השמש שלנו-♥-קצת ארוך אבל סיפור יפיהפה-הגר דריי

(בן שר לבת)


אז הלכת ואיתך לקחת


כמה ניירות מהספרייה הישנה הזאת בדירה השכורה הזאת


שהייתה שלנו


ובדרך לשם חיפשת, קראת


כמה מכתבים שכתבתי לך ועד היום רק העלו אבק במגירות מעץ האלו


ועד היום, בכל יום שעה 7 בתחנה הישנה הזאת


השמש שלנו שוקעת, אדומה ושוכחת


ואני עוד מתפלל שאי שם את עוד זוכרת אותי...


 


 


(בת שרה לבן)


אז באותו היום כבר היה 5 אחרי הצהריים


הנחתי שזה הזמן לעזוב את זה כמו שזה


ולא היית בבית, בדירה שלי ושלך


הנחתי שהמזוודות שנדחסו בארון כבר צריכות להיות מלאות


איתי ועל ידיי


בדרך לשם...הרחק ממך


ועד היום, בכל יום עם חצאית עד הרצפה מתנופפת ברוח


ומשקפי שמש כהות בקרוני הרכבת אני עוד נזכרת


בימים שהייתי שם ובדרך אלייך...שהשמש שלנו זרחה


 


 


ואת הלכת


ואתה נשארת


זיכרון מתוק שנספג כל יום בשקיעה


כי רק השמש באמת ראתה אותנו


איך שהיינו בורחים מכולם


מעיניים העולם


ומחיכים זה מול זה בשילוב ידיים


ופנים שטופות אור


אור השמש... השמש שלנו...