האור היפה ביותר בוקע ממך!!!!!!!

אמירוש,  אני יושבת כאן כבר שעה בוהה בתקרה הלבנה.חושבת עליך, חושבת מה אני אגיד לך? לספר לך על הגעגועים? על החיים? אני סתם רושמת בלי מטרה, נזכרת בשקיעות היפות שלנו יחד, זוכר? איך השמיים היו מכוסים בשלל צבעים, כאילו עמדנו מול תמונה יפיפייה.. כאילו צייר לקח מכחול וצבע חלק חלק במיוחד בשבילנו.. איך נסחפנו לתוך מערבולת ענקית כבולים אחד בשני, לא מרפים.


בשביל כל אחד אחר נראינו עוד סתם זוג אוהבים... בשביל כל אחד אחר הלילה הזה היה עוד סתם לילה... אבל בשבילנו זה היה הלילה ... הלילה שלנו.


אתה יודע ... תמיד חשבתי שאני חזקה שאתמודד עם הכל ואם כולם... שמה שלא יקרה זה אני ואתה יחד! ופתאום שאנחנו כל כך לבד, אני מבינה שהדבר היחיד שלא אתמודד איתו זה לאבד אותך. הפרפרים שלי בבטן כשמדברים עליך רק גדלים מיום ליום, הלב שלי רק החל לפעום, אני יודעת שבליבך אתה עוד שלי, ואני עוד שלך .... אני כל הזמן מקווה שיום יגיע ותתמסר לי בחזרה.


 


תרגישו חופשי להגיב. חשובות לי התגובות...