אהבה בפנימייה שבסופה מוות

אז ככה... אני לומדת בפנימייה קדם צבאית אבל מה זה משנה איזו פנימייה

העיקר מה קורה בה.. בפנימייה אי אפשר להחזיק עם בן הזוג יותר מחודש

יש יותר מידי סכסכנים ויותר מידי שמועות שפשוט הורסת את הקשר.!



הסיפור שלי מתחיל...

(סיפור אמיתי)

אאז ככה זה היה בחצי השני של הלימודים יעני מחצית.. היינו ידידים הכי הכי

טובים כל פעם היינו ביחד אפילו בלילות הוא היה בא אליי לחדר היינו מדברים ובמבלים
פשוט הרבההההההה... עד שיום אחד הוא אמר לי שהוא אוהב אותי

התחלתי להתרחק ממנו כי הרגשתי שהוא כמו אח שלי לא יותר מיזה עד שיום אחד זה קרה
התחלתי לחשוב עליו יותר מידי הרבה וכשהייתי רואה אותו עם בנות אחרות שהוא מתחבק
איתן באתי אליו אמרתי לו גם אני נידלקתי עלייך וסליחה סליהח שהתרחקתי ממך הוא הציע
לי חברות והסכמתי לו היינו שנה וחצי ביחד עד

שיום אחד ראיתי אותו מתחבק עם מישהי מהשיכבה שלו והתנשק איתה ועוד בחוץ

באתי אליו אמרתי לו אתה נהנהההה להתנשק איתה אהה פאאק נתתי לו סטירה ופשוט הלכתי
והדמעות התחילו ליזול הוא רץ אחריי הוא אמר לי שזה לא מה שאני חושבת נתתי לו שוב
סטירה הוא אמר שהסטירה לו כואבת לו כמו הבגידה בי

אמרתי לו אהה כן רצתי לחדר שלי שבועות הוא חיפש דרך לדבר איתי ואני פשוט לא רציתי
לא ליראות אותו לא כלום עד שיום אחד הילדה שהיתנשק איתה הגיעה אליי ואמרה לי שהיא
פיתתה אותו שהוא היה שיכור שהוא לא ידע מה הוא עושה

ואני לקחתי אותו ופשוט רציתי שכולם יראו כי אני אוהבת אותו בבקשה אור תסלחי לו הוא
לא אשם! עניתי לה תקשיבי לי ותקשיבי לי טוב ****** אני לא מתכוונת להילחם עליו הוא
ידע באותו רגע מה הוא עושה והלכתי. עברו כבר 3 חודשיים ראיתי אותו הוא בכה הוא ירד
בלימודים היה פשוט על סף יאוש לא יכולתי לראות אותו סובל ניגשתי אילו שאלתי אותו אם
עדיין הוא אוהב אותי הוא אמר לי שהוא לא יכול לחיות בלעדיי נתתי לו חיבוק ואמרתי
שאני יודעת הכל פשוט פחדתי לגשת אלייך. הוא נתן לי חיבוק מהסרטייייייייים ונשק לי
וחזרנו להיות ביחד הגיע החופש היינו כל יום ביחד וטסנו ביחד ללונדון לבד לטייל קצת
בלי הורים שלי אף אחד

ואוף... החופש חלף כלכך מהר כאילו שרק אתמול הוא התחיל(כשנימצאים עם אהוב הוא תמיד
חולף מהר חחח) התחילה השנה ומפה כבר התחילו הבעיות

החבר שלו ניקלה לצרות וברח מהחוק הוא רצה לעזור לחברו הטוב(הם היו החברים הכי טובים
חברים בדם יותר נכון הם היו אחים) והוא עזר לו לברוח

באותה תקופה הוא כחודשיים היה מרוחק ממני כמעט ולא ניפגשנו לא היה כלום עד שיום אחד
היתה שבת סגורה באתי אליו שאלתי אותו אם הוא רוצה ללכת לבלות קצת הוא אמר לי שהוא
לא יכול כי הוא חייב להיום עם החברים שלו התחלית להתווכח איתו התחלית להגיד לו שהוא
כמעט ולא מבלה איתי שהוא נימצא כל הזמן עם חברים שלו עד שהגעתי לטעות של חיי
כשאמרתי ול שיבחר או אני או החברים שלך הוא בחר בחברים שלו כניראה שאני לא הייתי
חשובה לו כלכך ;-[

וניפרדנו חצי שנה לא דיבנרו ואני עדיין אהבתי אותו והוא אותי עד שיום אחד באתי אליו
אמרתי לו שאני אוהבת אותו שפשוט טעיתי במה שאמרתי לו הוא אמר לי שהוא כבר לא אוהב
אותי הייתי בהלם רצתי לחדר ופשוט בכיתיייי ירדתי בלימודים התרחקתי מכולם החיים שלי
לא היו כבר שלמים בלעדיו יום אחד כהיינו אמורים לחזור לביצפר מחופשת פסח ראיתי אותו
עם איזו בחורה והוא בא אליי אמר לי תכירי זאת חברה שלי מירית ואני עם חצי חיוך
אמרתי הייי מירית שמי אור אמרתי להם מזל טוב והלכתי משם. היה לי כלכך כואב ליראות
אותם סיפרתי את הכל לחברה הכי טובה שלי ואז זה התחיל החברה הכי טובה שלי התחילה
לעזור לי לעלות קצת בלימודים התחלתי לשכוח אותו היה קשה כמובן לשכוח אותו אבל הייתי
פשוט חייבת לקח לי עד סוף השנה שזה כמו 3 חודשים לשכוח אותו ואז הגיע החופש הגדול
החופש הזה כל הזמן הייתי בבית לא רציתי לא ללכת למסיבה פשוט לא רציתי שום דבר....זה
היה החופש הכי ארוך שהיה. 3 ימים לפני תחילת שנת הלימודים הוא היתקשר אלי הביתה חבל
שזה היה בלילה אבא שלי ענה... ומרוב העצבים הוןא התחיל לצעוק עליו חחח (טוב מי
יתקשר ב4 בבוקר אנשים ישנים לךא?!?!)

התחילה שנת הלימודים וכבר שכחתי אותו למרות שכל ]פעם ראיתי אותו ניזכרתיח בו וכאב
לי.

יום אחד הוא בא אליי ורצתה הלשלים איתי אמרתי לו בסדר וחזרנו להיות ידידים

(הייתי אז בכיתה יא') יום אחד הוא בא אליי ואמר לי

שהוא רוצה לדבר איתי והלכנו למעגן (ביצפר צבאי ימי) שהוא עדיין אוהב אותי ושהוא לא
שכח אותי ושוהא היה חבר של הבנות האלא רק כדאי לשכוח אותי כי פגעתי בו מאוד אמרתי
לו מותק הגלגל הסתובב כשרציתי אותך אתה לא רצית אותי התחלתי ללכת פתאום ראיתי הוא
עמד על הצוק וקופץ צרחתי וצעקתי אמרתי לאאאאאאאאאאא

הלכתי ליקרוא למנהל הפנימייה והוא הזמין אמבולנס הגענו לבית-חולים אמרתי לו לא היית
צריך לעשות זאת בגלל שאני כבר לא אוהבת אותך החיים עדיין ממשיכים גם לי זה כאב
התחלתי לרדת בלימודים אבל בסופו של דבר הכאב נישכח והגיעה אליי שוב שימחת חיים והוא
אמר לי איזה חיים אלא עם אין לי אותךךךךך

אמרתי לו זה חיים נשמה אתה לא יכולה להרוס אותם בגלל מישהי קח את עצמך בידיים! והוא
אמר לי אור אני אוהב אותך את הכי מיוחדת שיש. אבל באותו יום הוא מתתתתת הלך ממני
וכלכך כאב לי כי ידעתי שזה באשמתי ואני עדיין אוהבת אותו

כתבתי לו שיר. וקראתי את השיר בהלוויתו.

אלירן רק שתידע שכל החיים האלא אהבתי אותך ואני יאהב אותך תמיד תמיד שמורה בשבילך
פינה מיוחדת בלב שלי!

(זה סיפור אמיתי אפילו אם הוא לא יאמין)