא הדבר הכי יקר לו בעולם, ושאני החיים שלו, תגידו לי...איך אני ימצא מישהו שיאהב אותי ככה עוד? שיהיה סבלני ומתוק, אוהב ורגיש, ומצחיק, ומשורר, וסופר, והכל ביחד, אני בחיים לא ימצא עוד מישהו כזה שאני יוכל לסמוך עליו ב1000000000%, הייתה בנינו נאמנות מוחלטת, משו שלא לכולם יש, אהבה אמיתית, בגיל כזה צעיר, חח זה מצחיק, יש כאלה שלא יאמינו, אבל זה היה ככה ותמיד נשעבנו שגם אם ניפרד תמיד נשאר ביחד, וזה ככה וזה לא הולך להשתנות, אבל אנחנו ידועים שזה לא יהיה אותו דבר. יש הבדל גדול מאוד בין ידידים הכי טובים לבין..אוהבים.

חח היינו לאחרונה בהופעה של נאור ציון, היה שם איזה קטע שהוא מסתלבט על בני נוער, חח ישר הזדהנו עם הקטע הזה ומאז אנחנו רק שולחים אחד לשני אסמסים של.."אתה ער{3 נקודות}...?" חחח אתם לא תבינו..

כל כך כואב לי..אני לא רוצה לבכות באמת שלא אני ילדה חזקה, אפעם לא חשבתי שאני יקשר אליו ככה, הדעמות פשוט יוצאות ממני, הלכתי לישון עם הדובי שהוא קנה לי ליוםהולדת ולא הצלחתי אפילו לעזוב אותו בבוקר, הכל קרה אתמול בלילה כשהייתי אצלו..והוא..הוא אמר שהוא בקושי ישן..כל היום יסתכל על התמונה שעשיתי לו לחצי שנה שלנו..מידי פעם הוא נרדם אבל קם שוב..גם לו קשה..נורא. הוא בא אלי עוד מעט, ואנחנו נעבור את זה ביחד, הוא אמר. הוא לא רוצה שאני יעבור את זה לבד. ואני גם לא רוצה שהוא יעבור את זה לבד.

יש לי כל כך הרבה דברים לספר אבל שום דבר לא עולה לי לראש עכשיו..פשוט רציתי לשתף..

היו לי את השנה וחודשיים הכי מדהימים בחיים שלי, ובחיים לא הייתי מוותרת על זה גם אם הייתי יודעת את הסוף, הייתי חוזרת על זה שוב ושוב ושוב שוב ושוב בלי הפסקה. אם יכולתי.

פשוט רציתי לשתף..