אפילו עכשיו

אני יושבת כאן וכותבת


כותבת על מחשבות ורגשות


כותבת על מה שקרה


ואולי על מה שהולך לקרות.


 


אני יושבת כאן וכותבת


אך בעצם, אני לא פה


כי בכל ליבי ובכל נשמתי-


אני עדיין איתו.


 


היו לי המון חברים,


חלקם נחמדים, חלקם נצלנים


חלקם מיוחדים, חלקם אחידים


חלקם אוהבים מכול הלב וחלקם רק גורמים כאב.


אך אתה כבר לא חבר, אלא ידיד


אבל ידיד אמיתי, ידיד שאוהב רק אותי.


 


אפילו עכשיו שנשיקות אחרות מרפאות אותי,


אני זוכרת אותך.


אפילו עכשיו שהפצעים שלך כבר לא כואבים,


אני חושקת בך.


אפילו עכשיו אני לא יודעת מה להרגיש,


אני צריכה אותך...


הדבר היפה של חיי היה אתה...