השיר שלא יקרא לעולם

נפלתי לידיים שלך, כמו שטיפות נופלות אל האדמה
פתאום אתה כאן לידי, פתאום החלום הפך לאגדה
פתאום פתחת שעריי שמיים לעולמות חדשים
פתאום זה רק אתה ואני כנגד כל הסיכויים
פתאום זה רק אתה ואני... כנגד כל המכשולים
פעם היית שם, ופתאום אתה כאן
פעם היית רחוק, ופתאום אתה באמת קיים...
פתאום הבנתי שאלוהים שומע,
פתאום הבנתי שאלוהים יודע
לפני כמה חודשים, בלילה קריר, הוא שלח אליי מלאך שאת הדמעות שלי יסיר
הוא לחש לי בשקט "אל תבכי...זה יקרה" לחשתי לו "מתי?"הוא לחש לי "
תשני... אלוהים שומע, אלוהים רואה"
המלאך צדק, והיום הזה בא, החלומות הסתיימו והפכו לאגדה
עכשיו אני יודעת שהוא לא טעה, את העתיד שלי איתך גם הוא ראה
עוד לפני שהשמש שוקעת, ואלוהים מכסה את השמיים בכוכבים
עוד לפני שהים מרטיב את החול, הרוח משתלטת, ובא הקור
עוד לפני שהציפורים מעירות את העולם
עוד לפני שהזריחה מנצנצת מהים
הרבה לפני שאני מניחה את הראשי על הכרית
הרבה לפני שעיניי נעצמות והרבה אחרי שאני שוקעת בתרדמת החלומות
הרבה לפני שסופות החורף יגיעו, והרבה אחריי שהן יעלמו
בתוך שגרה של יום עמוס בלאגן... רציתי לעצור לשנייה את הזמן
ולהגיד לך עידן...שאתה זה שנתן לי את מפתח הקסמים לשערי האושר
שאתה זה הדבר שאני רוצה להשאר איתו בעושר ובחוסר
כי אתה זה שגרמת לי לחייך ולצחוק, כי אתה זה הנסיך שהפך אותי לנסיכה מהאגדות
כי שנייה אחת בלעדייך היא שנייה שאין לה אויר לנשימ
הכי אתה זה הדבר הכי יפה שאלוהים ברא
כי אתה זה הדבר שבחומות אש אגן עליו מכל סכנה
כי אתה זה האושר האמיתי בחיים
כי אתה זאת האהבה שבכיתי לאלוהים
כי אתה זה הבנאדם שהמלאך אליו התכוון
כי אתה, רק אתה... הדבר שאני רוצה שיישאר
כי אתה... זה פשוט אתה

2רווז...